מה עדיף אדם עם נסיון או שמא יותר מדי זמן לדבת על אותו כסא משחית
השאלה הזו עלתה כבר לפני עשרים וחמש שנה ויותר בכנסיית אגודת ישראל ומאוחר יותר בישיבות מועצת גדולי התורה כשה'לב שמחה' מגור טען כי לשבת על אותו כסא יותר מדי זמן משחית ותבע רוטציה, הוא רצה כי שלמה לורנץ ומנחם פרוש יתחלפו עם אחרים, לעומתו הרב שך טען כי עדיף נציגים עם נסיון מאשר להכניס ירוקים שעד שהם לומדים את המקצוע הם כבר צריכים לפרוש. שאלה זו ניצבת היום בבורו פארק כשצריך להכריע במי לתמוך ביום שלישי הקרוב, בהייקינד היושב על כסאו 32 שנה, או במתחרה חדש עורך דין במקצועו המבטיח כי הוא יעשה יותר, לדוגמא הוא יבנה דירות יביא כסף מהמדינה ויבנה אלפיים דירות לפחות. הייקינד לועג וטוען כי אין מקום בבורו פארק היכן לבנות, ואילו המועמד הנגדי טוען כי הוא יבנה לגובה ואז יש מקום, לא אכנס לוויכוח ביניהם, אבל את זה אשאל מי מהם עדיף, הייקינד עם נסיון עשיר או החדש שיכנס עם הרבה מרץ יבקש להוכיח כי הוא מקיים ואולי יעשה יותר
מה שטיפשות אחת מקלקלת צריכים כמה חכמים לתקן
שימו לב מה קרה וקורה כאן, מלכיאל קוטלר הגיע בשבוע שעבר לישראל, ומתוך חוסר מחשבה, לא היו לו כוונות כאלו, הוא בטוח לא חשב, וההוכחה, שהוא עושה מאמץ עליון לתקן, הוא קלט מאוחר את הטעות, הוא מיהר משדה התעופה להתפלל בכותל ומשם ישר לזקן ממרא ועוד עם צלמים דבר שהרגיז את בני ברק שם ננעלו הדלתות כבר לא נתנו לו להכנס אל הגדולים שם. הוא חזר לניו יורק שבור וחשש כי הוא יסבול בגלל המעשה הזה בישיבתו, ולמרות שזה השבוע הראשון של זמן הישיבה הוא שלח את הרב אולשיין לארץ ישראל לבית הרב שטיינמן ור' חיים קנייבסקי לתקן את הרושם הרע שהותיר, ולא הסתפק רק בו הוא שיגר גם את הרב קמינצקי בשביל שיהיה ברור כי חלילה לחשוב שהישיבות בארצות הברית הם חלק מן המחבלים או תומכים בהם
גיור שאינו כהלכה בישראל הוא פרי יצירה חרדית בלבד!!!
כואב לכתוב זאת אבל זו המציאות, אין מי שהזיקו לנושא הגיור בישראל יותר מן החרדים, מפני שכאשר קלקלו את החוק הוציאו ממנו את ה'כהלכה' היה זה הרבי מחב"ד שלחם בשר הפנים דאז יוסף בורג שנתן את ידו למעשה הזה, ובמקום שהיהדות החרדית כולה תתאחד למאבק הזה היה זה הרב שך שעשה הכל שלא לתקן את החוק, כשכבר הצליחו להשיג הסכמה קואליציונית ואחרת כי מתקנים את החוק הרב שך תבע להכניס כמה מילים נוספות 'על פי שולחן ערוך' ביודעו כי זה לעולם לא יעבור וככה הוא שובר את תיקונו של החוק, הדבר נעשה מתוך צרות עין להישג חב"די. במשך של עשרות שנים משה גפני עשה הכל לקלקל ולא לאפשר לתקן את החוק, ועכשיו הם זועקים על מה שעושים, היתה לנו כל כך הרבה הזדמנויות לתקן וקלקלנו עשינו הכל שלא יתקנו, אז מה לכם כי תלינו על הקורה
ספרי יוחסין אינו מעשי - כל קהילה תארגן רישומים משלה
הרבה נימוקים מדוע ספר יוחסין לא טוב, ולדעתי זה גם לא מציאותי מפני שאי אפשר נושא שכזה להפקיד בידי מי שמשתייך לקהילה או השקפה מסויימת, מפני שיהדות אין לזה דבר וחצי דבר עם הקהילה או השקפה, השאלה היא בסיסית, אם אתה בן לאמא יהודיה, ברגע הזה אין עוד כל וויכוח השקפתי או אחר, אתה יהודי גם אם אין זה מוצא חן בעיני זה או אחר. הנושא האחר הוא הגיור, וכאן גם אי אפשר להגיע לידי הסכמה, מפני שכל אחד מכיר ברבנים אחרים ובחלק הוא נאבק השקפתית ופוליטית ולא יאשרו לו את הגיורים שלו כנקמה. אסור לשכוח כי גם החילונים שנולדו לאמהות יהודיות הם יהודים, ומי ירשום אותם כיהודים? לכן עדיף שכל קהילה תחזיק רשימות משלה, וכשמי יצטרך לברר יוכל לעשות זאת בשיטה של פעם שהיית חבר בבית הכנסת או בארגון ושם היו כל הפרטים שלך. באמריקה זה קיים עד היום הזה
