יעקב אשר - מכתו של משה גפני

הנצחון הגדול כניסת השביעי של 'יהדות התורה' לכנסת הסית מן הדאגות והמחשבות בכל כך הרבה תחומים ולא עוסקים בהם. משה גפני למשל נראה היה מאוד מודאג כששמע שנכנס השביעי הוא לא אהב זאת, הוא קיוה בכל לבו שזה לא יקרה וימשיך לשלוט ב'דגל התורה' שליטה מלאה יוכל לשחק בין השונאים למחבלים לכל צד יספר סיפורים אחרים אלו יחשבו שהוא עימם ואלו יהיו בטוחים שהוא עימם

למי שאינו יודע, הרקע של משה גפני, מאשדוד, הוא למד שם, ועל פי טבע הדברים הוא היה צריך להיות חלק מן המחבלים. אבל החוש הפוליטי החזק שלו אמר לו מיד כשהרב אלשיב חלה כי עליו להתחיל להסתובב בבני ברק והביע נאמנות מלאה לצד הזה וכך שמר על מקומו

כשהרב שטיינמן היה צריך להחליט מי יהיה השלישי של 'דגל התורה' כל המועמדים שהוא הציב בפני גפני הוא לא אהב, הוא חיפש מישהו קרוב יותר למחבלים. ומדוע? מפני שהוא רצה לשלוט שליטה מלאה. ברור היה לו כי אם יכנס שונא הוא בבעיה רצינית מפני שאפשר להחליף אותו או להזיז אותו מעמדתו

המחבלים שהאמינו כי רק משה גפני ואורי מקלב יהיו בכנסת קיוו כי לאחר הבחירות משה גפני ישחק פרצוף כפול וישרת גם אותם ולא יקבל כל תכתיב מבית הרב שטיינמן. אבל כאן קרה משהו שסגר לו את כל הדרכים. יעקב אשר שהוא איש של הרב שטיינמן נכנס לכנסת וברור לגפני כי על כל מעידה קטנה יזיזו אותו הצידה לטובת אשר שיתפוס את מקומו