חסידות גור וצפון קוריאה: מצא את ההבדלים - לכבוד כינוס חסידי גור ביוון

מאת גערער

סוציולוגים ואנתרופולוגים טוענים לאחרונה, כי התופעה שהיתה מקובלת כל השנים כייחודית לצפון קוריאה, יש לה מקבילה דווקא בתוככי מדינה דמוקרטית ומערבית, כישראל של שנות 2000, בדמות חסידות גור וראשיה.

לאחר עבודת מחקר ארוכה, גילו החוקרים קווי דמיון מפעימים בין המדינה הקומוניסטית והמסוגרת לבין החסידות הגדולה בישראל ומנהיגה – האדמו"ר מגור שליט"א.

מסתבר, כי המדינה המבודדת בעולם, היא אכן יוצאת דופן, אך יש לה ברית קהילות תאומות עם החסידות בעלת היקף יצוא הטרור הגדול בעולם.

הנה כמה ממסקנות המחקר ההשוואתי:

פרמטר	צפון קוריאה	חסידות גור וראשיה
התמנות למנהיג, ושיטת הממשל	בצפון קוריאה, קיםג'ונגאוןנהפך למנהיג רק מכוח ירושה, זאת כיון שהשלטון עובר מאב לבנו, בין אם הוא מתאים בין אם לא, וגם אם הוא נבער מדעת וחסר השכלה בסיסית	גם בגור, בין הטוענים לכתר (או לפחות מפנטזים על כך...) ניתן לימנות כמה מבני האדמו"ר שליט"א, חלקם חייבי כריתות, חלקם מושחתים ומסואבים, חלקם בורים וגסים, וחלקם סתם אנשים פשוטים
טרור ממוסד, עינויים והשפלות	במדינה המטורפת כולאים, מגרשים ומענים, שולחים למחנות עבודה לצורך "חינוך מחדש", קוצצים איברים, רוצחים ושופכים את הדם, מכפישים ומשמיצים, הורגים משפחות שלימות בגלל חשד קלוש על אחד מבניהם למען ישמעו וייראו, מנטרלים אישים המאיימים על השלטון מתפקידים וממקורות ההשפעה, מפירים זכויות אדם באופן שיטתי. זעקות ה"הצילו" של מליוני האזרחים אינן בוקעות את שערי מדינת מסך הברזל, ואותם מנוולים שמבצעים את האיומות שבשיטות זוכים למדליות של כבוד	מה מכל אלו לא מזכיר לנו את המתרחש בחסידות גור? בה משתמשים בשיטות אפילות של טרור, החרמות ונידויים מהקהילה, שולטים גם על השידוכים, מבצעים מעקבים ע"י חוקרים פרטיים, מוסרים למדינה ולמאפייה, אבוי למי שנפל לידיהם. כן סוגרים כל מוסד שמגלה קורטוב של עצמאות חשיבתית (עיין ערך חיפה, ישל"ץ, מאור יעקב, וגזירת השמד, ממש לאחרונה עם סגירת ישיבת גור בבורו פארק) ומטיסים על טיל כל רב שאינו שולח אתנן למושחתים הנכונים של המערכת (עיין ערך ר' שאול אלטר, ר' מנדל שפרן, ר' יעקב שלמה מוזסון, ר' בצלאל וקסלשטיין).והמערכת מעודדת בריונות של "ארויסווארפן פון גער"
דוקטורינת מערכת החינוך	מערכתהחינוךנשלטתעל-ידיהממשלההצפון-קוריאנית, ומשרתתאתמטרותיושלהמשטרהקומוניסטי. דוקטורינת הממשל תמיד מוכיחה את עצמה לטובה ונושאת פירות עם "אפס כשלונות"	גם בגור משתמשים בציניות בכל מיני מושגים קדושים כדי לשלוט ולהשליט את שיטותיהם, ואת המהפכות ההזויות שלהם בסדרי הלימוד במוסדות החינוך (שהצד השווה שלהם דגש על כמות במקום איכות), בצירוף סטיות שונות. בנוסף, כל הניסויים המופעלים במוסדות חדשות לבקרים, משום מה, תמיד מצליחים. כן, שולטים במערכות החינוך בין השאר ע"י האבסת החניכים בכדורים פסיכיאטריים, מדכאיםומסממים
חופש הביטוי, הלל ושבח למנהיג	במדינתו של הרודן הצפון-קוריאני אין חופש ביטוי, אבל יש עיתונות מגוייסת, שטיפת מוח ומכונת תעמולה שכל כולה מהללת ומשבחת את השיטה ואת המנהיג הדגול, שלא טועה לעולם, ונראה הכי יפה, והוא הכי חכם, ונואם עם רטוריקה סוחפת, וכביכול חי בצניעות, ותמיד הוא רוצה את טובת האזרחים שלו, ופועל כל היום למען אידאליות נעלות ונשגבות	גם גור נמצאת במקום "טוב" בכל הפרמטרים הללו, וגם שם מחדירים כי "לא מחשבותינו מחשבותיו" (גם אם משפט זה נאמר במקור על אדמורי"ם שהיו באמת צדיקים וקדושים). בנוסף, פולחן האישיות ההזוי סביב דמותו של המנהיג הוא כ"כ טוטאלי, עד שאין מקום להחשיב דמות אחת מלבדו
השתקת כל סוג של ביקורת	בפיונגיאנגמשתיקים ביקורת מכל סוג שהיא, ועיתונאי או תייר שנחשד כמדליף את המצב האיום השרוי במדינה, נידון למוות, וזוכה ליחס של אפס סובלנות	לא רחוק מכך גם בחסידות גור, מי שנחשד בהשמעת ביקורת, או חלילה להעברת מידע לר' חיים שאולזון או לכל גורם אחר, אחת דינו למות (מה אתם כ"כ חוששים מר' חיים שאולזון? אם אתם כ"כ בטוחים בצדקת דרככם, מה איכפת לכם שמלכלכים עליכם? אה? כנראה שהאמת כואבת כשהיא נאמרת בפומבי)
חסימה ושליטה בכלי התקשורת	קוריאה הצפונית היא למעשה פסטיבל עצום שכל כולו הבעת נאמנות בלתי מסויגת למנהיג, תוך ניצול ציני של עדר תמימים שמנתקים אותם מכל סוג של קשר לעולם החיצון, ומכריחים אותם לקבל עול מלכות המנהיג המושחת, ועוד לאהוב אותו, להריע לו ולמחוא לו כפיים, בנאמנותמוחלטתלמנהיג. כחלק מהניתוק התקשורתי, שירותים כמו מייל או SMS והדומה להם – חסומים לחלוטין	כך גם בגור מגדלים עדרים עדרים של לומדי בקיאות שיטחיים, מעודדים את הבינוניות, והמערכת שולטת בציניות בתמונת עולמם, ודואגת שהם יהיו מוגבלים שכלית וחסרי אופי עצמאי בתחום התקשורת (לבד ממה ששירות ה-SMS נאסר בכפייה, ובניגוד לדעת רוב גדולי ישראל), מותר רק מייל כשר = שעובר דרך השרתים של הוועדה מטעם, וניתן לעקוב ולנטר כל הודעה עם ביקורת על ההנהגה, וגם אגב מעשיר את קופת הוועדה והמקורבים הנכונים
בידוד ו"קשרי" חוץ	ניתן לסכם את מדיניות החוץ והדיפלומטיה של המדינה הגרעינית, ב-2 מילים: "אפס חברים", כאשר נראה שהם פועלים בשיטתיות ובאובססיביות לחבל בכל קשר או גשר לעולם החיצון, ולכל מדינה מסביב הגלובוס. מנהיגי צפון קוריאה אינם עושים חשבון נפש למה הם כ"כ שנואים ומנודים בעולם	במהלך הקדנציה העשירה של האדמו"ר מגור הוא הצליח להסתבך עם כל העולם, ועם רוב גדולי ישראל, אדמורי"ם ראשי ישיבות וכו' וכו' (ועוד היד נטויה...). בכל המקרים, אגב, הוא צודק, וכולם טועים, אנוכיים, עצלנים, תככנים, שקועים בגשמיות וקטנוניות, ופוליטיקאים. בחסדי שמים הצלחנו לעמוד במשימה,והיום חסידות גור הינה מבודדת, מצורעת ודחויה במשפחת האומות (ואגב, גם לליצמן ה"פוליטיקאי" הדגול, חלק חשוב בהפיכת גור ל"ילד הדחוי" של הציבוריות החרדית. זוכרים את מלחמותיו בפרוש או פרשת "ברקת"?)
דורסנות ושתלטנות	המנהיג הדגול מהצפון דורסני ושטלתן, מאיים על כל העולם, עושה פרצופים, עושה שרירים, פורס סוללות טילים	גם בגור חושבים משום מה שכל האדמורי"ם והרבנים שבדור חייבים להחזיק בדעות דומות לשל האדמו"ר שלהם. "אלע איז אונזערע" (ע"ע ערך ברקת, ועוד, ואכמ"ל, ודו"ק, וצ"ע)
מיהו השטן הגדול?	אמריקה מנהיגת העולם המודרני מוצגת בצפון קוריאה כשטן הגדול	כך מוצג בגור המנהיג הבלתי מעורער של היהדות החרדית - הרב שטיינמן, כאויב העם וחסידות גור, רק בגלל שלא הסכים להכפיף את עצמו תחת האדמו"ר ושיגיונותיו. אך מה לעשות ולא ניתן היום להוביל שום מהלך אם הרב שטיינמן אינו מעורב בו?
גבולות סגורים	חצי האי הצפון-קוריאני סגור לעולם החיצון, אין יוצא ואין בא, אין תיירות מהעולם החיצון, וגם האזרחים כלואים בבית הכלא רב המימדים הזה	המסגרת הקהילתית של חסידות גור –אשר כל המאפינים של "כת" מצויים בה– הינה סגורה ומסוגרת, וכמעט אין מצב לעזוב את שורותיה. לא מאמינים? תשאלו כל חסיד גור שתפגשו! מצב זה הופך את כל החסידים ל"לקוחות שבויים" של מנהיג מטורף והזוי, שחושב שמותר לו לעשות בהם ככל אשר תאוה נפשו
איפול מצב בריאות המנהיג	בכירי השלטון במדינה המסוגרת לדורותיהם טענו מעת לעת כי בניגוד לחרושת השמועות, מצב בריאותו של המנהיג המהולל תקינה, וכי לא עבר ניתוח ו/או טיפולים במדינה פלונית	אם למישהו זה מזכיר משהו מחסידות גור, הוא עושה את זה על דעתו ודמיונו האישי הקודח...
צבירת עושר אגדי וניתוק מהעם	שליטי צפון קוריאה צברו עושר אגדי, והם מנותקים מהעם, חיים חיי ראווה ופאר, הם ומשפחתם העניפה על חשבון הקופה הציבורית, בעוד בני עמם, נמקים מרעב, רעבים ללחם ומתים ממחלות ומתת תזונה	גם בגור צברה משפחת המלוכה עושר אגדי, וגם שם יש רינונים על מקורות הכסף של המשפחה שבעצם ניתן כהלוואה או כהשקעה ע"י אנשים שמתו בשואה (אך לא בטוח שנעשה די כדי לאתר להם יורשים או קרובים). מה שבטוח, שהפתגם "השבע אינו יכול להבין את הרעב" תפור על האדמו"ר ובניו
התעניינות בגורל האזרח הקטן	האזרח הקטן אינו מעניין את השילטון, הוא יכול לחלות, להידרס, להיעלם או למות, ואת אף אחד זה לא מעניין	כך חשים גם חסידי גור רבים שעברו מאורעות קשים בחייהם, כמו גירושין, פשיטת רגל, שיכול ילדים או מוות של בן זוג, שהרבי ממש לא מתעניין בהם. והם זוכים ליחס קר ומנוכר, ותשובות לקוניות במקום להשתתפות ותמיכה, ולתגובה אפתית במקום אמפטית. אולי זה לא נכון, אבל למה הם הרגישו ככה?
מקלט לשעת חירום	בצפון קוריאה יש למנהיג הדגול בהיכון לשעת חירום, מטוס קרב, צוללת גרעינית ואמצעים אחרים להציל את העור שלו ושל ילדיו והאזרחים? את מי הם מעניינים בכלל?!	גם האדמו"ר מגור מחזיק כרטיסי טיסה (לכיוון אחד, יש לקוות...) בלתי מוגבלים הניתנים למימוש מהרגע להרגע לברוח בעת קטסטרופה ולהיעלם מהאזור. גם מוכן ומזומן לבלר צמוד, לצורך כתיבת או שיכתוב "מסע ההצלה" ההירואי...
פרופיל נפשי / פסיכיאטרי	השלטון שולט ביד רמה וללא מיצרים ובאופן בלתי מעורער, גם אם המנהיג הדיקטטור עצמו דווקא כן מעורער בנפשו, והוא בעל ראש חולני וסדיסטי	מצב לא רחוק קיים גם בחסידות גור...  בה בני משפחת המלוכה בעלי היסטוריה ארוכה של לפחות 3 דורות של צרכנות כפייתית של מיטב הטיפולים הפסיכיאטריים בטוב ליבם הם מלעיטים גם את הבחורים בכדורים המוכרים להם...
סיכויי הפיכה	האביב הערבי ממש לא נע לכיוון צפון קוריאה...	וכנראה שגם אינו צועד לכיוון של גור...
אמות מידה מוסריות	בגור כמו בצפון קוריאה לא מחוייבים להגיון, למוסר, לדין תורה (ע"ע נחמיה מנדל), ולכל סוג של אתיקה

אה, שכחתי לציין הבדל קטן שבכל אופן קיים בין חסידות גור לצפון קוריאה: צפון קוריאה מוקעת ע"י כל מדינות העולם החופשי, וזוכה לסנקציות חריפות מצד כל העולם השפוי, ולעומת זאת האדמו"ר מגור והפוליטיקאים המסואבים של החסידות, זוכים דווקא לכבוד מלכים וליקר.