שניאור חביב נגד הפסקת ההופעות הנפרדות בציבור החרדי - קורא לפריד לחדש את ההופעות

מאת חב"דניק

בשבוע שעבר, הביע עיתונאי חרדי בכיר את כאבו העמוק על השתתפותם של המוני חרדים בהופעתו המעורבת של אברהם פריד ועל התמונות של הרבי ששורבבו לתוכו ולדבריו נתנו הכשר למופע הבעייתי.

 

"חוצות היוצר. ליל שני השבוע. המון אדם יוצאים מאזור בריכת הסולטן. שוב נראים המוני יהודים חרדים היוצאים מהמקום. שוב הופעת זמר שנקרית משום מה, הופעת זֶמֶר חסידית" כתב העיתונאי במאמרו שותת הדם. "אולם צורם ומעציב לב לראות, שהשולחן-ערוך שנכתב לפני מאות שנים - ומה שנכתב בו לא ניתן לשינוי, יהא האדם גדול ככל שיהא - מושם למרמס... אין כל ספק: שירה וריקודים בתערובת מלאה, כשנמצאים יחד על מרחב אחד אנשים (ממחננו!) לצד נשים, בערבוביה - הוא היפך ההלכה. צורם עוד יותר הדבר, כשהוא מתרחש לרגליהן של חומות ירושלים האבלות, בריקודים וכלי שיר שנאסרו בירושלים בכל אופן שהוא" סיכם.

 

2.

 

למען הסר ספק, אינני בא לתמוך בצורה כזו או אחרת במופעים מעורבים. אין ספק שהופעות מעורבות הן בניגוד גמור לגדרי הצניעות, ולדעת הרבי. אין שום הצדקה לקיום הופעות כאלו וטרם ראיתי פסק של רב חב"די המתיר השתתפות בהן.

 

יתירה מזו, גם התופעה של שירי ארץ ישראל ההופכים ל'ניגוני חב"ד' היא בעייתית. במקום שאנחנו נכבוש את עזה, עזה כובשת אותנו. ואם פעם ההגדרה ל'ניגון חב"ד הייתה שהניגון הושר בפני הרבי, הרי שכיום ישנם כאלו המתקשים להסביר את ההבדל בין 'המלחמה האחרונה', 'רק תפילה אשא', 'עלה קטן', וסטאוו יא פיטו.

להמשך כנסו כאן:

 

 

3.

 

ואולם לא הייתי נדרש לסוגיה, לולי משהו במאמר הצדקני הזה קומם אותי. לא שאני נמנה על לקוחות במה כהלכה. עד כמה שזכור לי, הופעת הקיץ האחרונה של אברהם פריד, שהשתתפתי בה, היתה לפני שנים, בגן סאקר תחת הכותרת 'ירושלים אורו של עולם'. אבל דווקא משום כך זה מעצבן.

 

דווקא משום שאני זוכר את אותן הופעות עם מחיצת היוטה הלבנה שהפרידה בין המגדרים, ואת החת"ת והקופת צדקה, והסיפורים על הרבי, ואת האברך החסידי העדין שלקח את הכישרון המדהים שקיבל מבורא עולם וניצל אותו בצורה כל כך חיננית ומושלמת לענייני להפצת יהדות. בעיניי, על כל פנים, פריד היה אז סוג של שליח של הרבי על הבמה.

 

אלא שאז הגיחו לפתע עסקנים אובססיביים מבית דגל התורה. ה'משגיחים' הרוחניים של הדור בעיני עצמם. הם החליטו שהופעות, אפעס, זה לא חרדי. זה פשוט ספאסט נישט לבן תויירה. החתימו רב, ועוד אחד וגם הקטן הצטרף לכל הנ"ל, והנה מלחמת קודש חדשה הפציעה בשמי מלחמות הדת בארץ ישראל – המלחמה בהופעות זמרים חסידיים.

 

אבל זה עוד החלק הפחות החמור. הסיפור המעצבן באמת הוא הפתרון הגאוני שהגה המח המעוות של אותם עסקנים – לפיו ההופעות תהיינה לציבור הדתי-לאומי. כלומר, הופעות הן דבר אסור ומנוגד להלכה, אבל אם זה למזרוחניקים, אז זה בסדר. ובמילים אחרות, אם אתה יהודי עדין נפש ולא בא לך להיות פתאום מוחרם כמפלצת שטנית הנועצת ציפורניה בנשמותיהם הרכות של ילדי ישראל, עליך להזמין זמר ישראלי, לשיר שירים ישראליים, לתלות כמה דגלי ישראל, ואם אפשר שההופעה תהיה מעורבת אז בכלל יצאת צדיק והרי לך אישור למהדרין של וועד משמרת הקודש לשמירת טוהר המידות והמחשבה במחנה החרדי.

 

הבנתם איך זה עובד? הפוך על הפוך על הפוך.

 

4.

 

הגישה הזו מקפלת לתוכה למעשה את כל ההבדל בין ההשקפה הבריאה של הקדוש ברוך הוא להשקפה החולנית ההזויה של עסקני הוועדות. התוצאה, כפי שמתאר אותה העיתונאי הבכיר במאמרו, היא: המוני חרדים בישיבה מעורבת. כולל, לכאורה, אולי, מן הסתם גם כותב המאמר וחבריו שהתייסרו כל המופע מהמראות הקשים.

 

אז אם מישהו פוגש את ר' אברהם פריד, ויכול למסור לו בשמי: המשך להיות שליח של הרבי כמו בשנים הטובות עם החת"ת והקופת צדקה, אל תפחד להתעקש על הופעה כמו שצריך, על פי כל גדרי הצניעות, המשך להקרין קטעי וידיאו של הרבי בהופעות שלך, ועזוב אותך כל העסקנים מטעם עצמם.

 

לך בכוחך זה ושימחת את ישראל.