שמואל אויערבך עבור כמה קולות של ערבים מכר נשמתו לשטן

מאת אבי בלום

הטקסטים שתקראו מיד אינם לקוחים מקמפיין הבחירות לרשימת רע"מ-תע"ל, וגם לא ממנשר של אחמד טיבי לרגל חג הקורבן. חתומים עליו חרדים משלנו. לא שומרי החומות אלא שוברי החומות - בין יהודים לערבים. הבחירות מאחורינו - גם תוצאות המו"מ הקואליציוני הן חדשות העבר. הדב ניצוד, עורו הופשט, בשרו חולק. גם השאריות (לדגל התורה המקוננת על מר גורלה). מפלגת בני תורה, עם נציג אחד, החזירה לירושלים את 'שלטון המנדט'. אבל גם ביום שאחרי ההישג - שסוקר כאן בהרחבה (ואפילו באהדה), יש משהו שטורד את שמחתם של נציגי בני-תורה, וזו הסוגיה הנוגעת לתמיכת ערביי מזרח ירושלים בפלג הירושלמי. השאלה הזאת עדיין מרחפת בסמטאות שערי חסד: האם אכן, התנועה החרדית שהקנאות היא לחם חוקה, הלכה והשקיעה את משאביה ברחוב הערבי? פרשנים חרדים שניתחו את התוצאות וקבעו כי התנועה זכתה בנתח נאה של קולות במזרח ירושלים, חטפו מנה אחת אפיים. באה המודעה שמתפרסמת כאן לראשונה ומוכיחה כי היה גם היה קמפיין מזרח ירושלמי שניגן לבוחרים הערבים על הנרטיב הפלסטיני הנמוך ביותר: התנחלויות כבושות, אלימות ציונית, ואפילו חילול קדושת מסגד אל-אקצה. מדובר בקמפיין שהיה מקבל בנקל את הסכמת מועצת גדולי הקוראן וחלילה מלהעלות על הדעת שקיבל את הסכמת ההנהגה הרוחנית של תנועה חרדית. המסר שהועבר, הולם את ערכי השייח ראאד סלאח, אך מבחינתנו הוא פשוט בלתי נסלח. לפני שאתם קוראים את הציטוט המתורגם - כמה מילים על המקור שהעביר את המודעה: מדובר בירושלמי אותנטי, בלתי תלוי בעליל. אין מה לחשוד בו בנטייה לצד כזה או אחר, לנוכח העובדה שהוא אינו חרדי ואפילו לא יהודי. השם והכתובת שמורים במערכת (אל-קודס אל-ערבי...). הכל, רבותיי, אותנטי לגמרי. לכו תשאלו את פרשן ערוץ 10 אבישי בן חיים, שקיבל את המידע ושפשף עיניים בתימהון. אפילו דוקטורנט לענייני חרדים כמוהו, שכבר ראה ושמע הכל, לא הכין עצמו ליום בו ייאלץ לתרגם מערבית אסלאמית לעברית חרדית (אבישי, תודה). אז הנה מודעת-התעמולה לפניכם, המקור והתרגום. כל מילה בכיפת הסלע: "ירושלים היא עיר השלום שחיים בה הרוב בביטחון ובשלום ושווים בחובות ובזכויות". ההקדמה נסבלת. ההמשך פחות: "המפלגה מתכוונת להפיץ תרבות של סובלנות דתית והפצת צדק וחירות באמצעות דרכים ומוסר אבות". איזה אבות? לא השלושה שאתם מכירים אלא אבות הנצרות והאסלאם שמצביעי הפלג המזרח-ירושלמי מזהים. לא מאמינים? שורו, הביטו וקראו את המשך התרגום: "המפלגה מתנגדת בחריפות לאלימות כמוצא לפתרון מחלוקות. כמו כן מתנגדת לתוקפנות כנגד המקומות הקדושים לאסלאם, לנצרות וליהדות". כמה טוב שיש סדר עדיפויות השקפתי: אסלאם, נצרות ואחרונה-אחרונה, יהדות. בני-ברקית כנראה.

תורה מבין עיניך

אל תרוצו לרב שמואל רבינוביץ לחפש הסברים, כי על אתרי המורשת האמורים במודעה, אחראי הוואקף ולא רב הכותל והמקומות הקדושים: "המפלגה מתנגדת בחריפות להפרות המשוועות של התוקפנויות של המתנחלים, לשליטה על מסגד אל-אקצה ולשינוי סממני שער המוגרבים. המפלגה תומכת בחופש אמונה ובתוכו בחופש ההגעה למקומות הקדושים ובתי הפולחן". לא הר הבית, אלא אל-אקצה. לא מקומות קדושים אלא חופש פולחן - וממש לא פולחן של גדולי ישראל. ויש גם קריאה מהדהדת להפסקת הרס הבתים והנהגת העדפה מתקנת. לא לחרדים. לערבים: "המפלגה תפעל לפתרון בעיות האזרחים הערבים ולשים קץ למדיניות הריסת הבתים ומדיניות האפליה ומתן מקומות עבודה ושימת קץ לאבטלה". אם עדיין לא זיהיתם מיהו הערביסט שחתום על המנשר, הנה הסיומת והחתימה - שלצידה פתקי ההצבעה של המפלגה: "לכל תושבי ירושלים מגיע להשתתף בבחירות לעיריית ירושלים. במתן קולך לנו אתה שומר על זכויותיך. חיים אפשטיין, עץ - בני תורה". זו אינה מתיחה פורימית, לא הצגת חנוכה ואפילו לא טור סאטירי במיוחד של פ. חובב, אלא ציטוט, מילה במילה של תעמולת המפלגה שמצהירה על נאמנותה לשימור מורשת אבות האומה. לא העברית. הערבית. זה לא שהחיזור אחר הקול הערבי הוא תופעה חרדית שנראית כאן לראשונה: ש"ס עשתה זאת בתקופות עבר בהצלחה יתירה והתגאתה בהצבעה ערבית מאסיבית לרשימה. אפילו משה גפני השתבח בבחירות האחרונות לכנסת בהצבעת תושבי הכפר הערבי טובא זנגריה, שהסתייעו בו בוועדת הכספים. מה שחריג במודעת התעמולה של בני-תורה ואינו ניתן לעיכול, זוהי השפה. מגייסי הערבים בבחירות הקפידו תמיד להלך בזהירות על חבל דק: הם דיברו על אפליה שטעונה תיקון, על פיתוח תשתיות בערים הערביות, אך מעולם לא שינו את עורם וצידדו בעמדות ערביות רדיקליות. עמדות כמו אלו שצוטטו במודעת התעמולה הינן מבחינתנו, משפטים בל ידעום. אוזן ישראלית לא יכולה לסבול את ההשוואה בין מסורת אבות יהודית לערבית. בטן יהודית לא יכולה להכיל את שינוי השם של הר הבית והפיכתו לאל-אקצה. מוח ישיבתי לא יכול לשייך אמירות מהסוג הזה למפלגה חרדית. לחיים אפשטיין החתום על המודעה ראוי שייאמר: טול (בני) תורה מבין עיניך. בעת שירת המנון התקווה בישיבתה הראשונה של מועצת עיריית ירושלים, אפשטיין הרכין ראש. דומה כי לשירת ההמנון 'בילאדי-בילאדי' (ארצי-ארצי) הוא יכול להצטרף בקול רם. בבחירות האחרונות בירושלים גילינו שהנציגים הליטאים כבר לא ערבים זה לזה. מסתבר שחלקם לפחות לא החליפו את המונח אלא רק שינו את הניקוד. במקום להיות עֲרֵבִים זה לזה, הם הפכו לעֲרָבִים זה לזה. סגן ראש עיריית ירושלים, חיים אפשטיין מוכיח בתגובתו הישירה והלא מתחמקת שהוא פוליטיקאי מזן אחר: "אכן", הוא אומר בתגובה, "בהחלט פרסמנו מודעות במזרח ירושלים עם התחייבות לשמור על ערכי כל הדתות וגם קיבלנו במגזר הערבי קולות מצביעים, אם כי לא רבים. מספרית, יהדות התורה קיבלה יותר קולות במגזר הערבי". טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.