"ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרה שמה מרה"

פרשת השבוע בשלח, מפי כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש שליט"א

ויש לומר על פי המבואר בדברי רבנו ז"ל (ליקו"מ סימן ד')
כשאדם חוטא רחמנא לצלן, עוונותיו נחקקים על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל לב) "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם" וכל עבירה יש לה צירוף אותיות, וכשעבר איזה עבירה אזי נחקק צירוף רע על עצמותיו, וזה נוקם בו, כמו שכתוב (ירמיה ה') "עוונותיכם הטו אלה" וכתיב (תהלים ל"ד) "תמותת רשע רעה" מי ממית את הרשע? זה הרע שהוא עשה.
כי כשאדם חוטא רחמנא לישזבן, החטא בעצמו ממיתו, ומכניס בו עצבות ומרירות, עד שמר לו מאוד, ומרגיש מרירות כזו שקשה לו לצאת ממנה, אלא כאשר בא אל הצדיק האמת, ומספר לו את כל מה שעובר עליו - על ידי זה מוציא את עוונותיו מעצמותיו .
וזה ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על-כן קרא שמה מרה. כי כל המרירות שטעמו הייתה מהם בעצמם, ולכן היו להם טענות על הצדיק, כמו שכתוב וילונו העם על משה לאמר מה נשתה, כי באמת היו להם מים, אלא הם היו מרים, ולכן טעמו טעם מרירות. ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ, וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו.
ומובא בתיקונים (תיקון ו') בכל עץ – דא צדיק. וכן מובא בזוהר הקדוש (בשלח ס:) "ויצעק אל הוי"ה ויורהו הוי"ה עץ". ואין עץ אלא תורה,
דכתיב (משלי ג) "עץ חיים היא למחזיקים בה" ואין תורה אלא קודשא בריך הוא כי כשמכניסים בתוך המים את הצדיק, והוא מקשר את האדם אל התורה ואל הקדוש ברוך הוא עי"ז נמתקת המרירות מהאדם.
והנה אדם צריך להתחזק בכל המצבים שרק עובר עליו, בין בירידה ובין בעלייה, "שזה חוק ומשפט" שהם סוד שבת ופרה אדומה שניתנה להם במרה, כי שבת היא בחינת 'משפט' שהיא בחינת עלייה שאז מאיר רק האור אין סוף ברוך הוא, ולהיפך פרה אדומה היא בחינת חוק שהיא בחינת ירידה, שאין לאדם ההבנה, כיצד יתכן אשר דבר אחד יהיה מטהר טמאים ומטמא טהורים. ואל כל זה זוכים רק על-ידי התקרבות אל הצדיק האמת, שממתיק את המרירות מהאדם, וכמובא בדברי רבנו ז"ל (ליקו"מ סימן כג) שהצדיק ממתיק מרירותא דהאי עלמא, כי הצדיק מחדיר באדם את אמיתת מציאותו יתברך על ידי שאדם בא אליו ומשיח ומספר לו את כל אשר עובר עליו, שאז יוצאים כל העוונות מעצמותיו ועי"ז מאיר עליו אורו יתברך האין סוף ברוך הוא, והבן למעשה.