דבר תורה מיוחד אשר קידש כבוד האדמו״ר יאשיהו יוסף פינטו שליט״א לכבוד יום ב׳ י״ח באדר ב׳ התשע״ו .
"ויאמר אל אהרון קח לך עגל בן בקר לחטאת וגו'. ואל בני ישראל
תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעולה וגו'. ויקחו
את אשר צוה משה וגו'. ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד
ה׳". (ויקרא ט, ב-ו)
דקדקו המפרשים, מדוע כופל ואומר: ״זה הדבר אשר צוה ה' תעשו״, הלא כבר עשו הכל ולא פירט להם שום מעשה חדש?
ובמדרש (תורת כהנים) מובא: ״זה הדבר״ – אמר להם משה לישראל, אותו יצר הרע תעבירו מלבבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת וגו׳״. וצריך לשאול, מהו שהדגיש אותו יצר הרע? ומובא עוד במדרש (וגם ברמב"ן) מה ראו ישראל להביא יותר מאהרון (קרבן יותר מאהרון)? אלא אמר להם: יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף, יש בידכם בתחילה שנאמר: (בעניין מכירת יוסף) "וישחטו שעיר עזים" (בראשית לז, לא) ויש בידכם בסוף שנאמר: "עשו להם עגל מסכה" (שמות לב, ח), יביאו שעיר ויכפרו על מעשה שעיר (על מכירת יוסף), יביאו עגל ויכפרו על מעשה העגל. ע"כ.
הרי לנו שבני ישראל הביאו קרבן לכפר על מכירת יוסף. ומצאנו בעניין יוסף שהמלאך גבריאל מצא את יוסף ואמר לו: "וישאלהו האיש לאמר מה תבקש ויאמר את אחי אנכי מבקש, ויאמר האיש נסעו מזה" (בראשית לז, טו) וברש"י: הסיעו עצמן מן האחוה.
ועל פי המדרש אפשר לבאר ולומר על העניין נסעו מ"זה" - מהאחוה. הנה, י"ב שבטים שבטי י-ה עולה כמניין "זה" (בגימטריא) ולכן כעת שבאו לתקן חטא של מכירת יוסף - העוון של שנאת חינם, אמר להם משה "זה" הדבר אשר צוה ה' תעשו - לאחד את האחוה של הי"ב שבטים שנאמר עליהם נסעו מ"זה". וזהו הדבר אשר צוה ה' לתקן, ואז אחרי שיתקנו את זה - את הי"ב שבטים, יראה עליכם כבוד ה'.
וזה אשר מובא במדרש "אותו" יצר הרע תעבירו מלבבכם, מהו אותו? מה שמצאנו אצל יוסף "ויראו "אותו" מרחוק וכו׳ ויתנכלו "אותו" להמיתו" (לז, יח), זה תעבירו מלבבכם ותהיו כולם בעצה אחת. ולכן השעיר זה כדי לתקן את השעיר הראשון ששחטו במכירת יוסף.
לכן מובא בפרשה: "ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון" (ט, טו), לתקן בזה את השעיר הראשון שהיה במכירת יוסף. אם כך משמע מפה שהתיקון של בני ישראל במדבר בעניין השעיר זה לתקן את השנאת חינם, את הפירוד ב"זה" שזה שתיים עשרה שהם שבטי י-ה עדות לישראל, ושחיטת הקרבן כראשון - כמו החטא הראשון שעשו במכירת יוסף.
והנה, בכל אופן צריכים להקשות: מדוע היו צריכים להביא קרבן שעיר עיזים על חטא מכירת יוסף לכפר על מה שלקחו את העזים ושחטו ואמרו לאביהם "הכר נא כותנת בנך היא אם לא ויכירה ויאמר כתונת בני, חיה רעה אכלתהו" (לז, לב), וזה השעיר כנגד השעיר שהם שחטו להכתים בדם את כותונת יוסף. הרי בזה ששחטו את השעיר לא היה בזה חטא, החטא היה במכירת יוסף, אז למה צריכים להביא קרבן על השעיר עיזים ששחטו להכתים את הכותונת, הרי היה צריך להביא משהו אחר קרבן על זה שמכרו את יוסף ולא על זה ששחטו את השעיר להכתים אותו בדם להראות לאביו?
אלא אפשר לפרש ולומר יסוד גדול: כאשר השבטים הקדושים עשו דין תורה והחליטו למכור את יוסף או להרוג את יוסף, הם לא היו צריכים להסתיר את זה מאביהם, כי אם עושים דין תורה, אפילו שנגזרה על אדם מיתה, מודיעים לאביו ולאמו ולכל משפחתו, ואם יצטערו זה צער שלהם, זה צער שהם צריכים לקבל אותו ולהתנהג איתו ולהתמודד איתו ולהשלים איתו כי זה רצון ה'. וגם פה, השבטים הקדושים היו צריכים ללכת בגלוי עם הדין תורה, אם כן מתי שהסתירו את הדין תורה והיו צריכים לשחוט עז ולהכתים עם הדם ולשקר על אביהם ולומר חיה רעה אכלתהו, בזה היו צריכים להבין שזה דין תורה לא אמיתי, כי צריכים להסתיר את הדין תורה. ומשום ששם לא התעוררו להבין שזה דין תורה לא אמיתי, שם התחיל חטא מכירת יוסף. בזה שהיו צריכים להסתיר את הדין תורה הייתה צריכה להתעורר אצלם השאלה, אם צריכים להסתיר דין תורה סימן שהדין תורה הוא לא אמת.
ולכן, מביאים שעיר עיזים לחטאת על מכירת יוסף, כי בשעיר עיזים שם היו צריכים להתעורר ולהבין שמעשיהם לא מעשים הגונים וכשרים.
דקדקו המפרשים, מדוע כופל ואומר: ״זה הדבר אשר צוה ה' תעשו״, הלא כבר עשו הכל ולא פירט להם שום מעשה חדש?
ובמדרש (תורת כהנים) מובא: ״זה הדבר״ – אמר להם משה לישראל, אותו יצר הרע תעבירו מלבבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת וגו׳״. וצריך לשאול, מהו שהדגיש אותו יצר הרע? ומובא עוד במדרש (וגם ברמב"ן) מה ראו ישראל להביא יותר מאהרון (קרבן יותר מאהרון)? אלא אמר להם: יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף, יש בידכם בתחילה שנאמר: (בעניין מכירת יוסף) "וישחטו שעיר עזים" (בראשית לז, לא) ויש בידכם בסוף שנאמר: "עשו להם עגל מסכה" (שמות לב, ח), יביאו שעיר ויכפרו על מעשה שעיר (על מכירת יוסף), יביאו עגל ויכפרו על מעשה העגל. ע"כ.
הרי לנו שבני ישראל הביאו קרבן לכפר על מכירת יוסף. ומצאנו בעניין יוסף שהמלאך גבריאל מצא את יוסף ואמר לו: "וישאלהו האיש לאמר מה תבקש ויאמר את אחי אנכי מבקש, ויאמר האיש נסעו מזה" (בראשית לז, טו) וברש"י: הסיעו עצמן מן האחוה.
ועל פי המדרש אפשר לבאר ולומר על העניין נסעו מ"זה" - מהאחוה. הנה, י"ב שבטים שבטי י-ה עולה כמניין "זה" (בגימטריא) ולכן כעת שבאו לתקן חטא של מכירת יוסף - העוון של שנאת חינם, אמר להם משה "זה" הדבר אשר צוה ה' תעשו - לאחד את האחוה של הי"ב שבטים שנאמר עליהם נסעו מ"זה". וזהו הדבר אשר צוה ה' לתקן, ואז אחרי שיתקנו את זה - את הי"ב שבטים, יראה עליכם כבוד ה'.
וזה אשר מובא במדרש "אותו" יצר הרע תעבירו מלבבכם, מהו אותו? מה שמצאנו אצל יוסף "ויראו "אותו" מרחוק וכו׳ ויתנכלו "אותו" להמיתו" (לז, יח), זה תעבירו מלבבכם ותהיו כולם בעצה אחת. ולכן השעיר זה כדי לתקן את השעיר הראשון ששחטו במכירת יוסף.
לכן מובא בפרשה: "ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון" (ט, טו), לתקן בזה את השעיר הראשון שהיה במכירת יוסף. אם כך משמע מפה שהתיקון של בני ישראל במדבר בעניין השעיר זה לתקן את השנאת חינם, את הפירוד ב"זה" שזה שתיים עשרה שהם שבטי י-ה עדות לישראל, ושחיטת הקרבן כראשון - כמו החטא הראשון שעשו במכירת יוסף.
והנה, בכל אופן צריכים להקשות: מדוע היו צריכים להביא קרבן שעיר עיזים על חטא מכירת יוסף לכפר על מה שלקחו את העזים ושחטו ואמרו לאביהם "הכר נא כותנת בנך היא אם לא ויכירה ויאמר כתונת בני, חיה רעה אכלתהו" (לז, לב), וזה השעיר כנגד השעיר שהם שחטו להכתים בדם את כותונת יוסף. הרי בזה ששחטו את השעיר לא היה בזה חטא, החטא היה במכירת יוסף, אז למה צריכים להביא קרבן על השעיר עיזים ששחטו להכתים את הכותונת, הרי היה צריך להביא משהו אחר קרבן על זה שמכרו את יוסף ולא על זה ששחטו את השעיר להכתים אותו בדם להראות לאביו?
אלא אפשר לפרש ולומר יסוד גדול: כאשר השבטים הקדושים עשו דין תורה והחליטו למכור את יוסף או להרוג את יוסף, הם לא היו צריכים להסתיר את זה מאביהם, כי אם עושים דין תורה, אפילו שנגזרה על אדם מיתה, מודיעים לאביו ולאמו ולכל משפחתו, ואם יצטערו זה צער שלהם, זה צער שהם צריכים לקבל אותו ולהתנהג איתו ולהתמודד איתו ולהשלים איתו כי זה רצון ה'. וגם פה, השבטים הקדושים היו צריכים ללכת בגלוי עם הדין תורה, אם כן מתי שהסתירו את הדין תורה והיו צריכים לשחוט עז ולהכתים עם הדם ולשקר על אביהם ולומר חיה רעה אכלתהו, בזה היו צריכים להבין שזה דין תורה לא אמיתי, כי צריכים להסתיר את הדין תורה. ומשום ששם לא התעוררו להבין שזה דין תורה לא אמיתי, שם התחיל חטא מכירת יוסף. בזה שהיו צריכים להסתיר את הדין תורה הייתה צריכה להתעורר אצלם השאלה, אם צריכים להסתיר דין תורה סימן שהדין תורה הוא לא אמת.
ולכן, מביאים שעיר עיזים לחטאת על מכירת יוסף, כי בשעיר עיזים שם היו צריכים להתעורר ולהבין שמעשיהם לא מעשים הגונים וכשרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.