מעשה בנחש, שאמר
לו זנבו לראשו, עד מתי תלך אתה בראשינו, עד מתי תוביל אתה את כולנו, ובכלל, הזנב
בסופו הוא דוקרני, ומתאים בהרבה למנהיג רציני.
הרכין הנחש את
ראשו בהכנעה, וזנב הנחש החל להנהיג בגבורה, בעזרת הזנב הניס את האויבים, וכך פילס
דרך בין קוצים וברקנים.
אולם אבוי, הוא הגיע אל אש בוערת, והנחש זועק,
היזהר פן נהיה לאש למאכולת. אולם הזנב, שעיניים אין לו לראות הבעירה, שגם אף אין
לו להריח המדורה, אף אוזן אין לו להאזין לקריאה, .....נכנס אל תוך האש.....
זעק הזנב "ראשי ראשי, אני בוער באש אנא,
הצל אותי, אני כבר ממש מתייאש", הנחש זקף את ראשו, התגבר מלא כוחותיו, ומשך
מתוך האש את הזנב.....
המשיך הנחש בדרכו, אולם לא זכר הזנב את פרשת
האש, ו... שוב.... "עד מתי אתה בראש תשתרר ואני פה מאחור אגרר אני בקצה זנבי
שיפוד דוקר אני את כל אויבינו אמגר". הרכין הנחש את ראשו בהכנעה, אין בעיה
הולך אותנו אתה...
אזר את כל כוחו
הזנב את הנחש מוליך והולך לפניו, משפד את זנבו ובו מנופף, מוכן לדקור כל אויב
ותוקף, לי הכח ולי העוצמה אני מוביל את הנחש בבטחה.....
"אוי ראשי ראשי, הרצפה תחת זנבי נשמטה, החלץ
מיד לעזרה, פן נהיה כולנו נידונים למיתה" זעק הזנב.....
סובב הנחש ראשו
והתבונן בבעתה אבוי, זנבו של הנחש על תהום
פעורה. אגר מחדש את כל הכוחות, חבש את פצעיו מן הכוויות שאת גופו מכסות, משך משך
ומשך, והעלה את הזנב מן התהום.
הפעם כבר לא
יכול הנחש להבליג, ראה נא זנבי יקירי, לזנב שימושים חשובים ביותר, הוא מסוגל לסייע
לדקור את האוייבים, הוא מסוגל לסייע לסלק מפריעים...
אולם תפקיד
ההולכה הוא בידי הראש, לו עיניים לראות למרחקים, אזניים להאזין לרעשים חשודים, לו
אף להריח סכנה, לו פה לעשות מלחמה.....
אמר הזנב, הן
אני פה המוביל, אני הדוקר ואת הדרך מפלס......
אם אינך מקבל הולכתי, נתפרד וכזנב הלטאה אתפרנס........
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.