תובנות לחיים * הרוב הדומם

מאת בן תורה

יש חרדים ויש חילונים, החילונים בקושי יודעים מה זה שמע ישראל והחרדי לא מעוניין לדעת איך נוסעים בשבת. 

המסורתיים באים ביום כיפור לבית הכנסת, והקיבוצניק אוכל טרף. 

הדתיים שומרים שבת ואפילו שומעים שיעור תורה פעם בשבוע, המזרוחניקים הולכים סרוג וסנדלים, ורק חושבים על ארץ ישראל. החרדים הולכים שחור לבן וחושבים על התורה.

החסידים עולים במדרגות הקדושה כשהם אוכלים את השיריים של הרב'ה, הליטאים לא מבינים מה משפיע עליהם חתיכת גפילטע. 

הספרדים לא מבינים את ההברה של הליטאים, ומי מדבר על של חסידים, ולך תנסה להסביר לספרדי מה זה לא לאכול קטניות בפסח, ואל תנסה להגיד לבחור ישיבה לקרוא בליל שבועות תיקון חצות, ואל תתפלא אם הוא יירדם. 

לך תשכנע ליטאי לקחת לולב עם קורה, ואפילו אל תנסה לדמיין תימני הולך לקנות אתרוג חזון איש.  

הליטאים לומדים ר' שמעון בשיא השטייגען, החסידים לא מבינים מה נפקא מינה להלכה. הליטאים הולכים עם קנייעט'ש וקצר, החסידים עם עגול וארוך. החסידים לא מבינים מה העניין בעיניים בכובע, והליטאים לא מבינים מה העניין בזנבות על הראש.

נכון יש קבוצות ויש קבוצות, אף אחד לא מנסה להיכנס בתוך השני, לא תיראה חילוני ששולח את הבנות שלו לבית יעקב, ולא תמצא חרדי ששולח את הבנות שלו אפילו לא לממ"ד. החרדים לא מנסים לגור בהתנחלות והמזרוחניקים לא חושבים בכלל על שהילדים שלהם ילמדו בחיידר. החסידים שולחים ל"מוסדות" שלהם, והליטאים למוסדות שלהם. בקיצור כל אחד חי בסביבה המתאימה שלו.

יש הנחה פשוטה אם אני חושב שהחינוך של קבוצה מסוימת לא תואם את עמדת חיי, אני לא מתקרב אליהם וגם דואג שהם לא יתקרבו אלי. זה פשוט, זה ברור, וזה גם נשמע הגיוני, וכל אחד מבין את זה.

ובגלל שזה כל כך פשוט וברור, אז זה גם לא קורה, שום קבוצה שיש לה סוג חינוך או מנטליות אחרת לא מנסה להתערב בקבוצה השנייה, לא קיים מנהל חיידר שיספר לך שהוא נלחם לא לקבל מזרחניק לחיידר. המזרחניק לא שולח את הבן שלו לחיידר לא בגלל שהוא חושש שלא יקבלו אותו, הוא לא שולח, כי הוא לא רוצה. ליטאי לא לומד בישיבה חסידית, כי הוא מבין שישיבה כזו לא מתאימה לו, בדיוק כמו שהחסיד מבין שלא מתאים לו ללכת לישיבה ליטאית.

כשבן אדם יודע את המקום שמתאים לו אז הרבה יותר קל לו בחיים, בן אדם שחי בסביבה שלו סביבה המתאימה למנטליות ושיטת החיים שלו אז הוא חי בנח, הפרדת האוכלוסיות ויצירת חייץ בין הצדדים מסייעת במניעת חיכוך בין הגוונים השונים.

הפרדה לא תמיד פירושה גזענות. אדרבה, ברוב המקרים היא נועדה לאפשר חופש התנהגות לשני הצדדים. גזענות פרושה אפליה של צד אחד לרעה. אבל הפרדה תקנית אינה גזענות.

עכשיו ננתח את אחד התהליכים שעובר על הציבור החרדי. קבוצה מסוימת יצאה בסדרת טענות על קבוצה גדולה בציבור שהוא מובל על ידי מנהיגים שתפיסת עולמם נוגדת את העקרונות שלהם, ולטענתם אף מסכנת את מעמדם כחרדים. ומאידך הקבוצה השנייה שלמעשה מתברר שהיא הרוב טוענת שבדיוק הפוך שדווקא קבוצת מיעוט זו פרצה גבולות והורסת את יסוד היהדות.

לכאורה הדבר הכי טוב לשני הצדדים הוא: הפרדה. מטבע הדברים שתי הקבוצות צריכים לדרוש את ההפרדה הזו. היות וכל קבוצה חוששת מהשפעה השלילית של זולתה, כל קבוצה צריכה להיזהר ולהתרחק מהקבוצה שכנגד.

אבל מה שקורה זה לא יאמן, אומנם רוב הציבור מעוניין להתרחק מאותה קבוצת מיעוט, אבל אותה קבוצת מיעוט דווקא מתעקשת באופן תמוה לחבור ולהתערות בציבור הכללי.

הרי הם היו צריכים להיות הראשונים שיקומו ויעשו רשימת ישיבות קטנות וגדולות שמחנכות לפי שיטתם, ולהוציא רשימת ישיבות שאסור לשלוח אליהם כיון שלא רק שהם לא מחנכים על פי שיטתו של הרב אוירבעך אלא אדרבה הם מחנכים כמו שיטתו של הגראי"ל שלפי תפיסת עולמם זוהי סכנת קיום, הם היו צריכים לעמוד ולהתריע על כל ישיבה וישיבה שמחנכת בשיטת הגראי"ל. ובמקום זה קורה הפוך, הנה כאשר קם הועד למען כבוד רבותינו ומודיע איזו הם הישיבות המחנכות לאורם של גדולי ישראל, אנשי הפלג הקטן נזעקים מרה על פגיעה בציבור שלהם.

כאשר ראשי כוללים מהציבור הכללי לא מעוניינים באברכים המשתייכים לקבוצה המתריסה נגד גדולי ישראל, מה היה יותר טבעי מאשר שהם יקומו ויגידו תודה. מה הכי יותר מוצלח מבחינתם בזה שעושים להם חסד שמונעים מהם להתקלקל, אז למה הם רצים לערכאות לתבוע את ראשי הכוללים שפיטרו אותם, למה הם לא מבינים שזה טוב להם בדיוק כמו שזה טוב לנו.

למה הם לא מבינים שזכותו הבסיסית של כל אחד ואחד לחיות על פי השקפת עולמו מנהגיו והליכותיו, למה הם לא מבינים שלתת לבן אדם את האפשרות לדעת איזה מקומות מחנכים כפי ראות עיניו זה דבר שלילי.

למה הם לא מבינים שאנחנו לא קוראים הפלס בדיוק מאותה סיבה שאנחנו לא קוראים ידיעות אחרונות, ולפחות כמו שהם (מצהירים ש) לא קוראים יתד.

לפני הבחירות היה להם תירוץ שהם הרוב הדומם, שרוב הציבור מפחד מיהודי בן מאה שגר ברחוב חזון איש 5 בבני ברק. לא להאמין. אבל אחרי הבחירות שכולם גילו מה שכולם ידעו, שהם "המיעוט הצועק" ואפילו לא חמישית מכלל הציבור למה הם מנסים להכריח אותנו להתערב בתוכם. מדוע הם לא מבינים דבר פשוט כזה?

מה, יכול להיות שהם יודעים שהצדק אתנו?