והנה חז"ל הקדושים דרשו במדרש (בראשית רבה פרשה כא, סימן ו)
אין "ועתה " אלא תשובה. ויש לומר על-פי המבואר הרבה בדברי רבנו ומוהרנ"ת ז"ל,
שעיקר התשובה לעשות בכל התחלה חדשה ולשכוח את העבר לגמרי ועל-ידי-זה
לא יהיה שרוי בעצבות ובכעס חס ושלום, שהם שתי המידות הרעות המכלות את
האדם לגמרי, וכעס ועצבות באים לאדם, רק על-ידי שמסתכל תמיד על עברו,
ובשביל זה אי אפשר לו לשוב בתשובה, כי בכל פעם נזכר מה שעשה עד עכשיו. אבל
תכף-ומיד כשעושה התחלה חדשה מעתה אז תתגלה לו אמיתת מציאותו יתברך,
ואיך שהוא מחייה ומהווה ומקיים את כל הבריאה בכל תנועה ודקה (עיין ליקוטי
ומי שמחזק את עצמו להתחיל בכל פעם מחדש, אפילו שכבר עשה עד
עכשיו מה שעשה, כל אחד היודע נגעי לבבו ומכאוביו, בודאי ישוב בתשובה אמיתית
ולא יפול לעולם, אפילו אם יעבור עליו מה שיעבור אפילו להבא וכו`, מאחר שחזק
בזה לעשות בכל פעם התחלה חדשה. כי באמת צריך כל אדם לסלק מדעתו, ולעביר
ממחשבתו לגמרי, כל מה שעבר ביום העבר או בשעה שעברה, וידמה בעיני עצמו
בכל יום, ואפילו בכל שעה ובכל רגע, כאילו עכשיו נולד.
וכאשר יתחזק להתנהג על-פי עצה זו, אזי יכנס לבטח בעבודתו יתברך,
ויהיה תמיד שש ושמח, ויהיה מאריך אפו על כל מה שעובר עליו (עיין ליקוטי
מוהר"ן חלק א' סימן קנה) ולא עוד אלא שיתגלה, כי כל ירידותיו ונפילותיו, שזו
בחינת שנתמכר בידי בסטרא אחרא חס ושלום, היו גם-כן בכוונה עמוקה ממנו
יתברך, כדי שהוא יעלה גם את שאר הנפשות שנפלו בעומק הרע והחושך הזה
שהוא נלכד בהם.
וזה ועתה שמרמז על תשובה כנ"ל אם תעשו תשובה באופן כזה, להתחיל
בכל פעם מחדש – מעתה! זה יגרום שלא תבואו לידי עצבות וכעס וקפידות, שזה אל
תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה שנתמכרתם בידי הסטרא אחרא, כי
על- ידי עצה זו – להתחיל בכל פעם מחדש יתגלה לכם כי למחיה שלחני אלוקים
לפניכם כי כל הירידות היו בכוונה עמוקה ממנו יתברך, כדי לעורר ולהחזיר בתשובה
את האנשים שגם-כן מונחים בחושך ואפילה הזו שאתם נמצאים, והבן.
ועל כן ראה וגם ראה, לא ליפול בדעתך, אף שעבר עליך מה שעבר, ראה
לעשות בכל פעם התחלה חדשה ותזרוק את כל העבר לאחוריך, ותעשה בכל פעם
תשובה חדשה. וצריך שתדע, כי כל זמן שאתה זוכר עדיין את העבר, אתה רחוק
מהתשובה, ותהיה שרוי בכעס, קפידות ועיצבון. אבל אם תצליח להעביר הכל
ממחשבתך, תזכה להיות תמיד שמח וטוב לב, ותהיה מאריך אפך על כל מה שעובר
עליך, וזכור דבר , זה כי תצטרך לזה תמיד.
"אין יאוש בעולם כלל"
מוהרא"ש נ"י אמר, שכל עניין הייאוש הוא באמת טעות גדולה, ומי
שיעמיק בחייו, יראה שהייאוש אינו מביא אל שום דבר, אדרבה הייאוש הורג
את האדם בגשמיות וברוחניות, כי ממה נפשך, מה יש לאדם להיות מיואש?
אם צריך כסף - שילך ויעבוד, ויהיה לו כסף, ואם רוצה ללמוד - שילך ללמוד,
ואם רוצה לדבר - שילך וידבר, ואם רוצה לישון - שילך לישון, מה שייך להיות
מיואש ! ? הייאוש רק הורס את האדם ברוחניות ובגשמיות, ואין לו שום דבר.
ופעם אחת סיפר לנו מוהרא"ש נ"י כי עניין הייאוש נובע מעצלות,
כשאדם עצלן, ואינו יודע מה לעשות עם עצמו, אז נופל ובא לידי ייאוש, והסימן
הראשון לדעת שהאדם הוא מיואש, כשהולך לישון בשעה שאין לו מה לעשות,
כי ההיפוך הוא, שמי שזריז תמיד, ושמח וצוהל, לו אין זמן לישון, כי הוא תמיד
עסוק באיזה עסק - או לומד או מתפלל, או עובד או מדבר עם אנשים, אין לו
זמן לעצלות, וממילא אין לו זמן לייאוש.
ומאוד מאוד הקפיד מוהרא"ש נ"י על כל בחור ואברך, שלא ילכו
בטלים, שלא יפלו לידי שעמום, כי תמיד חזר על מאמרם, זיכרונם לברכה
(כתובות נט ה:): בטלה מביאה לידי שעמום ולידי זימה וכו`, ועיקר כל הצרות
שהאדם גורם לעצמו הן - כשהולך בטל, מה שאין כן כשהוא תמיד זריז ועוסק
באיזה עסק, הוא אף פעם לא יבוא לידי ייאוש.
וסיפר לנו מוהרא"ש נ"י איך שכל הצלחתו הייתה, שאף פעם לא
הלך בטל, ותמיד היה עוסק באיזה עסק עלו, - ידי-זה זיכה אותו הקדוש- ברוך-
הוא שלא התייאש כלל, ואף שעברו עליו כל מיני צרות וייסורים ומכאובים,
עניות ודחקות ומחלוקת מרשעים ארורים וכו אף`, - על-פי-כן לא התפעל מהם,
ולא התייאש מהם, ותמיד רץ וברח רק להקדוש- ברוך- .הוא
ותמיד מדבר עם הבחורים והאברכים, ואומר לה , ם כי הייאוש הוא
גרוע מהכל, והאדם צריך להרגיל את עצמו לדבר עמו יתברך ועל, -ידי שידבר
עמו יתברך, אז אף פעם לא יהיה מיואש, כי בכל פעם מה שרק יעבור עליו, איזה
משבר בחיים, תמיד יברח אליו יתברך.
ודיבר מוהרא"ש נ"י הרבה מאוד מעניין זה, שלא ייאשׁ עצמו, ואשרי
מי שזוכה לצייתו ולקיים את דברי רבנו ז"ל שאמר: "אין שום ייאוש בעולם
כלל"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.