הנה השבוע קוראים פרשת לך לך, ותחילת הפרשה מעוררת אותנו מאד ללכת למצוא את הנקודה טובה שבתוכינו ולהוציא אותה מן הכוח אל הפועל, ולא להסתכל על שום מניעה כלל, שזהו ציווי הקדוש ברוך הוא אל אברהם אבינו לך לך, לֵך אל הנקודה שבתוכך, ואל תסתכל על ארצך ועל מולדתך ועל בית אביך, רק תוציא את הנקודה שבך מן הכח אל הפועל ובדרך זה תפרסם אלקותו יתברך בכל העולם כולו, ולפעמים דייקא מחמת שאדם בא ממקומות רחוקים מאד, ועבר עליו מה שעבר, לכן יש לו כוחות עצומים לפעול כל זאת, וכמו שמרומז בפסוק זה בעצמו, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, שדייקא מן המקומות האלו, תקבל כוחות עצומים לגלות אלקות בעולם, ולכן יש לנו להתעורר מאד להסתכל על הנקודה שיש בנו, כי לכל אחד ל"ד), ולהוציא אותה מן הכח אל הפועל. ואחד יש נקודה מה שאין בחבירו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' וכן באותו העניין, כל יהודי צריך לדעת כי הוא חלק אלוק ממעל, ויש לו נשמה קדושה וטהורה הבאה מרום גבהי מרומים, רק עיקר הצרה הוא שבני אדם מקנאים בחבריהם, ומסתכלים על הנקודה של אחרים, לחקות אותם, ולעשות כמותם, ושוכחים לגמרי מן הנקודה שלהם בעצמם, שיש להם נקודה השייך להם לבד, שאין אף אחד בעולם יכול לעשות כמותם, וזהו הסוד של "לך לך", לך אל הנקודה שלך לבדך, ואל תסתכל על אחרים כלל, שזה היה עבודת אברהם אבינו "אחד היה אברהם" שלא הסתכל על אחרים כלל בעובדו את השם יתברך (הקדמת הליקוטי מוהר"ן חלק ב'), ולכן אשרי המכניס בעצמו ידיעה זאת, שיש לו נקודה מיוחדת להוציא מן הכח אל הפועל, שהוא היחיד שבעולם שיכול לעשות את זה, כי על ידי זה יחיה חיים טובים ונעימים, בלי קנאה ושנאה כלל, ויזכה לכל טוב בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו. ועוד עניין שהפרשה מלמדת אותנו הוא מעבודת אברהם אבינו לקרב רחוקים אל השם יתברך ולהודיע לכל באי עולם שיש אלקים יחיד ושליט בעולם. ובענין קירוב רחוקים יש חיוב על כל אחד ואחד לעשות כל מה שביכולתו לקרב אחינו בני ישראל אל דרכי התורה והיהדות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.