בחוצפה שלא היתה דוגמתה בהיסטוריית המועצת הטיף החיד"ו ווייס לאדמורי"ם על שהם הולכים בדרכי רבותיהם ולא בדרכי הקנאים

היו צריכים להעיף אותו מיד ולא רק לשתוק ולא להתייחס אליו, הוא צריך היה לדעת כי נוסח וסגנון שכזה היא חוצפה. אם הוא רצה להטיף מוסר היה עליו לומר מראש כי הוא מבקש לעשות זאת ולא למכור לאדמורי"ם כי הוא מבקש להסביר מדוע עדיפה דרך האי התייצבות שתפיק יותר תועלת

הוא הפעיל תותחים כבדים טוביה ווייס יחד עמו הפעילו מיליונרים מאירופה שאיימו כי אם לא יאפשרו לחיד"ו ווייס להביא את דבר 'העדה החרדית' והקנאים מדוע לא להתייצב הם יפסיקו לתת כסף למוסדותיהם, נכנעו לאחר שהובטח כי הוא ידבר עניינית בלבד. אבל, החיד"ו ווייס במקום להתעסק עם התוכן עמד ונתן נאום אידיאולוגי כי דרכה של סאטמאר עדיפה על דרכה של אגודת ישראל, הוא לא אמר את המילים האלו אבל אמר כי דרכם של הקנאים עדיפה על הדרך שאדמור"י אגודת ישראל הולכים בה, ו'ציוה' עליהם להצביע בעד אי התייצבות, כאילו שהם עבדיו וחייבים למלאות את הפקודות שלו

לא היה זה פלא שלא התייחסו אליו כלל, המתינו שיסיים, ומזל שלא קם מישהו לומר לו שלא ישכח להוריד את המים, והלך לאחר שהבין כי הם זועמים עליו

ממקור הכי קרוב לענין הזה שמענו, ממי שהיה בפנים ולא נוסיף, כי החיד"ו ווייס דיבר בחוצפה ובגסות, הוא אולי חשב שאם הוא ידבר כך הוא יפחיד את האדמורי"ם ויעשו כפי שהוא רוצה, אבל שכח שב'מועצת' יושבים מי שפגיעים מאוד והחוצפה הקטנה ביותר מספיקה בשביל שיעשו את ההיפך

כמה מגדולי התורה שלא היו שותפים להזמנתו אמרו לאחר שהלך, כי אסור היה להזמינו כלל, מדובר במחוצף ולא במי שמתכווין בנושא הזה ברצינות