אחרי הפטירה של הרבי מלעלוב ר משה מרדכי זצ״ל' החסידים של בנו ר שמעון אמרו אין דבר יותר יפה מאשר להקים בית כנסת על הדירה של הרבי ז״ל ועל הצריף ששם הרבי היה עושה את הטישיo' אספו כסף וקנו את השטח שזה היה חצי מגרש מוילה משותפת לשכן
כעבור שנה עשו אבן הפינה קראו לכל האדמו"רים יו״ר הועד היה מר שמחה קרקובסקי מכרו מטבעות זהב ב-10 אלף דולר מטבע כסף ב-5 אלף דולר מטבע נחושת אלף דולר
כסף נכנס לאחר גמר בניית השלד, הרבי מלעלוב קרא לשמחה ושאל מתי מתחילים את הבניה הפנימית
שמחה אמר הכסף נגמר אין איך להמשיך
הרבי לא התעצל קרא לקבלן ושאל כמה עלה עד היום וכמה צריך להמשך, קרא שוב לשמחה ושאל כמה נכנס עד היום ומה היו ההוצאות המדויקות, שמחה התחמק ואמר אני יעשה חשבון. עוד יום עבר ועוד יום הרבי שוב שואל מה נעשה פה, שמחה אומר מחר. היום.
מה עשה שמחה באותו זמן רשם את השטח על שמו האישי [אפשר לבדוק זאת בטאבו]
הרבי הבין ששמחה לא יספר לו, הלך לעו״ד לבדוק כמה שילמו בקניה ומה המצב האם שילמו הכל, ולפתע שוד ושבר הרבי ראה שהקרקע רשומה על שם בן אדם פרטי שמו מר שמחה קרקובסקי
הרבי קרא דחוף לשמחה ושאל מה זה, שמחה ענה זה למס שבח. למיסים השונים לחסוך כסף. הרבי שוב בירר אצל העו״ד, והעו״ד אמר לרבי מה ששמחה אמר זה שטויות מצוצים מן האצבע
הרבי קרא לשמחה ואמר דחוף תרשום את הקרקע על שם לעלוב. שמחה ראה שאין ברירה, הוא צעק לרבי אבל אני עוד בעל חוב על הקרקע 70 אלף דולר. הרבי אמר לשמחה תעביר את השם תקבל הכל מה שמגיע לך, שמחה העביר את הקרקע ע״ש הרבי, וכשבא לבקש כסף הרבי הוציא נייר עם רשימה של כל הכסף כמה נכנס ממכירת המטבעות עם הרשימה שאנשים שלחו לרבי והעביר לשמחה והדף החשוב של החשבון שקיבל מהקבלן כמה היו ההוצאות
התברר ששמחה נשאר חייב לבית המדרש הרבה הרבה יותר
הרבי שאל את שמחה תגיד מה היו ההוצאות, שמחה יצא מהחדר בבושת פנים
מאז הרבי הכניס גבאי חדש שמו שלמה זלמנוביץ, וכדי לא לפגוע אישית בשמחה קרקובסקי נשאר כאילו גבאי בחוץ
מאז בטיש בשבת בלילה שמחה היה יושב בצד, בסעודה שלישית היה עומד רק עד אחרי שחילקו את החלה
והשאר היה יושב בצד ושותה קוניאק ומדבר שטויות בזמן הטיש
באירועים גדולים מפני שהרבי לא רצה לבזות אותו היה עומד מאחורי הרבי
מאז שמחה היה יושב במשרד בבית התבשיל ומדבר נגד הרבי ר שמעון כל דבר האסור, טען שהרבי הזה הורס לעצמו את כל השנור, הרבי הורס את לעלוב, הוא לא שומר על כבודו, הרבי הזה לקבל ממנו משהו צריך להיות משוגע או מסכן, הרבי הזה לא מבין את הדור הצעיר, הרבי הזה לא מפרגן שעוד אחד יעשה כסף ועוד פנינים כאלו
אני לא מסוגל להבין את תרבות ההשמצות הזו, ל וכאן מדובר באדם ציבורי שבמקרה נחשב דווקא כעסקן ישר ובעל לב חם, ואפשר לשאול כל עסקן ורב ואדמו"ר בבני ברק מה זה שמחה קרקובסקי.
השבמחקאינני חסיד לעלוב, אבל מכיר את לעלוב וגם את שמחה, וכמו בכל מקום, לאנשים כמו שמחה קרקובסקי יש התנגדויות ומתנגדים, ויש גם מאבקי צמרת שונים ומשונים ובמקרה זה גם מאבק בין אדמורי"ם יורשים וגם בתוך החסידות של ר' אהרון מבית שמש בין משפחות שונות, ולכן קל מאוד לעשות מכל ענין צ'ולנט אחד גדול של בלבולים והשמצות.
אני לא בקי בכל סיפורי הנדל"ן והכספים, אבל אני כן יודע שהאחריות הפיננסית על בית הרבי גם ר' שמעון וגם ר' אהרן, היה תמיד על שמחה. הוא היה זה שפרנס ומימן והיה אחראי על הכספים. האם מישהו יודע לעשות חשבונות כמה הוא תרם ללעלוב וכמה לקח, ולמי לקח כל השנים האלו?
זה כמו מישהו שיעשה חשבונות כמה כסף לקח לעצמו, כמה לילדים שלו וכמה לאשתו.
מי שמבין מה זה "שמחה" לבית אדמו"רי לעלוב במשך עשרות שנים, מבין בדיוק על מה אני מדבר. הוא כאילו חלק מהמשפחה.
אבל כמובן במשפחות האדמורי"ם, יש סכסוכים והשמצות הדדיות, ולכן צריך לפקפק בכל סוג של השמצה ושמועות, כי המציאות מורכבת בהרבה מכל הסיפורי בובקעס, וצריך תמיד לשמוע צד שני לפני שמשמיצים, שזה א"ב של התנהגות הוגנת.
מקווה שהובנתי.
קחו כל סיפור בפרופורציה הנכונה. או כן או לא, ובד"כ: לא.