מכתב ששיגר היום יהודה גליק לדיון בבית המשפט לאחר שנבצר ממנו להופיע בגלל פציעתו

בס"ד, מוצאי שבת ז' כסלו, 29/11/2014

אל כבוד

השופט אריה רומנוב

בית המשפט המחוזי

ירושלים

1. מאד רציתי להשתתף בדיון בערר שלי כנגד ההחלטה להרחיק אותי מהר הבית עד תום ההליכים.
2. כידוע ביום 29/10/2014   נעשה ניסיון להתנקש בחיי על ידי גורם מוסלמי בעקבות עלייתי להר הבית. (כבר מאירוע זה ניתן ללמוד מי הגורם התוקף ומי המותקף ביחס לעליותי להר הבית).
3. לאחר כעשרה ימים בהם הייתי מורדם ומונשם, ועוד שבוע ביחידה לטיפול נמרץ, ועוד שבוע במחלקה הכירורגית, רק לפני מספר ימים שוחררתי לצורכי שיקום ממושכים.
4. למרות זאת ביקשתי להשתתף בדיון, אך השבת שעברה עלי התישה אותי מאד. מפאת חולשתי אין באפשרותי להתייצב בבית המשפט.
5. אני מבקש בזאת לומר את אשר הייתי רוצה לומר אילו הגעתי לבית המשפט:

א.     מזה 25 שנה מאז 1989 אני מדריך קבוצות בהר הבית.

ב.     עד היום הדרכתי מאות קבוצות ובהם אלפי משתתפים. (יהודים ושאינם יהודים. דתים וחילוניים).

ג.      בשנים האחרונות זו פרנסתי ואני מדריך קבוצות לעתים 3 עד 4 פעמים ביום.

ד.      בתיק הנידון המשיבה מבקשת להאשים אותי באירוע תקיפה (תחילה נטען שהאירוע היה ביום 2/9/2014 אך לאחר שהוכחתי שלא הייתי בהר הבית באותו יום אחה"צ, שינתה המשיבה את גרסתה וקבעה שהאירוע היה ביום 31/8/2014)

ה.     יצוין כי המשיבה איננה טוענת חלילה שאני תוקף סידרתי בהר הבית, אלא טוענת לאירוע יחיד כביכול בלבד.

ו.       יש להעיר כי מאז "האירוע" כביכול, עליתי להר הבית שמונה פעמיםי ובשום שלב לא נתגלתה מסוכנותי. (פירוט שמונה הפעמים: 3 פעמים בתאריך 1/9, פעמיים בתאריך 2/9, פעם אחת ב-3/9, פעמיים ב-18/9). הנה כי כן מוכח בעליל שאין בעלייתי להר הבית משום מסוכנות לציבור.

ז.      לגבי עצם האירוע: כיהודי דתי שעולה להר הבית אני מלווה תמיד בשוטרים העומדים צמודים אלי. יצוין כי שני שוטרים וקצין אחד שהיו בסביבת מקום הזירה לכאורה טוענים חד משמעית שלא ראו אירוע כמדובר. – לא יעלה על הדעת שהייתי דוחף אישה, מפיל אותה לרצפה, וכל השוטרים בסביבה לא היו רואים.

ח.     כל הסיורים שלי בהר הבית מצולמים הן על ידי, והן על ידי משתתפים בסיור, והן על ידי גורמים ערבים במקום, והן על ידי המשטרה באמצעות מצלמות נייחות וניידות.

ט.     שהותי המלאה בזירת האירוע לכאורה מצולמת במלואה מארבע זויות שונות. בכולם ניתן לראות שאני המותקף. במקום להגיב בהגנה עצמית, אני פונה ומבקש מהשוטרים במקום שירחיקו את הפורעים.

י.       עוד יצוין, כי בסרטון הראשון ניתן לראות שאני מגיע לזירה עוד לפני שמגיעים לשם הגורמים הערבים והערביות ותוקפים אותי.

יא.    הערה נוספת – האישה שהגישה את התלונה טענה בעדותה שהיתה נורא מבולבלת והרבה פרטים היא אינה זוכרת. רק דבר אחד היא זוכרת בברור וזאת העובדה שהאירוע לא צולם. הדרך היחידה לביטחון מוחלט בעובדה זו היא אך ורק אם האירוע כלל לא התרחש.

יב.    לחיזוק גירסתי אף הגשתי לבית המשפט תוצאות בדיקת פוליגרף בו נמצאתי דובר אמת ב-100% בטענתי שלא תקפתי איש או אישה בהר הבית.

יג.     לאור כל הנ"ל דומה כי טעה בית משפט קמא כאשר ייחס לי מסוכנות. עוד טעה בית משפט קמא ביד קלה על ההדק של הרחקתי ללא משפט ממקור פרנסתי, וממרכז חיי, עד תום ההליכים.

יד.    אני פונה ומבקש מבית המשפט המחוזי לבטל את ההחלטה להרחיקני עד תום ההליכים, ולאפשר לי לקיים משפט צדק על האירוע אם היה או לא היה, בלי העונש הקשה של הרחקה עד תום ההליכים ללא משפט.

יהודה גליק, המערער.