כשהאדמו"ר מסדיגורא זצ"ל גילה את פניו של הרב שך והוכיח כי שנאתו לתלמיד חכם חסידי הוא כשנאת עם הארץ לתלמידי חכמים

זה היה מדהים, הוא הבטיח לו את הכל מוכן היה לוותר על המקומות של אגודת ישראל בכנסת למען הצהרה אחת ויחידה שבן ישיבה חסידית הוא לא פחות 'בן תורה' מבחור ישיבה ליטאית, והרב שך וויתר על המקומות הללו בכנסת ולא היה מוכן בשום אופן להצהיר הצהרה כזו כשהוא אומר בצורה הכי ברורה כל בחור שלומד בישיבה חסידית הוא עם הארץ

לא היה זה פלא מדוע הגאון רבי פנחס מנחם אלתר מאוחר יותר ה'פני מנחם' אמר אז באותה ישיבה להרב שך כי כל גדול חסידי מכניס אותו לכיס הקטן בלימוד והוא מוכן להתמודד עימו לראות מי יודע יותר

היה זה בתשנ"ב בעיצומם של ימי עושי השלום'ס ניסו להשכין שלום. ניסו הידברות והפעם לא על ידי מתווכים אלא הגדולים בכבודם ובעצמם ישבו יחד, לצד השולחן ישב גם האדמו"ר מסדיגורא שפנה להרב שך ואמר לו כי הוא מוכן לתמוך בכל תביעותיו בתנאי אחד שהוא יכנס את בני הישיבות ויכריז ויאמר כי כי כל בני הישיבות הם 'בני תורה' כולל מי שלומדים בישיבות חסידיות, והרב שך לא היה מוכן לכך בשום אופן מפני שלטענתו כל בחור שלומד בישיבה חסידית הוא אוטומטית עם הארץ

זה היה שקר אז ושקר היום בישיבות החסידיות יש היום למדנים שמכניסים את הבחורים בישיבות הליטאיות בכיס הקטן בידע בפלפול ובהלכה, אבל הרב שך שידע כי זו המציאות רצה להכתיב קו מחשבה שיהיה שונה מן המציאות על מנת לדחוף את הבחורים לישיבות ליטאיות ושלא ילמדו בישיבות חסידיות

האדמו"ר מסדיגורא היה ראש ישיבה ולכן כאב לו הענין יותר מלאחרים. גם הגאון רבי פנחס מנחם אלתר היה ראש ישיבה אבל הוא לעג להרב שך הוא טען שנים כי הוא ועוד אחרים מוכנים להתמודד עם הרב שך לראות מי יודע יותר ויותר טוב, אבל זה היה הכיוון של הרב שך לעשות מן הגדולים החסידים עמי הארצות וכאילו שכל מי שבישיבה ליטאית הוא תלמיד חכם

שנים לא הפסיק הרבי מסדיגורא לדבר על כך וזעם הוא אמר כי המעשה שעשה הרב שך אז, ואחרים המנסים ללכת בדרכו בענין זה הם מי שמנסים להעליל עלילה ולהכתים דור שלם

כשיצאו מאותה אסיפה אמר הגאון רבי פנחס מנחם אלתר שבאסיפה זו הוא למד מה זו שנאת עם הארץ לתלמידי חכמים