ראשית-כל, שלום לך
הרשה נא לי
להביע דעה אישית ללא רשות, מבלי שנשאלתי עליה מעולם. דעה שנבנתה מקריאת טורים רבים
שלך.
בטח
תגובתי אינה הראשונה. ואתה, או שמח על פופולאריות מדומה שנפלה כפרי בשל בחיקך. או
לא מבין על מה יצא הקצף. בסך-הכל נשמטו כמה מילים מתחת ידי.
האמן
לי, שאת דבריי אלו אני כותב בלב מר ונחמץ. כי בטח לא כדאי ולא ראוי לתת לך יחס ורייטינג
על דברי-ההבל העולים מטורך, מזה כמה פעמים. והרי ציוונו ר' נחמן לראות וללמד זכות
על כל הסובבים אותנו. וזה אכן מה שאני משתדל לעשות. להבין שאתה מדבר מתוך מקום של
חוסר-בהירות ואי-הבנה. ומתוך שאינך מכיר את רבי נחמן ותורותיו.
אך סיבה
אחת מביאה אותי לפרסם את המכתב הזה (שכבר נשלח אליך בצנעה, ולא קיבל את תגובתך). כדי
שעיתון 'משפחה' – שמאמציו הגדולים להביא לציבור הקוראים את העיתון המשובח ביותר, גלוי
וידוע לכל –יראו וילמדו את הפגיעה והעלבון העולים מן קהל קוראיהם, וישכילו ליישר קו
עם דעת הקהל, ולכל הפחות להתנצל...
* * *
אני מצרף
כאן קובץ מסוים (הנקרא "לו הייתי בעלזער"). אולי אתה כבר מכיר אותו, אך שמא
תחושתך בשעת קריאת השורות המצורפות - היא הרגשתי בשעת קריאת השורות שכתבת. אלא אם
כן אתה באמת קר וציני, ליצן חסר תקנה. ואגב, לא אני כתבתי אותם. חלילה וחס.
הבן נא,
יש נימה מסוימת העולה מכל כתיבה. ואם היא אינה מכובדת ומכבדת, הן מבחינה רוחנית
והשקפתית, והן מבחינת נושא וענין – בטח אם עולה מן הדברים זלזול בקהילה מסוימת, או
ברמת הקוראים – ההגדרה שלה תהיה, לא פחות ממסריחה.
הכתיבה
שלך טובה מאוד, הרמה והתוכן הרבה פחות. וחבל.
לדעתי,
אם תתייעץ יותר, אפילו עם הסובבים אותך, תוכל לצאת בקלות מצרות האופקים. וטורך לא
יהווה עוד מושא ללהג בעיני חלק מהקוראים, שכבר אינם יכולים לקרוא כל שבוע בעקביות
רק על שכן בלגי וסיפורים אישיים מלאי פרשנות צרת רואי.
* * *
לו היינו
מנהלים דו-שיח אינטלקטואלי משותף, היו לי כמה שאלות לשאול אותך.
היינו
פותחים ליקוטי מוהר"ן ולומדים מה חידוש חידש רבי נחמן בתורה זו, יותר ממה
שלמדת בשנות המ"מים המוקדמות. יחד היינו מנסים להבין למה טקסטים אלו,
המושתתים על דברי חז"ל ופנימיות התורה, נחשבים בעיניך כמי שאינם קרובים דיים
אל המקורות וחיטוט במחוזות בלתי מוכרים.
אך מכל-מקום,
ככל שיותר תכבד ותיתן מקום לפלגים השונים ממך, וככל שיותר תראה סביבך את היופי
והטוב – תוכל בקלות להפוך את טורך למקום מענין, פורה ומלא טעם טוב ומשובח. טור
הנקרא גם ברגעים יפים בסלון, ולא רק ברגעי שעמום, שאין משהו טוב יותר לקחת ליד...
ראה נא
דבריי אלו, כשיח חברִי הבא לייעל ולהשביח מכאן ולהבא.
ברכת שנה טובה ומתוקה בספרן של צדיקים גמורים אמתיים
'כתיבה' וחתימה
טובה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.