הטוב, הרע, והמכוער

מאת משה בן-חיים

בתכניתו של מוטי לביא בבוקר ברדיו "קול ברמה", יש שלושה פרשנים קבועים. המשותף לשלושת הפרשנים הקבועים, הלוא הם יהודה אבידן, מאיר הירשמן, ויהושע פולק, שהם מזגזגים. יהודה אבידן, שהיה תומך נלהב באלי ישי, ולא היה מוכן להעלות על דל שפתיו את הרעיון שאריה דרעי יחזור לתנועה, גם שכולם כבר ידעו. הוא המשיך להתכחש ולהגן בחירוף נפש על אלי ישי. והיום? הוא מגן בחירוף נפש על אריה דרעי, וכאילו שכח לגמרי מפטרונו הקודם, וכאילו השם אלי ישי לא מוכר לו כלל.

אתמול בבוקר, קלטו אוזניי שיח מעניין המתייחס לעידן של ישרול'יק פרוש באלעד. הפרשנים החלו לדון ולהתנצח האם ישרוליק פרוש יהיה ראש עיר גם של הספרדים, או שהמושג "אפליית מזרחיים" קיים, חי ובועט. הפליא לעשות יהודה אבידן שטען בלהט כי אפלייה קיימת, ורק ספרדי אמיתי יודע מה פירושה, משום שהוא חווה אותה על בשרו. ואילו מאיר הירשמן המשיך ותיאר כיצד האפלייה קיימת גם היום, הפליא בניתוח מבריק והסביר לשדעתו האפלייה קיימת לאוו דווקא בין יהודים אלא בכלל התרבות המערבית מרגישה עליונות על התרבות המזרחית וכו' וכו'. מה שהיה נשמע לי מעט מוזר זה לשמוע את הירשמן מדבר על אפלייה בצורה כ"כ מלומדת. הלוא הוא עצמו ולא אחר היה בעבר בביתר גם מתווך ראשי של הדירות (שהחלו לבנות את גבעה ב'), וגם שימש כ"פילטר" בוועדת האיכלוס.  (פילטר שנועד בעיקר לסנן ספרדים).

ואילו יהושע פולק, שהיה מזוהה עם סיעת "שלומי אמונים", הפך את עורו והצטרף למפלגת "העץ", שחרתה על דיגלה מלחמה בגדולי ישראל. השאלה על פולק, היא לא מדוע חצה את הקווים. זה אפשר להבין, שפוליטיקאי ממולח נזרק ממקום אחד, כבר משריין מקום אחר. השאלה עליו כיצד יש לו זמן להתעסק בפוליטיקה כזאת, בשעה שהוא מכהן במישרה מלאה בעיריית ביתר עילית כגיזבר? הרי ידוע שהמצב הכספי בעירייה לא מי יודע כמה?