באגודת ישראל ר' מאיר פרוש האיש מספר 1 לו מגיעה התהילה על הנצחון הגדול

אין כל ספק שרבים סייעו ועבדו קשה, לכולם היו סיבות טובות מדוע לעשות כל מה שביכולתם שיצליחו. אבל כאשר עוברים על אחד אחד ובודקים מה היתה תרומתו להצלחה, יש מי שלא היו שווים את המערכה הזו רואים כי הם ירוקים וחלשים ולא מסיעיים יותר מדי, ויתכן שטוב כך, הם היו מרחיקים יותר מאשר מקרבים. אבל היו מי ששיחקו את המשחק כי הם עובדים קשה והיו מי שבאמת עבדו קשה

שימו לב, היה מי שבעזרת יחצ"נים ניסה למכור לציבור כי הוא עובד ועושה סייר פה ושם, היחצ"נים דאגו לצלם ולדווח אבל לא הצליחו להזיז את העגלה. גם מה שנראה היה כי עשו, זה היה קורה בלעדיהם וארחיב בל"נ בפוסט אחר, אבל היה מי שלא היה זקוק ליחצ"ן מעשיו היו היחצנו"ת הכי טובה שלו והוא ר' מאיר פרוש

מכיר אני את אביו מיום שנולדתי, וליוויתי אותו ואת מעשיו עד ליומו האחרון, הוא היה איש מעשה, גם אם אפשר להתווכח על הרבה מעמדותיו ודרכיו, אבל איש לא יקח ממנו שהוא היה איש עשיה, הוא לא ישב רגע פנוי והשתעמם, הבן הולך בדרכו ועובד, הוא איש מעש והוכיח בבחירות האלו כי לא בזבז את זמנו על יחצ"נות אלא על עשיה וההבדל הוא תהומי. עם יחצ"נות עושים הרבה רושם אבל לא מביאים קולות בקלפי. עם עשיה רואים בסופו של דבר פירות

מה שטוב אצלו שאינו מתייאש, הוא השקיע הרבה כוחות בחוגים חסידיים וירושלמיים ואחרים שיכנע והביא אותם לקלפי

שימו לב איזה גידול בירושלים, ובמעוז של פרוש בביתר שם הוא הביא עוד ארבעת אלפים קולות, הגודל הטבעי היה רק 12 אלף קולות ועלינו ב-42 אלף קולות שזה הרבה יותר ממשמעותי

אם הייתי צריך היום לתת ציונים, ר' מאיר פרוש הוא האיש מספר אחד באגודת ישראל לזכותו אני זוקף את הנצחון הגדול בלעדי פעילותו היינו רחוקים מאוד מהמספר אליו הגענו