״החלש, מדמיין את השלכות הכישלון, החזק, מדמיין את גמול ההצלחה״.
הלכתי לרב. אמרתי: אני רוצה להתגרש. אמר לי: ומי לא?
למחרת באתי אליו שוב, שאלתי אותו אם יש סיכוי להשיג משהו יותר טוב. אמר לי: תתנצר. נבהלתי. אמרתי לו עד כדי כך? אמר לי: אם תתנצר תשגע את הכומר ולא אותי
קופת הצדקה של בית הכנסת התרוקנה והגבאי הנואש החליט על אמצעי חירום.
הוא תלה על הדלת הודעה בזו הלשון:
"בקהילה שלנו יש גבר נשוי שנפגש קבוע עם אשה שאינה אשתו.
אם לא אמצא שטר של 200 ש"ח בתיבת הצדקה עד מחר, אאלץ לפרסם את שמו".
למחרת כשפתח את התיבה מצא בה הגבאי :
25 שטרות של 200 ש"ח...
שטר אחד של 100 ש"ח...
ו...פתק: "חכה עוד יום עם הפרסום - אני מבטיח להשלים את הסכום היום
תמני חוזר הביתה ורואה נרות דולקים...
אומר לעצמו "מעניין איזה הפתעה יש היום.. יום הולדת? יום נישואין?
הולך בעקבות הנרות עד שמגיע לחדר.. רואה את אשתו קוראת תהילים לאור הנרות..
שואל אותה: איזה הפתעה הכנת לי היום?
עונה לו: הפתעה? איזה הפתעה?
ינעל אבוק.. חברת החשמל ניתקה לנו...תשמעו קטע: אני עובר ברחוב כולו מוצף מים, לפתע חולפים על פניי זוג תימנים ושטים על חסקה, האישה מחייכת אליי ואומרת לי באיטלקית, 'בונז'ורנו' :-)
אני עונה לה 'חח שלום, אני מדבר עברית' והיא כולה בהתלהבות פונה לבעלה 'זכריה, יה ראית יש פה ישראלים'!
לא הבנתי מה היא רוצה פתאום הגבר לוחש לי באוזן 'שששש אל תהרוס, אמרתי לה שאנחנו בטיול בונציה'
יש לי חבר פוילישער, שהשווער שלו היה אוהד ליובאוויטש גדול
מאוד. כל פעם שהיה בניו יורק לרגל אסיפת כספים, היה מגיע לרבי. היה 'משולח'
מטעם האדמו"ר לאסוף כספים למוסדות בארץ.
קיצור המעשה, גרונר הכריז שכל השלוחים יעלו לקבל בקבוק משקה
נראה לי. אותו פוילישער, לא מאוד הבין את העגה החב"דית, ושמע "אלע משולחים"
(שלוחים - משילוּחים..) וגם עלה..
הרבי מסתכל עליו, ומבעו הביע פליאה - מה עושה הפוילישער הזה
כאן בין השלוחים..? גרונר שואל - וואו זענט איר א שליח? ההוא עונה - וואס
הייסט? מ'האט מכריז געווען, 'אלע משולחים'...
הוא מספר, שהפאדיחה היתה שווה, רק בשביל לראות את החיוך מאוזן לאוזן של הרבי....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.