בפורים צריך ל'החזיק ראש' יותר מאשר ביום הכיפורים, כי ביום
כיפורים נמצאים בבית הכנסת 24 שעות ויושבים רתוקים לכיסא, אבל בפורים
צריכים גם לשתות יין, וגם לשמוח ולשיר ולרקוד, ובכל זאת להישאר בישוב דעת
ולהיות דבוקים בה',
כולם יודעים שצריך להכות את עמלק, להכחיד את עמלק, להרוג אותו, אבל מי זה עמלק? עמלק זה אנחנו! בכל אחד ואחד יש בתוכו עמלק, כל זמן שעמלק בתוכנו לא יעזור כלום, גם אם נהרוג את המן יבוא סיסרא, יבוא טיטוס, יבוא אספסינוס, יבוא היטלר, כל עוד שהאדם לא יוצא מפגמי הברית שלו מהגאווה שלו אז המן חי, השטן הזה נכנס במישהו אחר, כשהרגו את המן אז הדור ההוא ניצל אבל בכל דור קמים 'המנים' חדשים.
להמשך כנסו כאן:
המן נברא מעבירות! מכל עבירה נברא המן, נברא מחבל, מכל עבירה נברא נאצי, כי שבא נאצי להרוג יהודי - זה אני בראתי את הנאצי הזה! אני בראתי את המחבל הזה! אם אני יעשה תשובה המחבל יישרף, ימחק. אז מי זה המן? מי זה עמלק? עמלק זה אני. כל עוד שאני נמצא בעולם, כל עוד שאני חי, הגאולה לא תבוא עד שאני לא יהפוך את עצמי וישנה את עצמי. לא יעזור שום דבר. וזה הפורים - "ונהפוך הוא", שכל אחד צריך להפוך את עצמו מקצה לקצה.
בפורים מתגלית המתיקות של הנהר היוצא מעדן, בפורים כולם עולים לגן עדן, כל מה שאוכלים וכל מה ששותים בפורים זה יין המשומר ושור הבר והלוויתן, זה הכל עופות מגן עדן, לוויתן מגן עדן, שור הבר מגן עדן, על ידי אור הפורים אומר "הקדושת יום טוב" מתגלה מי אני באמת. זה מתגלה דוקא בפורים, שאז אדם מגיע ורואה איפה הוא נמצא באמת, הוא זוכה לראות את כל הפגמים שלו, את כל העבירות שלו, הוא רואה בעצם שהוא המן.
אומר ה"קדושת לוי" ברגע שאדם רואה את הפחיתות שלו, איפה הוא מונח, הוא יכול ליפול בכזה ייאוש, ודווקא בפורים הוא בסכנה נוראה כי הכל מתגלה לו! הוא רואה באיזה פגמים הוא נמצא, פגמי עיניים, ריחוק מאמונה, ועל ידי זה הוא יכול ליפול לייאוש נורא, לכן בפורים צריך לשתות יין כמו שכתוב "תנו שיכר לעובד ויין למרי נפש" כדי לרומם את הדעת לשיר ולשמוח, כי אחרי שמתברר לאדם שבעצם אני זה המן, אני הפושע הכי גדול, אז הוא יכול ליפול בכזו עצבות נוראה, ולכן תיקנו חז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא.." כי על ידי ה"בסומי" יתקיים בו "ונהפוך הוא", הוא יראה שאדרבה להיפך, אפילו המן כמוני רשע כמוני הנה ברוך ה' אני בא להתפלל, אני שמעתי מגילה בפורים, הייתי אפילו במקווה, הנחתי אפילו תפילין, אני זכיתי לכאלה מצוות, אז אין קידוש ה' יותר גדול מזה, כי כמה שאדם יותר רחוק אז הקידוש ה' שלו יותר גדול והשמחה יותר גדולה, כי ארור המן נהפך לברוך מרדכי, דווקא מי שיודע שהוא המן הוא יכול לזכות לברוך מרדכי.
האר"י הקדוש אומר שבכל פורים מאירה לנו הארת "יסוד אבא" שזה לא מאיר בשום זמן, ההארה הזו שנקראת "יסוד אבא" תמיד מכוסה, תמיד בהסתר, וכשקוראים את המגילה נעשה גילוי ומתגלית הארת יסוד אבא, יורדים כאלה אורות גדולים עד שכל אחד יכול לחזור בתשובה אמתית, מרדכי שהוא יסוד אבא מתגלה בכל הדרו בפורים, כי הארת מרדכי - הארת יסוד אבא, ממשיכה לנו ניסים ונפלאות, ההארה הזו זה האמונה שאין עוד מלבדו, שאין כלום חוץ מה', יכול להיות אחשוורוש יכול להיות המן, הם יכולים לעשות גזירות אבל באמת הם לא קיימים, הם רק ערפל, וכל דבריהם זה רק לעורר אותנו בתשובה. כל הפורים זה לחזור בתשובה, פורים זה לא להשתולל, זה לא לפוצץ נפצים, זה לא לשבור דברים, לא להקיא, לא להזיק לאף אחד. פורים זה ממש לעשות תשובה אמתית אמתית, כמו שראו אצל אנ"ש בכל הדורות בפורים שהיו יורדים להם נהרות נהרות של דמעות בקריאת המגילה, הם היו שופכים נהרות של דמעות בזמן הריקודים, וזה "חייב אינש לבסומי בפוריא", לבסומי זה להתבסם לא להשתכר לגמרי, לבסומי זה פנים אדומות מהתלהבות, זה דביקות.
אומר ר' נתן שבפורים צריך ל'החזיק ראש' יותר מאשר ביום הכיפורים, כי ביום כיפורים נמצאים בבית הכנסת 24 שעות ויושבים רתוקים לכיסא, אבל בפורים צריכים גם לשתות יין, גם לשמוח, לשיר ולרקוד, ובכל זאת להישאר בישוב דעת ולהיות דבוקים בה', כל השתיה של יין זה להגיע לדביקות לראות את ה' פנים בפנים, אומר השלחן ערוך שחס ושלום שאדם יחשוב שעל חשבון השתיה הוא יכול לא להגיד ברכת המזון , או להפסיד ערבית , או לא להתפלל בכוונה, לבסומי זה לא קלות ראש, לבסומי זה רק בתנאי שלא תזלזל אפילו בברכה אחת, במנהג אחד, עיקר המצווה היא שאדם יהיה בשמחה "יין ישמח לבב אנוש" כי ביין יש כוח להתסיס את הדם, וכשלאדם תוסס הדם, יותר קל לו לרקוד, לשמוח, יותר קל לו לשיר, זה מקל על השמחה, זה מגביר את השמחה.
יום הפורים זה הודאה על כל השנה, כי אדם צריך להיות שמח כל השנה, אבל אדם לא יכול לשמוח כל השנה שמחה שיוצאת מגדר הרגיל, כי צריך להישאר בשפיות, בישוב הדעת, להיות עם מחיצות השכל, כי השכל מגביל ומצמצם ושומר את האדם, ואילו היין מבטל את מחיצות השכל רח"ל, לכן כל השנה רבינו הזהיר מאוד לא לשתות שום יין ושום משקה משכר, אבל בפורים אנו רוצים להיפך! לשרוף את כל מחיצות השכל! וזה הכח המיוחד של פורים שאז היין לא מזיק לאדם אם הוא שותה כראוי, כי בפורים "נכנס יין יצא סוד" ואז מתגלה אצל האדם אהבת ה', ויראת ה', כי אם אדם כל השנה מלא אהבת ה' ומלא דביקות בה' אז בפורים הכל מתפרץ החוצה! הוא זוכה לרקוד מרוב אהבת ה' ומרוב דביקות. ואם אדם להיפך - רחוק מדביקות, והוא דבוק במידות רעות, בזלזול בשני, בלשון הרע, אז בפורים מתפרץ אצלו הקלות ראש, והזלזול בשני, כי בפורים מחיצות השכל נשרפות ונעלמות על ידי היין. בפורים אנו רוצים לשרוף את כל מחיצות השכל על ידי היין, שבאמת יתגלה אהבת ה' ולא דברים אחרים, כי אדם שכל השנה לוהטת בו אהבת ה' ואין לו מתי להראות את זה אז כשמגיע פורים יוכל 24 שעות להראות אהבת ה'.
כולם יודעים שצריך להכות את עמלק, להכחיד את עמלק, להרוג אותו, אבל מי זה עמלק? עמלק זה אנחנו! בכל אחד ואחד יש בתוכו עמלק, כל זמן שעמלק בתוכנו לא יעזור כלום, גם אם נהרוג את המן יבוא סיסרא, יבוא טיטוס, יבוא אספסינוס, יבוא היטלר, כל עוד שהאדם לא יוצא מפגמי הברית שלו מהגאווה שלו אז המן חי, השטן הזה נכנס במישהו אחר, כשהרגו את המן אז הדור ההוא ניצל אבל בכל דור קמים 'המנים' חדשים.
להמשך כנסו כאן:
המן נברא מעבירות! מכל עבירה נברא המן, נברא מחבל, מכל עבירה נברא נאצי, כי שבא נאצי להרוג יהודי - זה אני בראתי את הנאצי הזה! אני בראתי את המחבל הזה! אם אני יעשה תשובה המחבל יישרף, ימחק. אז מי זה המן? מי זה עמלק? עמלק זה אני. כל עוד שאני נמצא בעולם, כל עוד שאני חי, הגאולה לא תבוא עד שאני לא יהפוך את עצמי וישנה את עצמי. לא יעזור שום דבר. וזה הפורים - "ונהפוך הוא", שכל אחד צריך להפוך את עצמו מקצה לקצה.
בפורים מתגלית המתיקות של הנהר היוצא מעדן, בפורים כולם עולים לגן עדן, כל מה שאוכלים וכל מה ששותים בפורים זה יין המשומר ושור הבר והלוויתן, זה הכל עופות מגן עדן, לוויתן מגן עדן, שור הבר מגן עדן, על ידי אור הפורים אומר "הקדושת יום טוב" מתגלה מי אני באמת. זה מתגלה דוקא בפורים, שאז אדם מגיע ורואה איפה הוא נמצא באמת, הוא זוכה לראות את כל הפגמים שלו, את כל העבירות שלו, הוא רואה בעצם שהוא המן.
אומר ה"קדושת לוי" ברגע שאדם רואה את הפחיתות שלו, איפה הוא מונח, הוא יכול ליפול בכזה ייאוש, ודווקא בפורים הוא בסכנה נוראה כי הכל מתגלה לו! הוא רואה באיזה פגמים הוא נמצא, פגמי עיניים, ריחוק מאמונה, ועל ידי זה הוא יכול ליפול לייאוש נורא, לכן בפורים צריך לשתות יין כמו שכתוב "תנו שיכר לעובד ויין למרי נפש" כדי לרומם את הדעת לשיר ולשמוח, כי אחרי שמתברר לאדם שבעצם אני זה המן, אני הפושע הכי גדול, אז הוא יכול ליפול בכזו עצבות נוראה, ולכן תיקנו חז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא.." כי על ידי ה"בסומי" יתקיים בו "ונהפוך הוא", הוא יראה שאדרבה להיפך, אפילו המן כמוני רשע כמוני הנה ברוך ה' אני בא להתפלל, אני שמעתי מגילה בפורים, הייתי אפילו במקווה, הנחתי אפילו תפילין, אני זכיתי לכאלה מצוות, אז אין קידוש ה' יותר גדול מזה, כי כמה שאדם יותר רחוק אז הקידוש ה' שלו יותר גדול והשמחה יותר גדולה, כי ארור המן נהפך לברוך מרדכי, דווקא מי שיודע שהוא המן הוא יכול לזכות לברוך מרדכי.
האר"י הקדוש אומר שבכל פורים מאירה לנו הארת "יסוד אבא" שזה לא מאיר בשום זמן, ההארה הזו שנקראת "יסוד אבא" תמיד מכוסה, תמיד בהסתר, וכשקוראים את המגילה נעשה גילוי ומתגלית הארת יסוד אבא, יורדים כאלה אורות גדולים עד שכל אחד יכול לחזור בתשובה אמתית, מרדכי שהוא יסוד אבא מתגלה בכל הדרו בפורים, כי הארת מרדכי - הארת יסוד אבא, ממשיכה לנו ניסים ונפלאות, ההארה הזו זה האמונה שאין עוד מלבדו, שאין כלום חוץ מה', יכול להיות אחשוורוש יכול להיות המן, הם יכולים לעשות גזירות אבל באמת הם לא קיימים, הם רק ערפל, וכל דבריהם זה רק לעורר אותנו בתשובה. כל הפורים זה לחזור בתשובה, פורים זה לא להשתולל, זה לא לפוצץ נפצים, זה לא לשבור דברים, לא להקיא, לא להזיק לאף אחד. פורים זה ממש לעשות תשובה אמתית אמתית, כמו שראו אצל אנ"ש בכל הדורות בפורים שהיו יורדים להם נהרות נהרות של דמעות בקריאת המגילה, הם היו שופכים נהרות של דמעות בזמן הריקודים, וזה "חייב אינש לבסומי בפוריא", לבסומי זה להתבסם לא להשתכר לגמרי, לבסומי זה פנים אדומות מהתלהבות, זה דביקות.
אומר ר' נתן שבפורים צריך ל'החזיק ראש' יותר מאשר ביום הכיפורים, כי ביום כיפורים נמצאים בבית הכנסת 24 שעות ויושבים רתוקים לכיסא, אבל בפורים צריכים גם לשתות יין, גם לשמוח, לשיר ולרקוד, ובכל זאת להישאר בישוב דעת ולהיות דבוקים בה', כל השתיה של יין זה להגיע לדביקות לראות את ה' פנים בפנים, אומר השלחן ערוך שחס ושלום שאדם יחשוב שעל חשבון השתיה הוא יכול לא להגיד ברכת המזון , או להפסיד ערבית , או לא להתפלל בכוונה, לבסומי זה לא קלות ראש, לבסומי זה רק בתנאי שלא תזלזל אפילו בברכה אחת, במנהג אחד, עיקר המצווה היא שאדם יהיה בשמחה "יין ישמח לבב אנוש" כי ביין יש כוח להתסיס את הדם, וכשלאדם תוסס הדם, יותר קל לו לרקוד, לשמוח, יותר קל לו לשיר, זה מקל על השמחה, זה מגביר את השמחה.
יום הפורים זה הודאה על כל השנה, כי אדם צריך להיות שמח כל השנה, אבל אדם לא יכול לשמוח כל השנה שמחה שיוצאת מגדר הרגיל, כי צריך להישאר בשפיות, בישוב הדעת, להיות עם מחיצות השכל, כי השכל מגביל ומצמצם ושומר את האדם, ואילו היין מבטל את מחיצות השכל רח"ל, לכן כל השנה רבינו הזהיר מאוד לא לשתות שום יין ושום משקה משכר, אבל בפורים אנו רוצים להיפך! לשרוף את כל מחיצות השכל! וזה הכח המיוחד של פורים שאז היין לא מזיק לאדם אם הוא שותה כראוי, כי בפורים "נכנס יין יצא סוד" ואז מתגלה אצל האדם אהבת ה', ויראת ה', כי אם אדם כל השנה מלא אהבת ה' ומלא דביקות בה' אז בפורים הכל מתפרץ החוצה! הוא זוכה לרקוד מרוב אהבת ה' ומרוב דביקות. ואם אדם להיפך - רחוק מדביקות, והוא דבוק במידות רעות, בזלזול בשני, בלשון הרע, אז בפורים מתפרץ אצלו הקלות ראש, והזלזול בשני, כי בפורים מחיצות השכל נשרפות ונעלמות על ידי היין. בפורים אנו רוצים לשרוף את כל מחיצות השכל על ידי היין, שבאמת יתגלה אהבת ה' ולא דברים אחרים, כי אדם שכל השנה לוהטת בו אהבת ה' ואין לו מתי להראות את זה אז כשמגיע פורים יוכל 24 שעות להראות אהבת ה'.
תפילה;
אנא אל חנון ורחום, זכנו על ידי שמחת פורים, סעודת פורים
ושתיה בפורים, למוחין דאריך, הנמשכים משער החמישים, מרישא דלא אתידע, עד
שנזכה לרצון עליון ושלא נדע כלל, בבחינת "מה". ונכלל בהשגת המקיפים
העליונים של "מה חמית ומה פשפשת", עד שלא נדע בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי"
זכנו בכח הארת "ברוך מרדכי" לברר את חטא שאול שהיה צריך לברר את כל
הניצוצות מעמקי הקליפות ובפרט מקליפת המן עמלק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.