דפים

יום שלישי, 31 במרץ 2015

אלפים תרגלו את זבח הפסח בירושלים. לראשונה בהשתתפות הרבנים הראשיים לירושלים וצפת - גלריה



מאת מקדשער

הרב אריה שטרן הרב הראשי לירושלים: לצערנו טרם זכינו לקיים את המצווה הזו, מצוות קרבן הפסח. צריך לקוות שעם ישראל יתחזק ויוכל לעשות זאת  //  הרב שמואל אליהו רבה של צפת: "בית המקדש הוא עניין ממשי ומעשי"  //  הרב יעקב מדן ראש ישיבת הר עציון: אנו מתחילים מסלול ארוך בצעד קטן אבל רצוי ואהוב  //  יהודה גליק: היום הכי עצוב בשנה הוא יד בניסן שבו לא מאפשרים לנו לקיים מצווה שמקבילה בחומרתה לברית מילה"  //  הרב שלמה ריסקין שלח איגרת: חיוני לנו להתחיל להתרגל למצווה הגדולה הזאת שהיא עיקר קדושת זמן חרותנו, אפשרי להקריב את קרבן פסח במקומו אפילו לפני בנין מקדש


אלפים השתתפו בירושלים במעמד כיסופים ותרגול של זבח קרבן הפסח בהשתתפות רבני ערים, חברי כנסת, חברי מועצת העיר, ואנשי הר הבית. באירוע ציבורי רב רושם שהתקיים כמדי שנה ב-י' בניסן, 'בעשור לחודש הראשון', .

האלפים שהתכנסו בכיכר מאור התורה שבבירה, תירגלו את הקרבת הפסח כפי שהוא אמור להתקיים בהר הבית. האירוע שהפך למסורת כלל שחיטת טלה, קבלת הדם במזרקים, נתינת הדם על דמוי מזבח, מליחת החלבים ואימורים והקרבתם באש על דגם המזבח, תקיעת חצוצרות, שירת ההלל, ולבסוף צליית הכבש ללא חיתוכו, אלא "ראשו על כרעיו ועל קרבו" ככתוב בתורה.

באירוע השנה השתתפו לראשונה, הרב הראשי של ירושלים הרב אריה שטרן, ורבה הראשי של צפת הרב שמואל אליהו. בנוסף השתתפו באירוע ראש המכון הגבוה לתורה באונ' בר אילן - הרב שבתי רפפורט, ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן, ונשיא מכון המקדש הרב ישראל אריאל.

לראשונה עיריית ירושלים השתתפה תקציבית בקיום האירוע. את מועצת העיר ייצג חבר המועצה אריה קינג. קינג איחל לנוכחים לקיים את האירוע האמיתי של קרבן הפסח במקומו הנכון בהר הבית. גם חבר הכנסת משה פייגלין כיבד את האירוע בנוכחותו, ואיש הר הבית יהודה גליק.

הרב שמואל אליהו רבה של צפת נשא דברים בחשיבות התירגול, ואמר שבית המקדש הופך אט אט למעשי וממשי: "כשאנחנו מדברים על בית מקדש אנחנו מדברים על משהו מעשי. לאט לאט אנחנו מתרגלים - זה עניין מעשי וממשי. כשאנחנו עוברים את המבחן הזה, אנחנו מנצחים".

הרב אריה שטרן, רבה של ירושלים, ציין את השתוקקותם של גדולי הדורות להקריב את קרבן הפסח. לכאורה מבחינת ההלכה היינו יכולים לקיים את המצווה הזו אבל לצערנו עוד לא זכינו. בוודאי ההשתוקקות הגדולה הזו. רבי עקיבא איגר והחת"ם סופר דיברו על המצווה הזו בגעגועים גדולים, וגם אנחנו. צריך לקוות שעם ישראל יתחזק ויוכל להגיע לקיומה של המצווה הזו.
הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון אמר באירוע שהטמעת תודעת קרבן הפסח בזמננו איננה פשוטה כלל, כשקיימת התנגדות לכך גם מתוך בית המדרש. "חלק מההתנגדות נובע מכך שהמצווה הזו נעדרה מחיינו במשך אלפי שנים. אני מעריך שגם אם ברית המילה היתה נעדרת מחיינו אלפי שנים אנשים היו מזועזעים לחדש אותה ולא היינו מצליחים בכך. אבל מכיוון שהורגלנו במצווה, אנשים רואים גם את הצדדים היפים שלה" אמר הרב..

"עם כל הקושי, המצווה הזו, קרבן פסח, היא לא פחות מחידוש הברית עם הקדוש ברוך הוא. כך היה בימי חזקיהו ויאשיהו. הברית הזו באה לציין שאנחנו מוכנים לתת את דמנו על קיום הברית עם הקדוש ברוך הוא". אמר הרב מדן והוסיף, "היום הדבר הזה נראה רחוק מאוד, גם מסיבות פוליטיות, לדאבוננו, הקשורות למעמדו של הר בית ה'. אבל הוא היה נראה רחוק גם בימי שאול ושמואל כשהארץ היתה רמוסה תחת יד פלישתים. כשהמשכן כבר חרב. ולמרות זאת האנשים האלה - שמואל ושאול ודוד ואבנר בן נר ויואב בן צרויה - עסקו בהכנות ובכיסופים. כך כתוב במפורש בפסוקים. היו כיסופים, היתה תקווה. גם כאן, אנחנו עוסקים בהכנה שעיקרה הכשרת הלבבות, אבל גם מסלול ארוך מתחיל בצעד אחד קטן - והצעד הקטן שאנו עושים היום רצוי ואהוב".

יהודה גליק, איש הר הבית, ריגש את הציבור כשהודה לבורא עולם על הנס שנעשה לו בהצלתו: "אני, יהודה יהושע בן שמעון מיכאל ואיטה בריינה, זכיתי בעיניי לראות בחסדיך הגדולים בשנה האחרונה. לפני חמישה חודשים, בו' במרחשוון, הובאתי ממרכז בגין לשערי צדק כשהרופאים לא נתנו לי יותר מ-2-5% סיכוי לשרוד. ילדיי הגיעו לבית החולים כדי להיפרד ממני. אחותי הגיעה ובחרה חולצה שתוכל לקרוע אותה. הלוואי שיכולתי להביא קרבן תודה, אבל היום איננו יכולים. מי יודע, אולי בקרוב נוכל. ריבונו של עולם, תודה רבה לך.

"עד היום עסקנו ב'זכר'", הוסיף גליק. 'זכר לחורבן. זכר למקדש. אנחנו עושים עכשיו סוויץ'. לא 'זכר' אלא 'לקראת'. מתכוננים לקראת ואומרים: ריבונו של עולם, אנחנו רוצים. אנחנו מוכנים. יש מי שחושב שהיום הכי עצוב בשנה הוא תשעה באב. לא, היום הכי עצוב בשנה הוא י"ד בניסן, היום שבו לא מאפשרים לנו לקיים מצווה שמקבילה בחומרתה לברית מילה".

הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת שלח איגרת ברכה למשתתפי התירגול. הרב ריסקין כתב כי מבחינה הלכתית אפשר כבר כיום להקריב את הפסח למרות שבית המקדש עדיין לא נבנה. "חיוני לנו להתחיל להתרגל למצווה הגדולה הזאת שהיא עיקר קדושת זמן חרותנו", כתב הרב ריסקין והוסיף: "אפילו בראשית צמיחת גאולתנו אפשרי להקריב קרבן פסח כמו שצריך, אפילו בלי בית שלישי, שיבנה במהרה בינינו".

המוהל המפורסם הרב יהודה גיאת ערך את השחיטה. הייחודית לקרבן הפסח. הרב גיאת סיפר בהתרגשות שמתירגול לתירגול אנחנו למדים יותר ביסודיות את אופני זבח הפסח ומגלים כיצד הוא צריך להיות. הרב גיאת תיאר בפני הנוכחים את החידושים שעלו בידו מאז התירגול האחרון, וכמה מהשינויים בין שחיטת הפסח לשחיטה רגילה, וכן שינויים בצורת ניקור הבהמה מהחלבים והגידים.

בתום התירגול המעשי פצח הקהל בריקודי שמחה לצלילי תזמורתו של הזמר מרדכי יצהר שהנעים בשירתו את משך כל מעמד הכיסופים. 

העיתונאי ארנון סגל ופעיל הר הבית שהנחה את האירוע סיכם ואמר עשינו זאת כדי להזכיר ולהיזכר. עשינו את מה שאנחנו מסוגלים, ורוצים ומוכנים. בסיום הסדר אנחנו נוהגים לשיר 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה', אבל האמת היא שירושלים כבר בנויה לתפארת. אנחנו כעת בתוככי ירושלים, ומה נותר לנו עוד לבקש? עשה נא אתה, בורא עולם, את שלך. וכתפילת דניאל: "ועתה שמע א-לוהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו, והאר פניך על מקדשך השמם". בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו, רחם על ציון משכן כבודך, ועל מזבחך, ועל היכלך.
לגלריה כנסו כאן:


































אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.