אוי לאותה בושה - האם הוא קנאי או שחקן?

עם קום המדינה היהדות החרדית חיפשה נציגים חרדים לכנסת, והציעו לרבה של פונוביז' הגאון רבי יוסף כהנמן זצ"ל לכהן כחבר הכנסת. מדובר היה בנואם גדול ובעל נסיון בעסקנות ציבורית והוא דחה ולא רצה לכהן כחבר הכנסת, וכשנשאל מדוע הוא אמר: 'אין לי כל כך הרבה חולצות לקרוע קריעה''

גישה זו היא הנכונה, מראש החלטנו על השתלבות במוסדות המדינה לא בגלל שמדובר בתפקיד נעים טוב ותענוג, אלא ככפאו שד, מדובר במקום הטינופת, במקום ששומעים יום יום דברי כפירה, יושבים עם מי שהם מן התחתית שבתחתית בכל הקשור לשמירת היהדות ובמיוחד ביחס לתורה ומצוות, וכך זה צריך היה להיות עד היום הזה אם היינו שומרים על הקו המנחה שאנו שם לא בגלל שאנו רוצים אלא בדלית ברירה על מנת לשמור על האינטרסים החרדים שלא יפגעו

63 שנה גדולי ישראל לא הסכימו בשום אופן שמי מן החרדים האשכנזים יכהן כשר, ובהרבה מקרים היו עסקנים שלחצו על הגדולים נימקו בנימוקים שונים מדוע להסכים ודחו לא הסכימו. והנה עתה הוחלט כי בשל הנסיבות מתירים, אבל ברור לכאורה כי עושים זאת בשל הנסיבות מפני שצריכים לתקן את מה שיאיר לפיד קלקל ולא יותר מזה, מפני שאם לא כן, מדוע קודם לא התירו זאת

כל מי שלמד ומבין את האידיאה החרדית ותפיסת עולמם של גדולי ישראל בנושא, היה מקבל את ההחלטה בצורה קשה, ככפאו שד ולא כדבר שרצוי ומבורך. והנה במקום לשמוע דברי ניחומין ליענקל ליצמן, על שהוא נאלץ למלא תפקיד שמבחינת היהדות החרדית הוא רע גס ומכוער ולא המקום הרצוי, ניגש הרבי מסלונים אליו ולחץ ידו למזל טוב, ועד כדי כך ששאל האם הביאו את ליקר בשביל לאחל לליצמן מזל טוב, ובמקום שנשמע דברי זעזוע חייכו וקיבלו זאת כאילו לא קרה דבר

במשך שנים ניסה הרבי מסלונים להצטייר כמי שהוא קנאי, היום למדנו כי הוא כל כך רחוק מזה, אם הוא מסוגל לומר מזל טוב למי שמתמנה כשר בממשלת הכופרים במקום  שיהודי חרדי אסור לו לשבת שם והתירו בשעת הדחק וכהוראת שעה בלבד, סימן שהוא רחוק מאוד מלהיות קנאי. אם הוא היה קנאי אמת, הוא היה בוכה יחד עם ליצמן על שזה עלה בגורלו, ומאחל לו שמה יום קודם יצליח לצאת מן הבור אשר בו נחשים ועקרבים

הציבור החרדי זועזע לשמוע כי הרבי מסלונים אמר מזל טוב ליענקל ליצמן, דבר שכזה מתאים לציוניסט חילוני ומזרחיסט ולא למי שמבין בחרדיות. התפקיד הזה סותר את היותנו חרדים שאין מקומנו במקום הזה, ואם את המינימום הזה לא תפס הסלונימער אז הוא זקוק להרבה חשבון נפש

חיים שאולזון