א. בישראל ישנן חמש קהילות חב"דיות גדולות (ירושלים, כפר חב"ד, קרית מלאכי, לוד, צפת) שאם משקללים את כולן יחד מקבלים בממוצע בכל קהילה כ-1200 משפחות. לפי הנתונים של ועדת הבחירות, בבחירות לפני שנתיים היו בכפר חב"ד 3461 בעלי זכות הצבעה, כך שרק אם מחשבים את אותן חמש קהילות בלבד, נכון ללפני שנתיים היו כ-17,500 בעלי זכות בחירה חסידי חב"ד בחמשת הקהילות.
ב. רוב חסידי חב"ד בישראל אינם
גרים באותן חמש קהילות המוזכרות, אלא מפוזרים ב-20 קהילות קטנות יותר
כמו: באר שבע, קרית גת, אופקים, רחובות, פתח תקוה, ראשל"צ, הרצליה, חולון,
תל אביב, עמנואל, ביתר, אלעד, בני ברק, חיפה, קרית אתא, נתניה, מגדל העמק
ונצרת עלית.
מספר המשפחות בכל
קהילה מאותן קהילות קטנות נע בין 200 ל-700 משפחות, לכל אחת מהקהילות
הללו יש רב ומשפיע, בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד מסודרים. ההערכה היא שרוב
חסידי חב"ד מרוכזים בקהילות אלה וככל הנראה נמצאים בהן כ-25,000 בעלי זכות
הצבעה.
ג. הנעלם הגדול הוא כוחם של 320 בתי חב"ד שפזורים ברחבי הארץ. סביב בתי
חב"ד אלה התפתחו קהילות עם קהל מאוד מגוון, ובעל אופי מאוד הטרוגני. ביום
פקודה בשנת 89 ובשנת 96 התגלו בתי חב"ד אלו והפעילים שסביבם כצבא מאומן
ומיומן שמצליח להשפיע על מעגלים רחבים ביותר, אך גם כיום כאשר חב"ד נזהרת
היטב להתרחק מזירת הבחירות, יש להניח שלשלוחים יש דעה ברורה משלהם והיא
משפיעה על הקהל הסובב אותם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.