האהרוני מסאטמאר חמשה עשר באב לא היה ולא נברא יהודים חיים בקדושה ומאמר הגמרא היא היפך הקדושה ולא יתכן שיהודים נהגו כך

מאז אותו שלש סעודות שהאהרוני אהרן טייטלבוים מסאטמאר אמר כי חמשה עשר באב כפי שהגמרא מציגה שבחורים ובחורות היו יוצאים למקום מסויים ושם נעדו שידוכים באותו יום הוא שקר דבר שלא היה ולא נברא, מפני שלא יתכן שיהודים יחיו שלא בקדושה, וכפי שהגמרא מתארת זה חוסר קדושה, ולא יתכן שהיה פעם דבר כזה כי בודאי החכמים היוו קוראים למלחמה נגד מעשה כזה שאינו צנוע, ניגש אליו יהודי בשבוע שעבר במקום חופשתו ושאל אותו פשט האם אפשר לומר על דבר שהגמרא אומרת שכך היה ואף מציינת כי לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב בגלל הסיבה הזו ולקבוע כי לא היה ולא נברא

אמר לו האהרוני כי התורה מדברת בדרכי משל, וכי מדובר במשל ולא בלמעשה, וכך יש ללמוד את הגמרא, אז הוא שאל אם כן גם בדברים אחרים נאמר כי הגמרא מדברת במשלים וזה מעולם לא היה, האהרוני גלגל במילים ואמר כי היכן שהדבר אינו בקדושה אז כנראה זה משל

האדם שדיבר עם האהרוני ודן עמו בסוגיה זו ביקש שוב ושוב שיקבע כלל מה משל ומה לא, והוא אמר לו מה שלא בדרכי קדושה אז לא היה, ומה זה קדושה, היכן הגבול של מה שכן היה או לא, אומר האהרוני כי לומדים איך חיים היום יהודים בקדושה וזה הגבול לדעת מה היה ומה לא היה. אותו יהודי המשיך ושאל האם בעבר לא נהגו אחרת מימינו הכל היה אחרת ובהרבה תחומים זה התבטא אחרת, אמר לו האהרוני ההיפך  כי היום יש ירידת הדורות כך שבודאי בעבר היה הרבה יותר קדושה מימינו, לפי זה טען אותו יהודי אז רוב סיפורי הגמרא הם משל ולא מה שהיה

כשסיפרו את הדברים לגדולי ישראל אמיתיים הם אמרו כי דברי האהרוני אפיקורסות גמורה, ומה שואמרת הגמרא שהיה כך היה, וכי בט"ו באב אכן יצאו בנות ישראל בבגדין שאולין וזה היה היום שנעשו הרבה שידוכים כך היה נהוג בזמנו ולומר כי זה נגד הקדושה היא אפיקורסות מחרידה, ומי שטוען כי הדבר לא היה ולא נברא הוא לא שונה מרפורמי