לפני מספר שנים סערה רומניה – באוניברסיטה פרטית, בעיר יאסי (שבצםון המדינה), התגלתה קנוניה. "תארים אקדמאיים" – ועוד רפואיים (!), התגלו כמזויפים וריקים מתוכן לאחר שהוברר כי הסטודנטים שהופנו ע"י אוניברסיטה זו להשלים תוארם באוניברסיטה איטלקית, קיבלו אמנם תעודות עם תואר דר', אך האוניברסיטה האיטלקית היתה בסה"כ..."אוניברסיטה" פיקטיבית! והנה , במדינה שרבים אצלנו רואים בה "מדינת הבננה" או "מדינת ממליגה" , רעדו אמות הסיפים. ראש האוניברסיטה – איש ידוע ושבעבר שימש גם כרקטור ודיקן האוניברסיטה המרכזית בעיר, שילם בקידומו הפוליטי והודח מהיותו מועמד לשר הבריאות. האוניברסיטה הפיראטית הזו נסגרה לחמש שנים ולימים נפתחה רק לאחר התנצלויות של ראשיה , קנסות גבוהים וכניסה ל"זמן מבחן". והיו גם כאלה ששילמו בישיבה בכלא. משזו נפתחה מחדש סולק משם כל הסגל העבריין לשעבר.
באותה מדינה ממש – ברומניה, הקפיאו הבריטים (באותה תקופה לערך) את
מתן הויזות לבריטניה , עבור אזרחי רומניה,
למשך כארבע שנים. הסיבה: הקונסול הבריטי נתפס מנפיק ויזות עבור שלמונים , במשך
למעלה משלוש שנים. לאחר שהכל נחקר והתחדש נעלם כל צוות הקונסוליה הבריטית בבוקרטט
, בירת רומניה, ורובם נשלחו לכלא הבריטי, ובראשם הקונסול הסורר.
כך הם הדברים בכל מערכת סוררת בעולם ובשום
מקום לא מסתפקים בעונש מאסר נקודתי לסוררים אלא חוקרים ובודקים את כל המערכת
הסוררת, תוך אי רתיעה מסגירתה או הקפאתה לזמן ממושך, עד שה"אורוות"
ינוקו באופן יסודי. אני מעריך שזה מה שהיה קורה גם במדינת ישראל אילו באחת
האוניברסיטאות היו נתפסים תארים אקדמאיים פיקטיביים או אילו משרד הפנים באיזושהי
עיר היה מנפיק תעודות זהות למי שאינו זכאי לכך. בטוחני שהאוניברסיטה ו/או אותו
משרד הפנים העירוני היו נסגרים לתקופת מה ועובדיו היו נחקרים לזמן ארוך (דרך אגב,
זה כבר אירע בפרשיות דרעי במשרד הפנים, הירשנזון באוצר , בניזרי בשיכון וקצב
ב"בית הנשיא"...) , מעבר לענישתם של אלה שנתפסו במעילה. החקירה היתה
בודאי מסתעפת מעבר לאשמים הנקודתיים, וכל זאת כדי להפיק לקחים לעתיד ולמנוע מצבים
דומים. אבל תמיד כשזה קורה ב"רבנות הראשית בישראל" הכל נסגר מהר , אשמים
נקודתיים משלמים מחיר לא יקר והשחיתות שם ממשיכה , ואפילו ללא כלבים שנובחים.
הרשעתם של הפקידים הבכירים (שמשום מה
התקשורת ומערכת המשפט קוראים להם "רבנים"...), ובקרוב גם זו של ה"רב
הראשי" לעבר – אליהו בקשי – דורון, היא
לא רק חילול ה' נוראי אלא פרשה של מעילה באימון ובקופה בישראל, וזו הפרשה הגדולה
ביותר, ועוד מבחינה ציבורית ורוחנית. אותם אנשים שהיו מופקדים על בחירת הרבנים
וכלי הקודש – בדחילו וברחימו ממש, הם אלה
שהפכו ללעג לא רק את יראת השמים שלהם אלא את כל האימון בהם כשלוחי דת בעניין שמירת
חוקי התורה וההסמכה. למנות רב שאינו שומר שבת ושאינו דתי – אלא לשם העלאת משכורתו בלבד, זוהי בגידה בקודש
הקודשים של היהדות ושל הדת. האם מישהו היה עובר לסדר היום אילו תעודת טיס היתה
מוענקת לאחד שמעולם לא למד להיות טייס?! בודאי שלא! העולם הדתי והחרדי היה צריך
להזדעזע מכך ולהוציא את המושחתים הללו מחוץ למחנה. לפני המלחמה העולמית השנייה – על מקרים פחות חמורים, היו שוללים את הסמיכה
מרבנים כמו בקשי דורון ואילו את פקידיו היו מרחיקים מכל מגע ציבורי עם יהדות ודת. אבל
הביקורת שלי איננה מסתיימת בקרנפי המגזר החרדי ובצבועי הציונות הדתית אלא ביקורתי
ממשיכה לכל המערכת הפוליטית בישראל, ובמיוחד לאלה שנלחמים נגד היהדות והדת במסווה
של "נגד הכפייה הדתית", אבל כשמדובר במוסד שאולי הוא כיום המושחת ביותר,
הם אינם אומרים דבר על הקפאת עבודתו, ואין שום קריאה להקמת "ועדת חקירה
ממלכתית". לאן נעלמו העמותות השונות ל"זכויות האזרח"? לאן נעלמו
אבירי ה"חופש מדת" ממר"צ ומ"שינוי". הרי פרשת אותם
"עשרת בני המן" נמשכת כבר מספר שנים, ומי כמותי יכול להעיד כי כל אותם
"אבירים" מ"שינוי" ( על כל גלגוליה וגילולייה... ),
ממר"צ לדורותיה וממפלגות העבודה והליכוד , קיבלו את כל הפרטים הדרושים (במשך
כעשרים ושתיים שנה...) ממני ומחברי על מאורת הצפעונים הזו ש"רבניה"
נתפסו בעריות , בזנות , במרמה בבחינות ל"מוסמך לרבנות", בחיפוי אחר
שוחטים ומשגיחים שלא רק הטריפו את המדינה אלא נתפסו בשערוריות של גזל ואף של
"זנות" ונימקו זאת ב"עשיית נקמה בגויות". ח"כים כחיים
אורון , יוסי פריצקי, יוסי שריד, אילן גילאון, ניצן הורביץ , ציפי ליבני
ה"משפטנית", אלעזר שטרן ועוד
רבים אחרים פגשו רבנים ושוחטים שהביאו להם עובדות ברורות כי אפילו ה"הסתדרות
הכללית" ב"ימי הזוהר" המושחתים שלה לא הגיעה לחצי מהעלילות
והעבירות שעברו ב"רבנות הראשית", ועוד מצד "אנשים דתיים".
לכאורה עבור "יפי הנפש" מהשמאל והמרכז האנטי דתי היו צריכות העובדות
הללו להוות זעקת אימים וכתירוץ הטוב ביותר לסגירת אותו משרד , שכביכול נגדו קמו הם
והקימו את תנועותיהם הפוליטיות. אבל מסתבר שכל אותם אלה שרוממות האנטי דת בגרונם נאלמו
דום ולאחר תקופת חרחור קצרה של בדיקת הטענות הרי שהם נכנעו ל"ממסד הדתי"
שאותו הם כל כך חרפו ושעל חשבון הקללות נגדו הם גרפו את קולותיהם של מצביעיהם.
ובכן, מה מסתתר מאחורי מאחוריי ה"שקט התעשייתי" הזה?
הפרשה הזו שווה כתיבתו של ספר עב כרס עם ספרייה מקוננת של עובדות מסמרות שיער,
כיצד אינטרסנטים "אנטי דתיים" – מימין ומשמאך גם יחד, נאלמים דום כאשר כל
טענותיהם נגד ה"ממסד הדתי" מתגלות כנכונות. אבל האמת היא מאוד פשוטה – אלה הנלחמים נגד ה"ממסד הדתי" אינם באמת נלחמים נגדו ונגד השחיתויות שלו אלא
נלחמים נגד הדת , ומאחר וה"ממסד הדתי" ב"רבנות הראשית" משרת את הגישה להקל
בחוקי היהדות כמו בענייני גרות , כשרות , בהחדרת רוח חילונית לחברה החרדית והדתית
ועוד, הרי שעדיף לעצום עיניים , לאטום אוזניים, ובמיוחד לסתום את הפיות ולהמשיך
בקיומה של מערכת ביורוקראטית שבינה לבין דת ויהדות הקשר הוא סמנתי ומקרי בהחלט.
המילה אתיקה נאלמה ונעלמה מפיות ומעיני הרשות
המחוקקת כאשר אחד מאלה שהורשע השבוע בכל אותן עבירות שהפכו נגדי צבא, שב"ס
ומשטרה ל"רבנים", המשיך לכהן עד לקבלת גזר הדין ממש בלשכתו של
הר"רב הראשי" מת"א – הרב
ישראל מאיר לאו. היה זה יצחק אוחנה, בעבר יד ימינו של הרב בקשי דורון במעללים
הפליליים הללו. כבר לפני חודשים רבים כתבתי והתרעתי על כך אבל אצל הרב לאו הכל
המשיך לנהוג כמנהגו , תרתי משמע. פקיד בכיר אחר שהיה נתפס בקלקלה דומה במשרד
ציבורי אחר מיד היה מתפטר או "מתפוטר" עד למשפט. אבל הצורך להמשיך
להנפיק "גרי חלומות" ולבטל הקפדה על הכשרות היו סיבה טובה להתעלם
מהמושחתים ומהשחיתויות. גם התקשורת שתקה שתיקה רועמת. מילא , זו
ה"חרדית" ידועה כתאומה סיאמית של התקשורת הצפון קוריאנית, אבל מה על
"אבירי" התחקירנים מ"ידיעות אחרונות" ו/או "הארץ"?
מסתבר שגם הם מעדיפים "רבנות" מושחתת ועם מושחתים מאשר רבנות דתית
אמיתית. זה קצת מזכיר לי את יחס התקשורת בעבר בפרשיות שחיתות דומות כמו של אולמרט,
שרון ודדי צוקר.
וישנן עוד שתי הערות מצידי, שלפיהן אני חושש
כי עדיין לא נעשה מספיק – גם נקודתית, ע"י המשטרה לחשוף את כל הקרחון ולא את
רק את קצהו המושלג. ראשית, הרי שמהיכרותי את המורשעים ואת הרב בקשי דורון, הרי
שאינני מאמין שאותם "צדיקים" העניקו את אותם תארים "רבניים"
לכל דכפין רק "לשם שמים", כדי שהמקבל יזכה בעוד העלאה בשכרו. מה פתאום
קם בבוקר אחד כמו למשל הרב בקשי דורון ופתח כל כך הרבה סניפים להנפקת "תארי
רב" לחילוניים ממערכות הביטחון? פתיחה כזו הרי עולה מספיק בהוצאות ובכוח אדם
וגוזלת זמן עבודה סרירה ואולי גם זמן פנוי, וכמובן בסיכון אישי מהרשעה פלילית,
ומכאן שהרב בקשי דורון , מאיר רוזנטל, יצחק אוחנה וחבריהם לא יעבדו
ב"חינם" ובהתנדבות רק כדי שהנגד שהם אינם מכירים יביא לביתו עוד כמה
אלפי ₪ על לא כלום. השאלה המנקרת היא מדוע המשטרה לא חקרה האם המורשעים הללו לא
קבלו טובות הנאה ודמי לא יחרץ מאלה שלהם הם סיפקו "תעודות רבנות"? חששי
הוא שבנקודה הזו משהו טויח ע"י יותר ממישהו, שהרי זו בעצם הנקודה המרכזית
שהיתה צריכה להיחקר מבחינה פלילית.
ונקודה שנייה. בתחילת חשיפת הפרשה – לפני מספר שנים, נחקרו עוד מספר מקרים דומים ועלו
גם שמותיהם של הרבנים יהודה דרעי מב"ש, שמואל אליהו מצפת ודוד יוסף משיונת
"הר נוף" בי"ם. עם השנים השמות נעלמו וה"מכללות" של הללו
"התאדו". בב"ש למשל נערך בשנות השחיתות הללו סיום דומה של
"נגדים ביטחוניים" שאף הם קיבלו "הסמכות רבניות" ללא צורך
וללא התאמה. הרב יהודה דרעי (אחיו של...) – "רבה" של ב"ש, היה האיש שהעניק
את התארים הללו לעשרות נגדים כאלה באולם אירועים באר שבעי, ולצד מאות רבנים
שהשתתפו בטקס הזה. אם תמהרו למשרדו של האיש הזה הרי שאולי עוד תמצאו שם – בחדרו,
על הקיר ממש , את "תמונת המחזור" הזו. מהרו כי הוא עוד עלול
להסירה בגלל המאמר הזה...
ואני שואל, האם לאור כל מה שאירע בשנים
האחרונות בין כתלי המשרד ה"רבני הראשי" הזה , לא היה כדאי לסוגרו לתקופת
מה ולחקור האם הריקבון הוסר באמת או שצריך לערוך סדר חדש? מדובר בתקופה שלמעלה
מעשרים שנה שבה פרשיותיו של הרב לאו זהרו בכותרות, מדובר בפרשיות נוספות וקודמות
של הרב בקשי – דורון, מדובר בעשר שנים של
"ניסים ונפלאות" מהממים מצד הרב יונה מצגר – מפרשיות הטרדות ותועבות ("בעיקר פורסמו
בעיתון "מעריב" ומעולם לא נתבעו למשפט דיבה...) ועד לשחיתות וגזל של אלמנות
ויתומים ממש, מדובר במשפטם ה"מוזר" של הרב שלמה עמר , רעייתו ובנו בנוגע לאלימות ואיומים,
מדובר בסילוקו התמוה והנסתר של עזרא רפול – הררי ממחלקת הכשרות, מדובר בסילוקו של חיים
זילבר מה"רבנות הראשית" בעקבות בזבוז כספי ציבור בשיחות תועבה ממשרדי
אותה "רבנות ראשית מהוללה" , מדובר בסילוקו של מנהל בחינות וותיק בשם
סגל בעקבות גילויי קשר בין תוצאות ה"בחינות להסמכה" לבין "תשורות
כספיות", מדובר בכל אותן פרשיות של הנגדים שהמשפט האחרון חשף, ובעיקר מדובר
במאות מקים ויותר של "אי סדרים כספיים", איומים באלימות ואף באיומי רצח
ממש, מדובר בפרשיות פליליות ואנטי אתיות שכל הסובלים עדיין לא נחשפו, ואולי לא
יחשפו לעולם, אלא עד לפרשה הבאה.
באמצע שנות ה- 90 של המאה ה-20 התראיין הרב
שלמה גורן המנוח – ממש לפני מותו, לעיתון
המנוח "חדשות", ושם טען כי יש לפרק את ה"רבנות הראשית" לאחר
שלאו ובקשי נבחרו, משום שהללו (ומסתמא ממשיכיהם) כבר לא יהיו תלמידי החכמים
הרוחניים שינהיגו את עם ישראל. זה היה אותו הרב גורן שהיה חסידו של הרב אברהם יצחק
הכהן קוק, ושהאמין עד לבחירות ל"רבנות הראשית" בשנת 1993, ב"רבנות
ממלכתית". מישהו צריך לחשוב ברצינות על הצעתו של הרב גורן, שראה למרחוק את
הסוף המר של החלום שהוא עצמו חלם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.