ביאור משנה הראשונה של ב' פרקי משניות שלומדים ביום היארצייט: "שלשה תריסין
הן, תריס הכפוף (שמטרתו להגן במלחמה מכל הצדדים) טמא מדרס, ושמשחקין בו
בקונפון (שמשתמשים בו בשעת משחק של קרב בשדה, ואין דרך לישב או לשכב
עליו) טמא מת, ודיצת הערבין (שהערבין היו עושים אותו לדיצה ולמשחקים שלהם
ואינו כלי לתשמיש כלל) טהורה מכלום. ככל שהדבר נוגע יותר לחיי האדם
יש יותר אחיזה לטומאה וללעו"ז.ובעבודה: בעבודת הנשמה לעשות לו ית' דירה
בתחתונים - כמה אופנים: א) כדבר הנוגע לחייו, ולכן הוא "איגאנצן
פארקאכט" בזה בכל האופנים(ישיבה, שכיבה), וזה נותן מקום לאחיזה גדולה
ללעו"ז- "טמא מדרס". ב) מלחמה זו לא נוגע לו כ"כ, ומרגיש שהוא
בעצם למעלה מעוה"ז, ועבודתו הוא כדי למלאות התענוג שלמעלה בזה ("
נורא עלילה על בני אדם") - "משחקין בו בקונפון", ולכן זה רק טמאמת (שה' הכניס בטבע העולם). ג) לא
מרגיש כללאת עבודתו רק את התענוג שלמעלה בזה, בדוגמת
ה"קניגי'" ש"עתיד הקב"ה לעשות לצדיקים". ו"טהורה מכלום", למע' מכל ענין
המיתה וטומאה, כפי שיהי'בגלוי לעת"ל.
משיחת כ"ד תשרי ה'תש"נ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.