על סדר היום

סאטמאר ופונוביז' חוטפים מכות קשות וצועקים כי הם מנצחים
חמור לא הולך מבלי שמכים אותו, רק ככה הוא הולך בדרך כפי שהאדון שלו רוצה, עושה רושם שישנם כמה חוגים חרדים שאצלם זה ככה, כשמכים אותם מכות קשות במקום שיבכו הם צועקים 'נצחנו'. שימו לב, בכל עת שיצאו מבתי המשפט כך היה כשסאטמאר היו בבתי המשפט וככה בפונוביז' אין זה משנה מי ניצח ומי הפסיד כולם ניצחו כל צד טען כי הפסק הוא לטובתו, ומעניין כי למרות שכולם מנצחים תראו כמה שנים הם עדיין בבתי משפט וזה לא זז, ולא נראה שזה זז עכשיו לאיזשהו מקום. מה שטוב כאן, שכולם מרוצים ומבחינה מסויימת עדיף כך מאשר שייצאו מנוצחים ויכו זה את זה פיזית. אצל הליטאים כשמי מפסיד הוא מרים ידיים על האחר, ככה זה לצערנו ובושתנו במלחמת מחבלים ושונאים, ולכן טוב ששני הצדדים מרוצים ושמחים וצועקים ניצחנו ככה אפשר לפחות לחיות זה עם זה

המנצחים הם החסידים שה' נלחם להם בליטאים שביקשו להשמידם
אתחיל מן הסוף ומשם אגש לפונוביז', ואומר לכם בכל עת שהם יוצאים מבתי המשפט החסידים מברכים את ברכת הטוב והמטיב ומקוים כי הם ימשיכו להלחם ומה שיותר יותר טוב. אסור לשכוח מפונוביז' יצאה הרעה לעולם החסידי, לא חלילה ממשפחות כהנמן או פוברסקי אלא מהרב שך והשמואלים הארורים אשר ביקשו להכחיד את העולם החסידי, הם ליכדו את כל העולם הליטאי שהיה עד אז מפולג, ולחמו בתקוה כי יורידו את החסידים לבאר שחת. ובחסדי ה' הגדול הגלגל התהפך, החסידים לא צריכים לעשות דבר, התקיים אצלם ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, מאז, המחלוקת בפונוביז' הרסה כל חלקה טובה בעולם הליטאי, וכל עוד שלא ימצא פתרון של ממש אין סיכוי לשלום בעולם הליטאי ופירושם של דברים חיים לחסידים. הם עסוקים במלחמותיהם אין להם זמן למלחמה בחסידים, ומבחינה זו בכל עת שהם יוצאים מבית המשפט אנו שומעים רואים ויודעים כי המלחמה הזו תימשך, בתקוה כי זו תמשך עד ביאת המשיח ולא ניאלץ להלחם ולהכות בהם בחזרה, אין לנו כל ענין בזה, לא החסידים פתחו במלחמה, הרב שך הוא זה שהכריז מלחמה על החסידים שהגנו על עצמם וגם היום החסידים אינם בהתקפה אלא בהגנה, מפני שאין לנו ענין במלחמה, וחבל שזה צריך היה להגיע למצב הזה, מפני שבלעדיה היו הארורים משערי חסד בולעים אותנו חיים

הרב אלישיב הוא ולא אחר אשם בחורבן הליטאי
אני מתעלם בכוונה מן המאבק בתוך פונוביז' מפני ששם מדובר במלחמת ירושה, גיסים נאבקים ונלחמים. בענין הזה לא הצדק הוא שמנחה את הליטאים אלא ההשתייכות, אם אתה מחבל אוטומטי שמואליק מרקוביץ צודק ואם אתה שונא אליעזר כהנמן צודק, לכן אין טעם להתווכח עם ליטאים בנושא אתה לא תשכנע אותם. דעתי מאז ומתמיד היתה כי מיד בהתחלת המחלוקת היו צריכים לתת סכום גדול לשמואליק מרקוביץ שיבנה לעצמו קריה עם ישיבה משלו ושיילך. הסיבה מדוע הוא צריך ללכת מפני שאליעזר הוא הבן ואילו שמואליק רק גיס אשתו היא בת ומבחינת דין והלכה רק בדיעבד היא יורשת. ובמיוחד כשבצוואה כתוב במפורש כי אליעזר ימשיך לנהל את הישיבה, חייבים היו להפריד ביניהם מפני שלא היה כל סיכוי ששניהם יוכלו לעבוד יחד, עוד שנים קודם לכן בחיי האבא ראו שהשניים לא מסוגלים לעבוד יחד, ומספיק היה ששמואליק מרקוביץ הסית את הרב שך נגד חמיו גיסו ונגד משפחת פוברסקי בתקוה להשתלט על הישיבה ולא הצליח, הוא עשה מעשה טפשי מפני שאם היה שותק ומתנהג כמו שצריך בסופו של דבר היה מוציא בכבוד הרבה יותר ולא נאלץ להלחם ולהידחק לזווית כפי שקורה לו עתה בעולם הליטאי, אפילו בעולם המחבלי הוא לא מי יודע מה

את ההפרדו נא חייבים היו לעשות בפונוביז' לפני חמש עשרה שנה
כל ילד ראה את מה שמגיע, לא היו צריכים היו להיות חכמים גדולים להבין כי הישיבה הולכת לטמיון, וכי המלחמה הזו תחסל אותה, ואם היו אז מנהיגי אמת, אין ספק כי היו עושים סוף לענין, גוזרים ומצווים על חלוקה, היו מקימים בית דין רק על הענין של כמה לשלם, אבל לא על עצם ההפרד נא, זו היתה החלטה חד משמעית בשביל להציל את עולם הישיבות והעולם הליטאי. הבעיה היתה שקבוצת השמואלים שהבינו כי זו תהיה ההוראה הכללית של הגדולים השתלטו על הרב אלישיב ועשו הכל שיקח צד במחלוקת הזו, הם אמרו לו ככה אתה תכריע לכיוון האחר, האמינו כי הם יכניעו את השונאים, והרב אלישיב לא קלט עד להיכן השנאה הזו עמוקה ותעמיק את הפילוג בעולם הליטאי, שכבר היה מפולג אז אבל בשביל כבודו של הרב אלישיב זה לא התבטא ביום יום, אם כי החלוקה של מחבלים ושונאים כבר היתה בחייו של הרב אלישיב

למרות ההרס הרב אלישיב תמך במחלוקת
מה שחמור היה, כאשר הרב אלישיב ראה איך שזה מתגלגל, במקום לקלוט ולהבין שמאחורי אליעזר כהנמן כוח אדיר של השונאים וכי הוא מגובה עם ציבור ענק ולא יעזרו האיומים והתמיכה האישית שלו במחבלים, הוא המשיך במחלוקת הזו ולא ברור אם מפני פחד מהמחבלים או מפני שהאמין כי אכן יכניעו את הצד האחר. המציאות היא, שהוא איפשר את המחלוקת הזו שגררה פילוג פנימי קשה שהרס את המוסדות הליטאים, הכל הלך לטמיון, ואני מליץ יושר עליו רק בדבר אחד שהוא לא ידע את כל הפרטים העלימו ממנו אמרו לו דברים שלא היו נכונים או רק חלק מן הדברים ולכן נהג כך, מפני שאם חלילה הוא ידע את כל הפרטים ובכל זאת עשה מה שעשה, הוא ולא אחר אשם בפילוג הליטאי ובחורבנו, המחלוקת בישיבה הזו, היא אשר גררה את המחלוקת הפנים ליטאית, מכאן זה התחיל ורק סיום המחלוקת כאן יש קצת סיכוי לשלום פנימי, כל עוד כאן זה נמשך הליטאים ימשיכו לריב

כל עוד ימשיכו לריב בפונוביז' נזכה ונדע על האמת הפנימית הכל כך מכוערת של העולם הליטאי
אני חוזר שלשים וחמש שנה לאחור כשחיפשתי חומר על הקורה בישיבות בעולם הליטאי כמו בחסידי, זה לא היה קל, לא היה אינטרנט אפילו טלפונים בקושי היו, הייתי צריך להסתובב בשטיבלך ובמקומות היכן שאוכל לפגוש אנשים, התרוצצתי מעיר לעיר וממקום למקום על מנת להגיע אל הקורה באמת, היום לעומת אז, החיים מאוד קלים. כשהתחלתי לעבוד עדיין 'פקס' לא היה, והדפסנו על מחשבי ענק שבקושי הדפיסו 3 פונטים בשלשה גדלים, המחשב תפס את חצי החדר, לא היה קל להוציא עיתון ובעיקר לגייס חומר. העיתונים היומיים עשו חיים קלים מפני שקיבלו את הכל מסוכנויות הידיעות שילמת מנוי ואלו הזרימו חומר וזה מה שהיה בכל עיתון יכולת לקרא את אותם המילים מילה במילה מפני שזה הגיע מאותו מקור, אבל עיתונים כשלי שהכל מקורי, וחומר שלא תמצא במקום אחר, הייתי צריך לעבוד קשה עד אשר הצלחתי לדובב את מי שיפתח את הפה וידבר. היום לא צריך לעשות כלום, רק לשמוע את מה שאומרים המחבלים על השונאים והשונאים על המחבלים ויש לך את הכל, ואם נשפוט על פי מה שכל צד שופך על האחר, העולם הליטאי מכוער מאוד. ולא שזה לא היה קודם כך, ההבדל בין אז להיום, אז כשסיפרתי על מלחמות פונוביז' ותוצאותיהן איש לא רצה להאמין לי, צעקו כי אני ממציא סיפורים, היום הם מודים כי כל מה שכתבתי היה אמת לאמיתה