ענינו המיוחד של יוהכ"פ הוא ענין התשובה. והנה כתיב "וחטאתי
נגדי תמיד", וצ"ל: הרי לאחר שעשה תשובה ונתכפר לו, ונק' "ידיד" של הקב"ה,
למה עליו לזכור "תמיד" שחטא פעם?! אלא דכמו שחיות האדם הוא ענין תמידי ולא
שייך בזה הפסק, עד"ז עניני תומ"צ, חיים האמיתי של יהודי, צ"ל באופןתמידי.
ובפרט ענין התשובה שמושרשת במדריגהשלמע' משינויים ("אני ה' לא שניתי"), הרי
כשזה נמשך למטה ה"ז באופן של תמידיות, שגם לאחרי הכפרה ה"ה בתנועה של
תשובה. וזהו גם תוכן הציווי "כל ימיו בתשובה": דלכאו' למה צ"ל "בתשובה"
ביום שבטוח שלא חטא?! אלא שכל זה הוא בנוגעלתשובה תתאה הקשורה עם זמן
ומקום, ואם כבר הי' הענין דוידוי דברים והבאת קרבן ונתכפר לו וכו', אין
מקום לזה עוה"פ למחרתו, אבל בנוגע לתשובהעילאה להיות רצוי לפני הקב"ה כקודם
החטא ועוד יותר וכו' – ה"ז צ"ל באופן של "כל ימיו בתושבה" – באופן תמידי!
וזהו גם הענין ד"עתיד לאתבא צדיקיא בתיובתא". ועד"ז בנוגע התשובה של
יוהכ"פ: דאע"פ שענין הוידויים בדיבור ה"ז ביוהכ"פ דוקא, אבל באמת –
אדרבה, דוקא התשובה של יוהכ"פ, "לפני ה' תטהרו", יש להמשיך על כל השנה!
משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"א
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.