משה נגבי: הפרעת התפילה של יהודים בהר הבית היא רמיסה גסה של החוק

מאת מקדשער

במאמר מפורט אודות תפילת יהודים בהר הבית, שכתב הפרשן המשפטי של קול ישראל משה נגבי בסוף השבוע, הוא הצליח להפתיע בנחרצותו אפילו פעילי מקדש וותיקים.

"כתם מכוער על הדמוקרטיה שלנו", "הפרה בוטה של ערכי חופש הדת והמצפון וערך השוויון", ו"רמיסה גסה של החוק". הם חלק מהתייחסויותיו של נגבי להפרעת התפילה של יהודים בהר הבית. נגבי מבקר גם שופטים בבתי המשפט, ותוקף בנחרצות ארגוני זכויות אדם, שתובעים הכרה שוויונית בזרמים ליברליים וב'נשות הכותל' ועומדים מנגד כאשר מונעים מיהודים להתפלל על הר הבית בגלל "ווטו" של הווקף המוסלמי ואיומי אלימות. זכות התפילה של יהודי חייב להיות תנאי מקדים ובל יעבור של כל הסדר בירושלים. טוען נגבי.

"אינני מוכן בשום פנים ואופן להסכין עם המצב שבו נשללת מיהודים מאמינים באורח גורף האפשרות לממש את אמונתם ואת פולחנם על הר הבית". כותב נגבי בסוף השבוע למדור דף הבית של עיתון מקור ראשון. "האיסור השרירותי הזה הוא כתם מכוער על הדמוקרטיה שלנו, והוא גם חותר תחת שלטון החוק. יש בכך הפרה בוטה של ערכי חופש הדת והמצפון וגם של ערך השוויון, שהם לא רק מעיקרי הדמוקרטיה אלא גם מעיקריה של מגילת העצמאות".

"זו גם רמיסה גסה של חוק השמירה על המקומות הקדושים שחוקקה כנסת ישראל מיד לאחר מלחמת ששת הימים, המחייב את הרשויות להגן על חופש הגישה של בני כל הדתות אל ההר, ואף קובע שכל פגיעה בחירות הבסיסית הזאת היא פשע פלילי שדינו חמש שנות מאסר.

והנה, משטרת ישראל, המופקדת על אכיפת החוק הזה, היא המציבה מחסומים ומכשולים בדרכם של מאמינים יהודים אל ההר".

נגבי טוען שלמרות שבתי המשפט לא קיבלו את טענת המדינה שזכויות היהודים במקום אינם שפיטים, "למרבה המבוכה והבושה רוב שופטי בג"ץ הסכימו – למעשה, אם לא להלכה – לכבד את החוק הבלתי דמוקרטי בעליל ולהעניק לשוטרים הישראלים המופקדים כיום על שערי הר הבית, את אותה חסינות דה־פקטו מביקורת שיפוטית שמשטרת הנציב העליון הבריטי נהנתה ממנה בשעתה.

בנוסף מתפלא נגבי על בתי המשפט שאינם דורשים מהשלטונות להוכיח את קיומה של "הוודאות הקרובה" של טענת הסכנה לשלום הציבור בכל פעם שהם מונעים את זכות התפילה מיהודי בהר הבית. עוד הוא מתפלא איך זה שהם "לא דרשו הסברים משרי הדתות לדורותיהם מדוע לדעתם יש סכנה ביטחונית חמורה בהתקנת תקנות שיקבעו שעות ואזורים – מצומצמים ככל שיהיו – שבהם תוכל להתממש דרך קבע זכות הפולחן והתפילה של יהודים על ההר".

בביקורת מפורשת על ארגוני זכויות האדם בארץ כותב נגבי כי "זכויות אדם אינן ניתנות לחלוקה. כל מי שתובע הכרה שוויונית בזרמים הליברליים ביהדות או לאפשר ל'נשות הכותל' להתפלל עטויות טליתות ברחבת הכותל המערבי, ולא להכפיף את זכותן לשוויון ולחופש דת ומצפון ל"ווטו" של הרבנות האורתודוכסית ולאיומי האלימות של הקנאים החרדים, בוודאי אינו יכול לעמוד מנגד כאשר מכפיפים את זכויותיהם של היהודים המבקשים להתפלל על הר הבית ל"ווטו" של הווקף המוסלמי ולאיומי אלימות של קנאים פלשתינים".

"יתרה מכך: מי שמבקש לקדם הסדר שיפקיע את השליטה הישראלית באגן הקדוש בירושלים – ואולי אפילו דווקא מישהו כזה - חייב לטעמי לשכנע שהוא מחויב להבטחת חופש הדת הפולחן של בני כל הדתות, ובוודאי של יהודים ויהודיות, בכל האתרים המקודשים להם, ואף להציג זאת כתנאי בל יעבור לכינונו של הסדר כזה".