דפים

יום רביעי, 25 בספטמבר 2013

ממתק לשמיני עצרת –שמחת תורה תשע"ד

היה פעם יהודי שלא היה מלומדי התורה והגיע לבית הכנסת בשמחת תורה עצר אותו יהודי למדן ושאל אותו "אני כאן חוגג היום כי כל השנה למדתי תורה לכן אני שמח היום בסיום התורה אבל אתה מה הקשר שלך לשמחה?" ענה לו אותו יהודי "כשאח שלי מחתן את הבת שלו אני מגיע לחתונה גם אם היא לא הבת שלי, אתה אח שלי ואתה שמח עם התורה שלך לכן אני בא לשמוח איתך..." סיפרו את הסיפור הזה לאחד מגדולי ישראל והוא אמר "התשובה יפה אבל לא נכונה, התורה היא לא בת של אח שלו, התורה היא הבת של כל יהודי, השאלה היא רק מה רמת הקשר שלך עם הבת שלך, יש אבא שיש לו קשר טוב יותר עם הבת ויש אבא שפחות אבל בכל מקרה התורה הזו שייכת לכל אחד מאיתנו ולכן כולנו מגיעים לשמחה כמחותנים ראשיים.
מי יודע מה קרה בהיסטוריה בתאריך הזה של שמיני עצרת?
האמת היא שלא קרה כלום, אם כן למה חוגגים את היום הזה?
מסביר המדרש: משל למלך שהיו בניו נאספים מכל רחבי הממלכה וחגגו ביחד שבעה ימים וכשבאו ללכת אמר המלך קשה עלי פרידתכם בואו ונשמח עוד יום ביחד וזה בדיוק היום של שמיני עצרת היום הנוסף שלאחר שבעת ימים חג הסוכות.
שואל הרבי מליובאוויטש 2 שאלות א. מה יעזור לו היום הנוסף הזה הרי מחר שוב יהיה לו קשה להיפרד וב. למה המלך אומר קשה עלי "פרידתכם" ולא "פרידתנו".
ומסביר רעיון מאוד יפה, חג הסוכות מסמל אחדות וכפי שהסברנו בשבוע שעבר שארבעת המינים מסמלים 4 סוגים של יהודים, אנחנו לוקחים את כולם ומחברים אותם ביחד שיתעוררו להתאחד,
עובר השבוע והמלך אומר "קשה עלי פרידתכם" אני עדיין רואה אתכם כ4 סוגים שאמנם מחוברים אבל עדיין נפרדים, אני שם לב שהאתרוג עדיין מסתכל על ההדס במבט מתנשא והלולב בכלל לא מתייחס לערבה, אני רוצה עוד יום אחד שבו נגלה את הנקודה הפנימית שמאחדת את כולכם ולכן ביום הזה אנחנו שמחים עם התורה, איך שמחים עם התורה? הכי פשוט היה לפתוח את ספר התורה וללמוד בו רעיונות יפים ומשמחים אבל אם היינו עושים כך היינו שוב מגיעים להבדלים, האחד יודע לקרוא והשני לא, האחד מבין יותר והאחר פחות ולכן אנחנו לוקחים את ספר התורה כמו שהוא סגור שאז אין הבדלים בין יהודי אחד לשני כולנו אותו דבר מחזיקים את ספר התורה ביד ורוקדים איתו בשמחה גדולה שמגלה את פנימיות הנפש של כל אחד ואחד מאיתנו ובנקודה הפנימית הזו כולנו אחד.
מובא בשם אדמו"רי חב"ד ש"את השעות של שמחת התורה כדאי מאוד לייקר, בכל רגע אפשר לשאוב בדליים וחביות אוצרות בגשמיות וברוחניות וכל זה על ידי הריקודים" ולכן ביום הזה כל אחד מאיתנו יעשה השתדלות גדולה להגיע לבית הכנסת ולשמוח בשמחת התורה וכך נזכה כולנו לשאוב דליים של גשמיות ורוחניות כל אחד במה שנצרך לו
חג שמח לכולם והרבה שפע של שמחה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.