דפים

יום שני, 28 בינואר 2013

שוויון בנטל - לוותר על התקציבים לישיבות ולכוללים זה מה שגרם וגורם את חורבן הישיבות

זה נשמע מהפכני מרחיק לכת, אבל אין מנוס מלומר את האמת, כי דבר אחד ויחיד גרם לנו את כל הצרה הזו. חמישים שנה למדו בישיבות ואף אחד לא הפריע, בטרם לקחו סכומים רציניים היו מי שאמרו מה שאמרו אבל אלו עברו עם מילים בלבד המשיכו ולא עשו דבר מפני שלא חיינו על חשבון קופת המדינה. מאז הסכומים הלכו וגדלו לקחו עוד ועוד, כאן בא הכעס והחורבן הגדול, עם זה הם לא יכולים להשלים

נקרא לילד בשמו, החילונים לא מתכוונים כלל ל'שוויוןן בנטל' הם לא רוצים את החרדים בצבא, הם לא צריכים שיהיו מי שיתנו להם מוסר על צורת התנהגותם, הם לא מחפשים מי שישגע אותם לשמור את השבת, הם מעדיפים בלי החרדים. אבל מה שהם לא יכולים לסבול זה שגם לא משרתים וגם חיים על חשבון המדינה זה מרתיח אותם

יכול להיות שאם המצב הכלכלי היה יותר טוב הרוגז היה קטן יותר. אבל מה שבטוח, כשמי מן החילונים שלא עושה כסף ורואה כיצד החרדים מסתדרים ב"ה יפה, הוא לא חושב כפי שנרצה שיחשוב, הוא חושב עם הראש שלו,  זה מרגיז אותו, הוא אומר לעצמו אני שירתתי בצבא עשיתי את המוטל עלי ובקושי גומר את החודש ואלו 'המשתמטים' עושים חיים על חשבון המדינה

אני יודע ששורות אלו ירגיזו את מי שלא רוצים לוותר על הסכומים הגדולים, בלי זה הם מאמינים כי אין להם קיום. טעות בידם. את הכוללים אפשר לקיים גם בלי הכסף של המדינה. נכון, זה יהיה קשה, ראשי ומנהלי הכוללים יצטרכו לעבוד קשה והרבה פחות אחוזים יילך לכיסם, אבל אין מנוס זו הדרך היחידה להבטיח שהצד האחר יירד מאתנו

בשעה זו צריך להגיע להסכם שחלק גדול מן החרדים היושבים בכוללים משתחרר ויוצא לשוק העבודה, ובעתיד נוותר על התקציבים ובתמורה יוותרו על השירות, או שיסכימו לדחיית שירות לכל עד גיל 26 למי שרוצה ללמוד ומכאן ואילך למי שרוצה להמשיך בכולל

הענין הוא, שעד היום הזה אף אחד מן הנציגים הרשמיים לא העלה את ההצעה הזו, לפיו העיסקה היא, אנו מוותרים על הכסף אתם תוותרו על השירות, ובואו נראה מה יאמרו

הוויתור על הכסף אינה בשל שיטת סאטמאר, מפני שבחינוך הכללי עד לגיל הצבא נמשיך לקחת כסף, הוויתור על הכסף הוא 'שוויון בנטל' אנו מוותרים על כסף תמורת וויתור על השירות בגיל צעיר

6 תגובות:

  1. החרדים הילדותיים כלל אינם מבינים מה זה שירות בצבא ומדוע זה מרגיז שהם חושבים דמם יותר אדום מזה של האחרים.

    השבמחק
  2. אתה יכול להוסיף שגם את לימודי הליבה ירכשו בכסף, ז"א אין לימודי ליבה אין מימון.

    זה גם צודק, במקום שהאב ימית את בנו באוהלה של תורה, שהאב ימות באוהלה של תורה לדאוג למימון לימודי הילדים.

    את הכסף שהמדינה חוסכת היא תשיב בכך שתאפשר לילדים להשלים השכלה במימונה בגיל מאוחר יותר או שממילא היא תתן להקם קצבאות או הנחות בשל העדר הכנסה.

    השבמחק
  3. החרדים מקבלים הרבה פחות כסף מהחילונים תיקצוב התתי"ם מגיע מקסימום ל 60 אחוז ממה שמקבלים שאר האזרחים בציבור החרדי אין משפחה שלא משלמת מאות שקלים בחודש עבור התתי"ם מה שלא קיים בציבור הכללי אם ישלמו 100 אחוז עבור התתי"ם אנחנו נוותר על תשלום הכוללים בסך הכל אולי זה מתקזז - כמובן שיפמפה לנו ליבה ליבה על זה נאמר להם קיש מך אין טוכאס עד כאן

    השבמחק
  4. הבעיה היא שבמקום לתת תקציבים מסודרים כמו לכל מוסד חינוכי, התקציבים למוסדות החרדיים הפכו להיות קלף מיקוח קואליציוני.
    אשמים בזה גם הממשלה וגם המפלגות החרדיות שרוצות להראות הישגים בכך שהם משיגים תקציבים "מיוחדים" בכל פעם.

    השבמחק
  5. יש מושג שנקרא החצנת עלויות, המשמעות היא שמישהו גורם למישהו אחר לשלם עבור האידיאולוגיה שלו. וזה מה שהחרדים עושים.

    לדוגמא חדר המיון של ביה"ח באשקלון. אם החרדים חושבים שיש שם קברים וצריך להזיז את חדר המיון . וזה דבר חשוב. יתכבדו, ויקצו את הסכום של חצי מליארד שח שנדרש לשם כך מתקציב הישיבות. אם זה לא מספיק חשוב בשביל לשלם מהכסף המיועד לעניינים של חרדים, מדוע שזה ישולם מכסף שמיועד לעניינים של לא חרדים.

    המחשבה שהכסף בא מ"איפה שהו" ולא על חשבון אנשים שלא מאמינים במטרה הזו הוא אחת הבעיות בתפר שבין החרדים לעם ישראל.

    כנל לגבי תחבורה ציבורית בשבת. האנשים שמשלמים על מימוש העקרונות האלה הם לא החרדים שלא נוסעים בשבת, אלא אנשים שמעוניינים לנסוע בשבת, ולא יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב פרטי. ומוצאים את עצמם תקועים בבית ביום החופש היחיד שיש להם מהעבודה.

    ועל מה נלחמים בינתיים בגור? (שאולזון הנה אני מפרגן לך...) על כסף, על איך נשמור על ירושה של נכד בידיים שלנו, על שלטון, על טרור, על השתקה, על כבוד לאנשים עם כסף, על מי יעמוד לפני מי בהדלקת נרות, על מי יחטט למי בחיים האישיים ...

    ועל מה סאטמר יוציאו ים של כסף? על להגן על סוטה שניצל (לפחות) נערה תמימה אחת ...

    השבמחק
  6. המשך ... התורה היא לכאורה כולה אחריות. האדם אחראי על כל מעשה שלו. לכל מעשה יש משמעות. ורק כאן, יש חור שחור שאף רב ואף "גדול" לא מעז להסתכל אליו באומץ בישירות ובישרות ולומר - עלינו לקחת אחריות בעצמנו על העלויות של מה שאנחנו מאמינים בו, ולא להעביר את זה לאחרים.

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.