המחבלים הפכו למשיחיסטים שכחו כמה לעג הרב שך לדברים האלו אבל בשביל לנגח את מרן הגראי"ל שטיינמן הם הופכים לחבצ'קרעס ומוכיחים כי אפילו לדרגת בעלי בתים לא הגיעו

נמנעתי במשך של השבועיים האחרונים להתעסק עם הנושא בשביל ללמוד אותו, צריך להיות מטורף לטעון כי הגראי"ל שטיינמן הוא כופר ואפיקורס אינו מאמין בביאת המשיח, גם אם חלילה היה כזה הוא לא היה כזה טיפש לומר זאת, ואם בכל זאת אמר מה שאמר הוא הוכיח כמה דברים, ראשית כי הוא אדם שמאמין במה שהוא מאמין ואינו צבוע כדרכם של מי שאומרים היום כך ומחר עושים אחרת, ובאשר לציפיה לגאולה מדובר בגדול אמיתי במי שלא יהפוך את הציבור לכופרים ואפיקורסים על חשבון גדלותו האישית. נוח מאוד לשחק חפץ חיים כאילו שהוא ממתין כבר למשיח, ועוד יותר דוקא בזמן הזה כשכל כך קל לומר 'מען דארף שוין משיח'ן' צריכים כבר את המשיח שיוציא אותנו מן הגזירות הקשות, מרן הגראי"ל שטיינמן מראה גדלות אדירה, שה'משיח' אינו משמש אצלו כלי לבריחה מן הצרות, דבר שהוא נדיר לראות אצל רוב העולם

מציאות היא, שכל מי שנקלע לצרות מתחיל לדבר על משיח, כשאתה רוצה לדעת מי באמת בצרה זה מי שממתין כבר לגאולה כי הוא חושב כי רק זה יושיע אותו, אדם שהוא איש אמת, מי שחי עם המציאות אינו בורח ממצב כלשהו מתמודד עמו ואינו מנצל את ה'משיח' לבריחה פסיכולוגית מן הצרה שלו

כשישב מרן הגראי"ל מול הרב ברגמן שאמר מה שאמר ואינו אלא ציטוט מספרו, הרב שטיינמן ענה לו בשפה שלו בניגוד למה שכתב, מפני שהרב ברגמן בספרו הפך את כל כלל ישראל לאפיקורסים גמורים, לפיו כל מי שאינו עומד בחלון ביתו כל היום ומצפה למשיח עובר על אחד מי"ג עיקרים. הרב שטיינמן העמיד אותו על מקומו ואמר לו את הדברים על מנת שיקלוט ויבין כי אי אפשר ואסור להפוך את העם היהודי כולו לאפיקורסים רק מפני שהוא מבין עקום את הדברים. האמונה בביאתו של המשיח ובכל יום למרות שהגמרא אומרת במפורש שישנם ימים שלא יגיע כמו ערב שבת ובשבת, ובכל זאת צריך להאמין כי יגיע, האם האדם יעשה שקר בנפשו כשהוא יודע כי באותו יום משיח לא יכול לבא, למה שיאמין כי הוא יבא באותו יום. אלא אמונה פשוטה שתהיה פנימית שבכל רגע יכול להיות מצב של בוא המשיח שיבא בטוח, זה יכול לקרות תמיד ואין זה משנה מתי, ואין זה אומר כי בשל כך נעצור הכל לא נתכנן יותר כלום מפני שמחר כבר המשיח יהיה כאן, הרי מדובר בדברים בטלים. למשל, להכין את הישיבות את מוסדות החינוך וכל הצרכים האחרים לעוד כמה חדשים לכאורה הם אסורים מפני שהמשיח הרי יבא היום אז רוב הדברים שמכינים כבר לא יהיו שייכים מפני שיהיה סדר אחר ולא יצטרכו אותם, או שינהגו אחרת כפי שהמשיח יורה, ובכל זאת לא נמצא פוסק אחד שיקבע כי מי שינהג כך הוא אפיקורס למרות שיש מנהג במוצאי ט' באב להשליך את הקינות לגניזה בכל שנה קונים חדש מפני שבטוחים שבשנה הבאה כבר לא יצטרכו אותם

מי שילמד טוב את דברי הרב שטיינמן, הוא דחה בשתי ידיים את גישת הרב ברגמן שהופך את כולנו לאפיקורסים, וקבע כי אין זה כך, ואמר כי אין לנו מנוס אלא לחיות עם המציאות עם מה שהציבור מסוגל ויכול, כשהיו צרות גדולות הציבור היה שבור דיברו הרבה על משיח מפני שזה טבע הדברים אבל כשהצרות קטנו מרגישים אחרת לא מחפשים עוד משיח עם מה לברוח מן הצרות, ואי אפשר בשל כך להפוך את כולם לאפיקורסים

מה שמפליא בענין הזה הוא החלק האחר והמוכיח עד להיכן התגלגלו הדברים, המחבלים השכיסטים הפכו למשיחיסטים הם פתאום התחילו לדאוג למשיח בכל יום, ואין זה פלא שמי שהתייצבו לצידם הם המשיחיסטים מחב"ד-אינפו עבורם זה לחם, המחבלים עשו להם את היום, הם מצאו חברים חדשים והקימו קואליציה של מחבלים-שכיסטים-משיחיסטים הדואגים למשיח, מי היה מאמין שנזכה ליום הגדול הזה שהמחבלים-שכיסטים יהפכו לאלו שיצעקו 'משיח עכשיו', הם כועסים על הגראי"ל שטיינמן שאינו תומך בהנפת דגלי משיח, והופכים אותו בשל כך לאפיקורס

הרב שך מתגולל בקברו ממה שעושים לו תלמידיו המחבלים-שכיסטים שהפכו לחברים הכי טובים של המשיחיסטים הדואגים ל'אמונה' של מרן הגראי"ל שטיינמן. אומר לכם כאן, בשביל המצב הזה בלבד היה שוה כל מה שאמר הגראי"ל שטיינמן, מי שנפלו כאן חזק בפח הם המחבלים-השכיסטים שהוכיחו כי אין להם מינימום של הבנה בעניני גאולה ומשיח, הם אפילו לדרגת בעלי בתים לא הגיעו, הם מתנהגים כפוליטיקאים ירודים ושפלים, מי ששלשים שנה לעגו לכל מי שהזכיר את המילה 'משיח' ופתאום הפכו הם למשיחיסטים יותר מן המשיחיסטים

אשרינו שזכינו!

חיים שאולזון