במחשבה שניה / מים שלנו

מאת ז. יוספי

מספרים על עיירה אחת שהיה בה עשיר אחד עתיר ממון שלא ממש הבין את המשמעות למים שלנו, והשתלט על כל הברזים, לא נתן לאף אחד לשאוב. אבל את הסיפור הזה נניח בצד להיום, בגלל מאורעות אחרים שהתרחשו עלינו בשבוע האחרון.

לכן בואו נדבר על ערב פסח ועל המאבק הבלתי נגמר בחמץ, היכולים להביא אדם למספר תובנות, שביום רגיל הוא לא היה שם לב אליהן. אולי היו אלו מאורעות נוספים שגרמו לכל המחשבות האלו, אבל ודאי כששואב האבק דולק, ואתה לא יכול לדבר חוץ מתנועות ידיים עלומות שיכולות להתפרש לשמונה פנים, כמספר ערימות הכביסה הפזורות בבית, אלו רגעים של מחשבה. עכשיו זה זמן שאנשים אינם מנסים להצטדק. כן, יש קמט בחולצה וכתם קטן ליד הכיס, אבל זה ערב פסח. כן, שלושה שקי תפוחי אדמה זה קצת הרבה, אבל זה ערב פסח. כן, לדפוק מזרנים בשמונה בערב זה קצת לא שגרתי, אבל זה ערב פסח. כן, יש זמנים שאתה צריך להפסיק להצטדק. נכון, אני עושה כמה דברים שנראים בעיני המתבונן מהצד כתמוהים, אבל זאת זכותי, ואין לי שום עניין להצטדק על זה. יש ערב פסח? יש עוד זמנים בחלקים אחרים של החיים שצריך להפסיק להצטדק. כן. אנחנו דופקים מזרנים בשמונה בבוקר ובשמונה בערב, ואנחנו לא מצטדקים.
יש לך דרך אחרת לנער אותם? להישאר רגוע. אם יש אתגר אמיתי בימים האלו, של ערב פסח, כמובן, אף אחד לא מדבר על משהו אחר עכשיו. זה פשוט להישאר רגוע. כן, כל הרעש הזה הוא בסך הכל קיטור המוציא קצת אוויר על התריסים, לא צריך להיבהל. אז יש קצת רעש, בואו נשאר רגועים. ואם תכלעס זה יעזור? אחרי כל רעש כולם יודעים, פסח נכנס אצל כולם באותה שעה, כולם צריכים למכור, למכור חמץ, כמובן. אז יש כאלו שמאבדים עשתון או שניים בגלל שקצת קשה להם עם מכירת החמץ שלהם. אז יש כאלו שבגלל שאצלם קשה, הם מנסים להדביק עליך את כל החמץ שנותר אצלם. אז מה, הם לא הטרידו את השכנים בחדר מדרגות כששלחו את הילדים לעשות רעש בחוץ? הטרידו. והם לא טרטרו את ועד הבית כשרצו משהו לעצמם? אוהו טרטרו. אז תישאר רגוע כשמאשימים אותך שאתה מטרד בבניין, הם בסך הכל לחוצים ומתנהגים קצת בפראות, אחרי הכל הבניין הוא בניין אחד, ונישאר שכנים גם מחר.

הפקחים של העירייה, אלו האחראיים על הניקיון - שם באמת מישהו צריך לעשות סדר. לא ייתכן שהם יחליטו להתערב רק לצד אחד. אתם אחראים על פינוי הפסולת? קדימה, תעשו את עבודתכם. לא ייתכן כששכן אחד זורק שקית ניילון על הרצפה תתנו לו קנס, וכששכנים אחרים משתלטים על שטחים ציבוריים, עושים ברשות הרבים כבתוך שלהם ומטרידים את כל השכונה - אתם פשוט שותקים. לא ייתכן ששכן אחד יעשה רעש כל הלילה ואתם תרקדו איתו בשמחתו, וכששכן אחר דופק מסמר בין שתיים לשתיים וחמש דקות, אתם כבר דופקים אצלו בדלת עם קנס, רק בגלל שפלוני שולח אתכם. זה פשוט לא מתאים לפקחי עירייה להתנהל בשחיתות כזאת.

מה שמעניין בערב פסח למרות הכל, שכל אחד מוכר את החמץ שלו אצל הרב שלו, זה מהשכונה, זה מבית הכנסת, זה השכן. אבל אף אחד לא חושב לומר לשני: 'רגע, אצל מי מכרת חמץ? כל החמץ שלך לא מכור'. מה פתאום? כל אחד מבין שכל אחד יכול למכור את חמצו אצל הרב שלו, שיש לו את הגוי שלו. מישהו יגיד שאם מכרת חמץ אצל הרב שלך אתה עובר על לאו דחמץ בפסח? ודאי שלא. מעניין. יותר מזה, יושבים שולחן ליל הסדר אחד מספר בני משפחה שהגיעו כל אחד מביתו וממנהגיו הייחודיים, מישהו יגיד לזה שלידו תפסיק לאכול מצות מכונה ותאכל רק מצות יד או להיפך? ברור לכולם שכל אחד מגיע עם מסורת אבותיו ועם מנהגיו, כל אחד ראה פסח אצל אבא, אצל סבא, וממשיך את מסורת הדורות. מישהו יכול לכפות על השני מסורת דורות שונה? עם כסף אפשר להביא חברת ניקיון שתעשה עבורך את העבודה. עם הרבה עיתונים אתה יכול לנקות חלונות, אבל לספר לשני איך סבא שלו עשה סדר? לחנך מחדש? זה פשוט לא יילך. דיינו.