דפים

יום ראשון, 27 בספטמבר 2015

ר' דן, אתה אשם במצב שנוצר אם היית אומר לר' שמואל את האמת בפרצוף כי אין דבר כזה לאכול דבר אחר לשם שמים הכל היה אחרת

כבר עסקתי בנושא בעבר ואני חוזר אליו שוב בגלל שהנושא עלה לכותרות, לפיו ר' דן סגל מאשר את מה שכתבתי לפני שנתיים כי הוא עזב את הארץ בגלל המחלוקת. במשך תקופה הוא ואנשיו ניסו לטעון כי הוא בחוץ לארץ בגלל סיבות משפחתיות שגם בזה יש חלק מן האמת, אבל הסיבה שהפסיק את מנהגו הקבוע להיות בזמנים מסויימים במשך השנה בארץ, זה רק בגלל מה שקרה בינו לבין הגראי"ל שטיינמן ור' שמואל אויערבך

למי שאינם יודעים, ר' דן הוא ידיד של שניהם ורץ מאחד לשני לנסות להשכין שלום, הגראי"ל אמר לר' דן שאין לו כל מחלוקת עמו והוא מוזמן לבא לשבת לצידו בישיבות 'מועצת גדולי התורה'. מי שלא רצה לבא מי שהכתיב תנאים היה ר' שמואל אויערבך, ולכך הגראי"ל לא הסכים, אין דבר כזה שלום על פי תנאים, על ר' שמואל לקבל את ההנהגה כפי שהיה בתקופת הרב אלישיב, ואם אינו רוצה הבעיה היא רק שלו. ר' דן ניסה הרבה זמן לשכנע את ר' שמואל שלטובת כלל ישראל לטובת הציבור הליטאי הישיבות התורה וכבוד התורה וכל מה שרק אפשר לטעון במצב כזה עליו לקבל את הגראי"ל כמנהיג והוא יושב לצידו בכבוד הכי גדול, שם יכבדוהו בכבוד הראוי, ור' שמואל התעקש הוא רצה שיצרפו למועצת כמה חברים פרובוקטורים מי שיהפכו כל ישיבה של מועצת לקרקס, ולזה הרב שטיינמן לא הסכים. הוא מוכן היה לעבוד עמו בתיאום, והיכן שאין הסכמה ביניהם יביאו זאת להכרעת הרוב, אבל כאן הכניס ר' שמואל עוד תנאי כי אסור לצרף את הגאון ר' בערל פוברסקי למועצת מפני שהרב שך שנא אותו ואת אביו, והגראי"ל לא היה מוכן לשמוע מכך, ועוד יותר הגראי"ל שלח והזמין את הגאון רבי דוב לנדו ראש ישיבת סלבודקא שיצטרף ל'מועצת', אבל למזלו של ר' שמואל ר' דוב לנדו לא הסכים

היה עוד ויכוח על הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שבמשך שנים ר' שמואל אויערבך לחם בו מלחמת חרמה מפני שהוא מתבשם בבשמי גברים, הגראי"ל לא היה מוכן לקבל את הלשון הרע'ס האלו וקבע כי הוא אחד מגדולי דורנו יש לו אלפי תלמידים וגם הוא מצטרף, ר' שמואל אויערבך לא היה מוכן גם לכך, אם כי מאוחר יותר הוא כבר היה מוכן לוותר בענין של ר' ברוך מרדכי מפני שהבין שאז הוא בבעיה עם עוד כמה ישיבות ביניהם חברון שר' דוד כהן הוא תלמידו של ר' ברוך מרדכי ומחסידיו הגדולים אף היה ר"מ בישיבתו ומשם עבר לחברון

ר' דן השקיע המון מאמץ לשכנע את ר' שמואל כי לטובתו שיקבל את הגראי"ל שטיינמן כמנהיג ויישב לצידו וינהלו יחד למען טובת הכלל, אבל הוא התנגד בתכלית, והעדיף את המחלוקת. ר' דן התחנן, אבל ביום מן הימים הרים ידים, היה זה כשר' שמואל אויערבך אמר לו כי הוא מתכוון לשם שמים. כאן אמר ר' דן אם כך פני הדברים אני כבר לא יכול לעשות יותר הודיע להגראי"ל שטיינמן שהוא מרים ידיים ולא יחזור יותר לר' שמואל ונסע לחוץ לארץ

הפלא הגדול היה על ר' דן סגל, כשאמר כי לאחר ששמע מר' שמואל אויערבך כי כוונתו לשם שמים הוא לא יכל יותר לומר דבר, כאשר במילים אחרות הוא אמר לו, אני הולך להרוס את העולם הליטאי לשבור את הישיבות להלחם בראשי ישיבות לבזות את הגראי"ל בצורה הכי פרועה והכל לשם שמים, ור' דן מרים ידיים, האם שמענו פעם מדבר כזה שמישהו יאמר אני אוכל דבר אחר לשם שמים? מה הפירוש כאן הלשם שמים כשברור היה מן הרגע הראשון כי הולכים כאן למלחמה שתמוטט את כלל הציבור הליטאי לא רק בארץ ישראל גם בחוץ לארץ

באיזשהו מקום המצב שנוצר הוא רק באשמת ר' דן סגל, מפני שאם הוא היה אומר לר' שמואל אויערבך, אין ערך לשם שמים הזה, מפני שיש בזה הרס וחורבן עולם התורה, אתה מכניס את הישיבות למלחמה קשה ונוראה, אתה מכניס את הציבור למצב שלא היה כמותו זה מאות שנים, לא היה מנוס לר' שמואל אויערבך אלא לעצור, אם ר' דן היה מסיר את הכפפות ואומר לו כאן תפקידי לעצור בעד הגלגל המתדרדר ולא אתן לזה שיקרה, ר' שמואל לא היה נכנס לעימות עמו והיה חושב שוב על מה שהוא עושה

עוד דבר שר' דן היה חלש בזה, שהוא לא אמר לו אל תשמע לעצת אחיתופל שנותנים לך מקורביך העסקנים שלהם ענין אישי במחלוקת הזו עם הגראי"ל, הם מתכוונים את טובת עצמם ולא את טובת ר' שמואל זה היה משנה את המפה כולה, אבל ר' דן העדיף לברוח מן הארץ להשאיר את הצדדים שיריבו וראו לאן הדברים הגיעו, בגלל שלר' דן לא היה את העוז האומץ והכח לדבר עם ר' שמואל 'בבאק ציינער' להעמידו על טעותו

חיים שאולזון

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.