התוועדות זו קשורה עם שבת מבה"ח שבט. בדורנו זה ניתוסף בו
ענין מיוחד – יום ההילולא של עשיריבשבט. בנוגע ליום ההילולא כותב אדה"ז
שאז עולה "פעולתו אשר עבד בה", וזה פסוק בהפטורת פ' וארא שבו מדובר אודות
ענינים דלעו"ז והפיכתםלעניני קדושה, שזוהי כללות הכוונה בירידת
הנשמהבגוף בכלל, ובגלות בפרט. וזוהי ההכנה ל"אנכיאעלך גם עלה" בגאולה
אמיתית והשלימה. ובשבת זו מברכים את החודש בשש הענינים "לששון ולשמחה וכו'"
ומסיימים "ונאמר אמן" – שזה באופןנצחי גם בעוה"ז, ובמילא ההכנה לזה צ"ל
עבודה באופן של תקיפות והחלטיות ש"לא ישוב לכסלה עוד". והדרך לעבודה זו כבר
סלולה ע"י נשיאי ישראל עד לשלשת האבות – "וארא אל אברהם וגו'", וכמ"ש
כמ"פ הכוונה בפרש"י על פסוק זה "אלהאבות" – להדגיש שהיותם ה"אבות" דכ"א –
הצד השווה ביניהם – זה מה שנוגע ליצי"מ ולגאולה העתידה וכו'.
משיחת מוצש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.