אינני יודע
האם טוב או רע להעלות את הנושאים הבעייתיים לדיון ציבורי. לפעמים ניתן
לסגור דברים בשקט ולפתור בעיות ע"י איום בחשיפה בלבד, ללא חשיפה בפועל,
עיין ערך "פורום תקנה" בפרשת הרב מוטי אלון, שהרחיק את הרב מעשיה ציבורית
ולימודית עצומה והיגלה אותו מירושלים למושבה מגדל ליד העיר טבריה, ע"י
איומים בלבד, ורק כאשר חשדו שהמשיך במעשיו חשפו ברבים את טענותיהם על
החשדות נגדו.
מכל מקום אם בחרת להקדיש מזמנך למען הציבור-תבורך, גם אם אפשר לדון על הדרך.
מה
שאני מבקש וממליץ לך לאמץ נורמה של אתיקה שתפעל לפיה, בין אם תהיה זו
נורמה דתית כגון הלכות לשון הרע, ובין אם -להבדיל- נורמה עתונאית שכותבת
"חשוד" על כל אדם עד שלא הורשע, מה שלא קרה אצלך עד היום, לדוגמה בפרשת הרב
ברלנד הבן-אדם עדיין לא נחקר במשטרה ולעניות דעתי, סיגנון הנחרצות בכתיבה
עליו -מוגזם.
כמו
כן אם ברצונך ליצור יתרון שלך על העיתונות המפלגתית-חרדית עליך ליצור
אחידות בחלוקת הכבוד והתארים, לדוגמה על כל ראש ישיבה לכתוב מינימום תואר
ר', גם אם משתייך למחנה הפחות מקובל עליך אישית.
כמו כן ליצור אבחנה ברורה בין עובדה מוצקה שאירעה ואולי נתמכת במסמך, לבין פרשנות, דעה, תקווה וכדומה.
שוב אינני נכנס לעצם ההיתר והיעילות בחשיפת דברים, קטונתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.