על מה המחלוקת בעולם הליטאי?

לכבוד ר' חיים שאולזון

במאמר שלך עסקת במה שלדעתך עומד בשורש המחלוקת בין הגראי"ל להגר"ש, ובתמצית, הגראי"ל סובר כי מי שקשה לו ללמוד ילך לעבוד, והגר"ש סובר כי כולם צריכים להישאר בכולל וללמוד \ לא ללמוד, וכל זה בשביל שתישאר שליטה של הרבנים והעסקנים על הציבור כולו. הנה ציטוט קטן מדבריך "לדוגמא הרב שטיינמן סבור כי אלו שיושבים בכוללים ולא לומדים הם רודפים, מפני שבגללם מי שכן לומדים לא יכולים ללמוד. ר' שמואל אויערבך חולק עליו ואומר כי עצם הישיבה בכולל אפילו בלי ללמוד הוא ענין גדול".

 בדברים אלו כיוונת לדבריו של שונא הדת יאיר לפיד, ובעצם טעית בהבנת מהות העניין לטעמי, ובטרם אבאר את הנקודה בסוגיא זו אעסוק בנושא שצף ועולה מתוך עניין זה, והוא מעיק מאוד כאשר מסתכלים על עתידו של כלל ישראל.

מה יהיה כשהחרדים יהיו רוב בארץ ישראל, ראשית ברור כי לא נצטרך צבא שהרי הבטיח לנו אדון הכל "ונתתי שלום בארץ", וסביר להניח שבשביל מה שכן יצטרכו יספיק צבא מקצועי קטן. עוד ברור כי המריבות והפילוגים בין הפלגים ותתי הפלגים בתוך כל עדה יתעצמו ויגדלו לבלי שיעור.

אולם, מה יהיה אז היחס לרבנים, לתלמידי החכמים, ולתלמידי הישיבות והכוללים? לצערי על פי תקדימי העבר, שנאת עמי הארצות לתלמידי החכמים יחד עם רגשות הכפירה של "מאי אהנו לן רבנן", ימשיכו לפעפע ולבעבע, יהיה מגזר חרדי "אולטרא" שישלח את ילדיו לתתי"ם וישיבות וכו', ויהיה מגזר חרדי "לייט" שיחנך את ילדיו בחינוך "מתקדם" חינוך שיוציא כאלו ש"לא מסגלים ללמוד", שיהיו הרוב במדינה יחד עם המיעוט החילוני, ויצעקו "כסף לאקדמיה ולא רק לישיבות", "אי אפשר כל כך הרבה "לומדים", זה לא כלכלי", "לא צריך להחמיר כל כך בהלכות שבת כשרות טהרה וכו'", המגזרים האלו יתרחקו אט אט אלו מאלו, יקום למגזר הזה גם איזשהו "רבי" שיחליף להם את צבע הכיפות, הם יפתחו להם כמובן מפלגה בכנסת, והם הם אלו שיילחמו בתלמידי הישיבות והכוללים וברבנים.

החילונים שיישארו עד אז כבר ייטמעו בגויים, ותתחיל "השכלה" חדשה שתביא אותם להיות בהתחלה דתיים, אח"כ מסורתיים ובסוף חילוניים, וחוזר חלילה, ככה הרי גם התחיל תהליך ההשכלה שהביא עלינו היום את הישראלים הלבנים שאין להם דבר עם יהדותם.

הגישה כפי שאתה הצגת אותה, מתייחסת לעניין הלימוד בכוללים והגיוס לצבא, בעין חילונית מוטעית, שלא מבינה לא את עניין הכוללים ולא את עניין הצבא, והסתכלות כזו היא שתקים פה את הזרם הנפרד, החילוני של הדור הבא.

אף רב לא חושב שמי שלא לומד, ואין לו סיכוי בלימוד צריך להישאר בכולל סתם כך בשביל לשמור עליו תחת שליטה, כמו שאף רב, גם לא הרב שטיינמן, ימליץ לאברך שאין לו כל סיבה לצאת לעבוד, לעשות את הצעד הזה, לפחות בעניין זה לדעתי אין מחלוקת, ע"פ המצב כיום בארץ הקודש, ע"פ רוב גם אברך שלומד מעט, הוא יותר ערכי ויותר רוחני מאדם שעובד בעבודה כלשהי, בייחוד במקצועות שנקראים "חופשיים", אשר הם זמינים יותר, זה בגלל הרחוב החילוני הפרוץ והמזעזע היום, בגלל האינטרנט, בגלל כלי התקשורת ועוד סיבות, ולכן כל מי שיש לו אפשרות לעשות "משכהו לבית המדרש" שכידוע על פי מה שמבארים המפרשים עצם השהות בביהמ"ד מרחיקה את היצר הרע, והדברים נראים בחוש, סוברים כל גדולי ישראל כי עליו לנהוג כך, אולם מי שיש לו בעיות של "חוסר סיפוק" "פרנסה" ועוד, אין מי שיאמר לו להישאר לחמם את ספסלי הכוללים.

ובעניין הגיוס, מלבד הבעיה הנ"ל הקיימת גם בצבא יש עוד כמה וכמה בעיות, של:

1.      הצבא הוא "כור היתוך" לישראליות חילונית, כפרנית, המקדשת ערכים זרים ליהדות.

2.      הצבא הוא מנוהל ע"י חילונים, ולבקש מחרדי ללכת לשם זה בדיוק כמו לבקש מחילוני למסור את בנו ללימוד בישיבה לזמן קצוב, ובזה כלולים כמה וכמה טעמים כפי שמבואר כאן: http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=215

3.      המדינה הציונית אינה משוש חיינו, ולבקש מאיתנו להילחם על קיומה כשאנו היינו מעדיפים להיות הכוכב ה52 בדגל ארה"ב, זה בדיוק כמו לבקש מהערבים לשרת בצבא.

המחלוקת בין הגראי"ל להגר"ש אם אכן היא קיימת ולא מומצאת לצורך מאבקי שליטה, היא:

1.      מהו היחס שיש לתת לחרדים שקצת "מתגלצ'ים", האם לזרוק אבן אחר הנופל, או לנסות לשמור עליהם קשורים לעולם התורה, ובכך למנוע את היווצרות \ להקטין את מחנה ה"לייט" העתידי.

2.      מהו היחס שיש לתת לשילטונות המדינה לצבא ולציבור החילוני בכלל, האם עלינו לנסות "להסתדר" ע"י פוליטיקה כפי שניסינו עד היום, ע"י ריצה לכנסת, כניסה לקואליציה וכו', או שמא עלינו לעבור לגישה המזכירה היום יותר את גישת "סאטמר", מאחר והאיום על עולם התורה גדל, והמדינה מנסה להשפיע היום עלינו "מבפנים".

ובעצם, מהי הדרך לשמור על הציבור החרדי קדוש וטהור מה שיותר.
  
עד כאן המכתב, ומכאן הערה שלי

עם הכל אני מסכים איתך רק לא עם ההתחלה שהרב שטיינמן סבור כי מי שקשה לו ללמוד שיילך לעבוד. אודה לך מאוד אם תוכל להראות לי היכן כתבתי דברים כאלו. כתבתי 'מי שלא לומד' ולא 'מי שקשה לו ללמוד' וההבדל הוא תהומי 

חיים שאולזון