אברהם בנימין זילברברג, בהוראת הרבי מגור, מעכב את כספי הפיצויים של צוות ישיבת "נר ישראל" (ז"ל), והכל נובע מתאוות נקמה נמוכה

מאת גערער

כאילו לא די שנסגרה ישיבה בישראל על מנעול ובריח, ותלמידי חכמים הוגלו מעיר לעיר ועוד מוסד גוראי נעלם מן האופק בהוראת הרבי (לאחר סגירת ישיבת חיפה ובהמשך ישיבת קרית הרצוג וכן פיזור ישיבת גור בניו יורק, ראוי לציין גם את ישיבת מאור יעקב שנעלמה בעידודו של הרבי עוד בזמן הפני מנחם), הרי שגם את הצוות היקר והמסור זורק הרבי לארבע כנפות הארץ בלי התחשבות, והכל מחמת שרוצה לנקום ביודל מנדלסון ובאחיו יענקל מנדלסון.

לפי תקופה ארוכה נקבעה בוררות מוסכמת בין כל הצדדים (הנהלת הישיבה לשעבר, הצוות ואיחוד מוסדות גור) בבית דין של הרב לוין מירושלים, והוא קבע הסדר כמה יקבל כל משגיח וכל מגיד שיעור וכל איש צוות. הכסף המדובר נמצא כבר הרבה זמן בקופת הישיבה, ומקורו ממכירת הבניין של ישל"ץ (שברחוב אביתר הכהן) במחיר של 12 מליון ש"ח.

כך אנשי הצוות של הישיבה משמשים למעשה בני ערובה של הרבי מגור, ולא זכאים ולו לפיצוייים מנימליים מהמוסד בו השקיעו את מיטב שנותיהם.

חשוב לציין כי בעקבות סגירת הישיבה נזרקו לרחוב כמה עשרות אנשי צוות, והכל נעשה בבת אחת במטרה לנקום במנדלסון, בלי לדאוג לסידור עבודה או לכל הפחות להודיע מספיק זמן מראש כדי שיוכלו לחפש עבודה אחרת, ורבים מכלי הקודש מתגלגלים עד עתה בראש כל חוצות, עטופים ברעב, וזה לא מעניין את אף אחד, לפחות מקרה אחד ידוע על מגיד שיעור שנמצא בהליכי גירושין ואף בריאתו הידרדרה לאחר שנקלע למצוקה של חובות.

עסקנים חשובים שנכנסו לרבי וניסו לדבר איתו על הנושא, הוסו על ידי הרבי שאמר שהוא יודע מה שהוא עושה, וכי כל בעיה שיש שיפנו לאברהם יוסף אירנשטיין, כאשר מי שמתמצא בז'רגון הגוראי מבין שהפנייה לאברהם יוסף כמוה כטחינת מים, ולא מישהו שבאמת הולך או מסוגל לעזו