תצהירו המלא של ר' נחמיה מנדל

בס"ד אור לז' טבת ע"ג לפ"ק

 תצהיר

תגובתי הספונטנית מיד אחרי קריאת תגובת המשיבים ע"י עו"ד י. וינרוט

קודם כל ברצוני לציין את הסיבה לתביעתי נגד הנאמנים בריש שנת תשע"ג, אבי מורי ז"ל הכ"מ אמר לי בין כסא לעשור שנה זו מספר ימים לפני מחלתו כי הוא אוחז שאין לי שום ברירה אחרת מטעם כי הוא עשה את כל המאמצים לסדר את הענין והעלה חרס בידו, ואני מחויב לקחת את הנאמנים לד"ת בכדי שאוכל לחיות במנוחה ולהמשיך לשבת על התורה ועבודה וכן לפרנס את חותני ובני  היקרים שיחי' שהם ת"ח מופלגים בני עליה העמלים בתורה שיוכלו לשבת כל ימיהם על התורה והעבודה כפי רצון זקיני הלב שמחה זצ"ל אשר זה היה משאת נפשו.

 וכן אמר זאת לזוגתי שתחי' ולזוגתו שתחי' שאני מחויב אחרי עיכוב של עשרים שנה לקחת הנאמנים לב"ד ולקבל את הירושה.

ומצוה לקיים דברי המת וזאת צוואתו האחרונה אלי, וכך מלאתי את צוואתו ובקשתו האחרונה ובוודאי ימליץ טוב בעדי.

 

ולעצם הענין הטענה כי המבקש אינו יורש כלל מגוחכת מכל הצדדים, כי הלא אני יורש יחיד אחרי פטירת אמי ע"ה, ואפרט מקצתם.

קודם כל הנני להצהיר כי סבי דיבר עמי כמה וכמה פעמים באופן גלוי על אופן הירושה וסדר ביצועה, וכן נתן לי את העתקי הצוואה.

 בצוואה הראשונה אמי לא היתה נשואה שנית ואז לא פירט שום נאמן או גיל אך ביקש ממני שבבוא היום אדאג לאמי שלא יחסר לה דבר.

 אולם כאשר אמי החליטה להתחתן בשנית בלי הסכמתו כפי שכתב במפורש, הוא אמר לי שבכדי שאהיה מוגן ולא יצטרך להיכנס לבעיות לטענות ומענות מפני משפחת בעלה, כדאי לי כאברך צעיר למנות נאמנים עד גיל 28 בכדי שאוכל עד אז להתמסר ללימוד בלי שום טרדות והפרעות.

 אחרי שאמי כבר התחתנה עם בעלה אמר לי סבי כי הוא מפחד מפני הבאות שמשפחת בעלה יסיתו אותה שהיא לא יורשת את אביה, אלא הירושה הולך רק לבן ולנכד, כדאי להוסיף את שמה לירושה.

 וכן הוסיף ואמר שבכדי שח"ו לא יוכלו מי ממשפחתו של בעלה להחתים אותה ולמכור נכסים בערמה כדאי למנות נאמנים קבועים כל זמן שהיא נשואה לו, וכך אהיה מוגן ובטוח בירושה.

 וכן  הוסיף שהיות שאני כבר בעל משפחה עם ילדים והמשפחה תורחב בעז"ה, משא"כ אמי ובעלה הם רק זוג בלבד, ובכדי שלא יהיה מצב שמשפחת בעלה יטענו שהם צריכים לדרוש 50 אחוז שווה בשווה בדיוק כמו שמגיע לי, לכן כדאי לכתוב שרק לנאמנים יהיה שיקול הדעת למי וכמה לתת לכל אחד מהנהנים בכדי שהחלוקה תהיה צודקת ולא יוכלו לבוא אלי בטענות.

כל זאת דיבר איתי סבי ישירות ואף ביקש לשמוע את חוות דעתי.

מה שמתאר עו"ד גן צבי בסעיף 13 הוא שקר וכזב ועלילה גסה לא היה ולא נברא והכל בשביל לחזק את הטענות בבי"ד, והראי' הלא בשעתו  אחרי פטירת סבי הסביר לי גן צבי בעצמו שסבי עשה צוואה בדווקא באופן חוקי ע"פ דין וע"פ חוק מדינת ישראל משום שלא סמך אף על בנו עפ"ל, ואני בטוח שאף זאת שקר וכזב.

וכאן אציין שפעם הופיע אצל סבי יהודי מחו"ל שהשתמש בשירותיו של עו"ד אבי גן צבי ואמר לאדמו"ר שעשה זאת עקב ששמע ממני שהאדמו"ר משתמש בו, והנ"ל נפל בפח עם עו"ד אבי גן צבי, אז קרא לי ואמר לי סבי שאינני צריך להמליץ לאף אחד על  עו"ד, ומה שהוא משתמש בעו"ד אבי גן צבי זה רק בגלל אביו עו"ד ישראל גן צבי שהיה עו"ד של סבי, וכשפרש אביו עברו התיקים לידי בנו אבי גן צבי, וכן מפאת כבוד הבריות לא אפרט  מה שסבי התבטא על עו"ד אבי גן צבי.

 ידוע לכל את אמונו חיבתו ואהבתו הגדולה של סבי אלי, גרתי בביתו שנים רבות כבנו, וגדלתי על ברכיו, ושוחח עמי על דברים שלא דיבר עם איש, ובהרבה הזדמנויות כשנתן לי דברים אמר לי אל תספר לאף אחד אף לא במשפחה.

 אף את דירתו האישית שהוא גר בה ברחוב אלפנדרי גם רשם על שמי, ובמטלטלים אף הוסיף מ 20 אחוז ל 30 אחוז מפני חיבתו אלי, ועוד סיבות שאיני יכול לפרט בכתב בפומבי.

כמו"כ אף אחר היותי מעל גיל 18 עוד הוסיף וקנה רכוש על שמי, ומסר לי עד שנת תשמ"ו כשחלה הרבה כספים עבורי וגם כספים לחלק כספי צדקה ולא חשש ח"ו שאבזבז את הרכוש והממון, וזה היה הרבה אחרי צוואתו האחרונה בתשרי תשמ"ד.

לגבי סעיף 14 בשנת תשמ"ב היו 2 עוררים חילונים שבשעתם חזרו בהם מקנית המקרקעים ומכרו החלקות הנ"ל בחזרה לסבי וביקשו פיצוים כספים והחזרים שונים על שלוש חצאי חלקות 261,304,256 בגוש 6680 שסבי רשם ע"ש בתור ילד, ואז כשכבר הייתי בוגר התקשרו לי כמו"כ שלחו מכתבים ואיומים, מסרתי זאת לסבי והוא אמר לי להתיעץ עם ר' אלעזר הנדלס מה לעשות, ואז ישבנו שלשתנו ביחד, ר' אלעזר הציע שקודם כל אני בעצמי אלך לעו"ד גן צבי ואבקש לרשום הערת אזהרה בכדי לחסום את העוררים וכן עשיתי.

כיום אין שום הערת הזהרה על החלקות הנ"ל, התובעים ירדו מזה כבר לפני למעלה מעשרים שנה, והם ה"נאמנים"  ברוב עזותם הדפיסו לבי"ד עכשיו בתגובת הנאמנים נסח טאבו ישן עם הערת אזהרה ואף סימנו אותו בעיגול כאילו שההערת הזהרה עדיין קיימת.

לגבי הטענה שאין אני יורש מאוד מפליא אותי למה בבקשת צו ירושה בבית הדין הנני רשום כיורש וביקשו את אישורי בכתב למנות בתור אחד משלושת היורשים את עו"ד גן צבי כמנהל עזבון.

אם אני לא אפילו יורש אז לאחר אריכות ימי ושנותי הנאמנים ירשו את נכסי, מעניין ?

כמו"כ למה עו"ד גן צבי כששלח מכתב לבנק לאומי לפני שנתיים על העברת כספים, מצהיר וכותב במפורש שכספים אלו מגיע לי כיורש.

הטענה כי לא חלקו עד לפני חצי שנה הירושה מפני שרצו לחסוך מיסים, הינה מגוחכת הי' מדובר על מיסים סביבות 10 אחוז בס"ה וכמובן שאם היו מחלקים  בזמנו ומשיקיעים בנכסים מניבים כפי בקשת סבי בצוואה הרווח היה מאות אחוזים אם לא יותר.

פעילות מנהל העזבון והנאמנים במשך 21 שנה.

משנת תשנ"ב עד שנת תש"ע במשך 18 שנה לא קיבלתי  ממנהל העזבון פרוטה שחוקה.

 ואף ששאלתיו כמה פעמים מה קורא עם הירושה, למה הוא לא מחלק את הירושה כפי שציוה עליו סבי והלא מצווה לקיים דברי המת, למה אינו מוסר דו"ח פרטה כפי שאמור לעשות ויושב בחיבוק ידים 18 שנה. הלא אין בגידה יותר גדולה מזו באמון שנתן לו סבי, ומילא פיו מים.

  כמו"כ פניתי לנאנמים במשך השנים והתחננתי שיעשו משהו, וענו מה אתה רוצה מאתנו הלא לא היתה חלוקה ואין בידינו כלום לתת לך, גש למנהל העזבון ותבקש ממנו.

 במשך השנים הראשונות הסתדרתי איך שהוא כשהמשפחה היתה קטנה, ומחתונתי בשנת תשמ"ב עד תשמ"ו כשחלה סבי קיבלתי את כל הצטרכיותי מסבי.

 מתשמ"ו כשנחלש עד שנת תשס"ג היה לי עוד כספים שקיבלתי מסבי וכמו"כ קיבלתי כספים ע"י ר' אברהם יוסף אירנשטין עבור כל צרכי כפי שציוני סבי לבקש את כל הצטרכותי ממנו עד שלאט לאט אחר פטירת סבי ניטרלו את ר' אברהם יוסף אירנשטיין.

  אך לצערי בשנת תשס"ג חלתה זוגתי במחלה הנוראה באופן חמור ועברה הרבה טיפולים כימותרפיים הקרנות ושני ניתוחים, והשקעתי את הטוב ביותר בין ברופאים ובין בתרופות בארץ ובחו"ל סכומים שהגיעו לכמה מאות אלף דולר, ואף לפני חצי שנה בסיון תשע"ב נסעתי עמה לטיפול בניו יורק שעלה הון תועפות והנאמנים לא הנידו עפעף וענו לי במצח נחושה אין ביכולתנו לעזור במאומה תסתדר לבד.

בשנת תשס"ה חלה עוד אחד מבני משפחתי וההוצאות היו אדירות, עד שהייתי זקוק להלוות כסף מזומן ממקורות שונים, ובשנת תשס"ח הודיע לי שמואל ברוך לנדוי שתם הכסף ואינו יכול יותר לתת לי מאומה.

 הלכתי לדודי כ"ק אדמו"ר שליט"א להתיעץ עמו, ואז אמר לי הלא יש מגרש ע"ש יוסף בורנשטיין שהוא שייך לך,  סבי אכן אמר לי בזמנו שלא העביר אז על שמי עקב עלויות מסים בארה"ב אך שאדע שהקרקע שייכת לי, וכן יוסף בורנשטין אמר לי שאדע שהקרקע הרשומה על שמו היא שלי וכן בניו ג"כ מודעים לזה.

 והציע אד"ש למכור הקרקע ואת הכסף להשקיע בנכס מניב ושאגש למאיר גלוזמן שידבר עם יוסף בורנשטין ועו"ד גן צבי וכן עשיתי בלית ברירה משום שכבר אז היו בעיות ביוב ושווי הקרקע היה זול, בסופו של דבר הקרקע נמכרה ב 540,000 דולר למר דוד פורר והכסף הועבר בלי רשותי לחשבון הבנק של עו"ד גן צבי.

 כשבאתי לעו"ד גן צבי ושאלתי אותו מה עם הכסף הוא כמה פעמים התחמק ממני, וכשלחצתי עליו אמר לי בלי בושה הכסף לא שייך לך אלא למאיר גלוזמן, הוא קיבל את הייפוי כח מיוסף בורנשטיין, וכששאלתי את מאיר גלוזמן מה עם הכסף הוא שלח אותי בחזרה לגן צבי ואמר שהכסף הועבר לאבי גן צבי ולא אליו ועד היום אינני יודע היכן כל הכסף, חלק ממנו הצלחתי לברר להיכן נשלח וכמובן שלא אלי.

ובזמן ההוא הייתי עם הוצאות רפואויות רבות וכן ערב חתונת שני בנותי, ולחצתי על מנהל העיזבון והנאמנים שיחלקו את הירושה ויתנו לי את הצטרכויות המינימליות.

 אך שום חלוקה לא נעשתה אלא הם לקחו הלוואה בנקאית ע"ס שלש מליון ₪, ומהכסף הזה שולמו חובות עקב משפט שהפסידו בארסוף לאילנה אורן, והשאר שלח לי עו"ד גן צבי לחשבון הבנק כספים שהיו נחוצים מדי כמה שבועות.

 אך מקיץ תשע"א ועד היום לא קיבלתי מהם פרוטה, בטענה שאין להם, וכשחסר לי כסף לקנות תרופות מצילות חיים העולה כ 9000 ₪ בחודש כפי שהמליצו הרופאים, אמרו לי שתספיק לקחת את התרופה ושהיא תטופל ממה שקופ"ח נותנת, ולדאבוני שמעתי לעצתם בלית ברירה ואחרי חצי שנה היתה הישנות של המחלה והועברו כבר גרורות לעצמות ירחם ה'.

בי"ג אלול תשע"א כשהרופאים אמרו שלדעתם צריכים לתת סוג טיפול כימוטרפי יקר אף שהוא לא ממומן מקופת החולים, ולא היה בידי למימון התרופה והודיעו לי שאם אינני מביא עד יומיים את התרופה יתחילו לתת טיפול סטנדרטי פשוט.

 וכשביקשתי מהנאמנים אמרו לי שאין להם ואני יכול לקחת מגמ"ח או קרן צדקה, מי שהלווה לי לא היה יכול להאמין את שרואות עיניו שזה נכון וביקש שאביא הצהרה שאין להם לתת לי כסף מזומן  אפילו לתרופות רח"ל. ואז נחום קרנביסר נתן לדרישתי הצהרה שאין בידם שום אפשרות למימון ההוצאות הרפואיות הנדרשות.

כששאלתי אותם מה עם הכסף שמכניס הבנין בקינג גורג 23 שמושכרים שמה שנים רבות חנויות ודירות, ענו לי שבזה הם משלמים את הריבית לבנק עבור ההלואה, אמרתי להם למה אתם לוקחים הלוואות בריבית, ענו לי שאין לדאוג משום שהריבית לא תהיה על חשבוני, וכששאלתי מה היה עם ההכנסות כל השנים קודם ההלואה אמרו לי שלא נעים להם לשאול את עו"ד גן צבי היות והוא מטפל בנכס.

או אז רציתי לשבת איתם לחפש עצות אף שניסו לספר לי סיפורים שאין לי מה לדאוג והרבי שליט"א אמר להם שהוא ישלם את הריבית, בכל זאת לא אחזתי שזה נכון לשלם ריבית כזאת רצחנית לא משנה מי משלם, והצעתי להם לכסות את ההלואה בבנק שמשלמים ריבית מטורפת ע"י ידידי סבי הלב שמחה שיש לי ידידים שהיו מוכנים להלוות את הסכום בריבית נמוכה של 2.25 אחוז.

 אך הם התחמקו ממני ואמרו שהם לא חייבים לתת לי שום דין וחשבון לפי הפרוטוקול, וכן ענו לי שהם רוצים למכור את הנכס בכל מחיר על אף המחיר הנמוך והוספת מס שבח והיטל השבחה באחוזים גבוהים עקב מכירת הקרקע בלא מבנה בנוי עליו, העיקר שיהיה בידם הכסף.

 אף שביקשתי מהם אל תמכרו, אני אסדר לעצמי הלוואה זולה ואשלם את כל החובות השייכים לחלקי לבנק , ואז לא יהיה שום חשש שהבנק ימכור הקרקע בכפיה כפי שאתם טוענים, וכן תתנו לי רשימת חובות שלקחתם עבורי ואסדר לכם תשלום מלא ותצאו מהעסק שאתם טוענים שאתם עושים טובה וכו' וכו', הנני לוקח את כל האחריות עלי ואחתום לכם שלא אבוא אליכם בשום טענות ותביעות, והבטיחו להביא חשבון מסודר ועד היום לא הצלחתי לקבל מהם חשבון אלא השטמטויות חוזרות ונשנות.

תצהיר נחום קרנביסר

התצהיר מעורר חלחלה, בתגובה הקודמת מפני כבודו כתבתי רק שאיננו בקו הבריאות ואין לו את הכח הדרוש, שזה גם נכון.

אך כעת אכתוב את מה שנמנעתי אז.

 נחום קרביסר מלפני 15 שנים מסובך מעל הראש עם חובות מחובות שונים ומשפטים וד"ת למכבר.

חוץ מכל הנ"ל העוול זועק לשמים נחום קרנביסר בשנת תשנ"ג כשכבר היה ממונה לנאמן לוה מכספי האישי כספים רבים בהבטיחו גדולות ונצורות וכל הכסף הלך לטמיון בשנת תשנ"ה, ואז הוא נתן לי פתק זכרון דברים שמונח אצלי עד היום שסכום החוב של 183,000 דולר יתן לי בפריסה ע"י תשלומים חודשיים של 1600 דולר בחודש החל מתאריך  1-9-95 ע"י שמחה מאיר בורדז'ק ואף בזה הוא לא עמד אלא באופן חלקי.

 אז בשעתו כשמינה אותו לנאמן הוא היה משגיח רוחני בישיבת חידושי הרי"ם ועוד לא עסק בכספים.

 הסכומים שהוא מפרט בהצהרתו שאני מוציא כביכול משוללי כל יסוד, היו ס"ה חודשיים בתקופת הניתוחים בבית החולים שהגיע ל 20 אלף דולר שבפועל ההוצאות היו רבים מאלה ולא הצליחו לכסות אף את החצי.

כשנגמרו התירוצים למה לא מחלקים כבר את הירושה אז התחילו לטעון שאני מוציא מדי הרבה כספים, ואמרתי להם אדרבא, אל תעבירו אלי שום כסף רק תראו לקחת מישהו שיהיה אחראי לכלכלת הבית ולרפואת משפחתי ותמיכה בחותני שליט"א ונישואי ילדי, ואני מוכן לחתום לכם שלא אדרוש ממכם יותר פרוטה לעולם, והתשובה היתה אין לנו.

מה שאמרו שהציעו לי למכור את חלקי הרשומים ע"ש בארסוף, אמרתי להם למה אתם לא מוכרים את החלקים מהעזבון, ענו לי שהם נאמנים ללב שמחה ואין להם רשות למכור בחצי חינם, משא"כ אני עצמאי ומותר לי למכור (הלא נכסי הוא הפקר אצלם).

 וכן כשדיברו על החלקות במזכרת בתיה ועין זיתים ופתח תקוה הדבר לא רלונטי משום שרוב הנכסים הם עוד במושא ללא חלוקה וכמו"כ שווים סכום זעום ביותר.

ובכלל מה ענינם על נכסי הפרטיים שקיבלתי מסבי ע"ש, ע"ז הם לא נאמנים, הם נאמנים רק על הירושה וגם שם מוטלת עליהם השתדלות לשבח ולהשקיע את הנכסים שיניבו פירות שאינם עושים זאת עד היום.

כמו"כ טענותיו שאשתי התקשרה אליו בתור נאמן לקבלת כסף לאמצעי מחייתה היתה לפי עצתי וזה רק בשנה וחצי האחרונות שלא קיבלתי לא מהנאמנים ולא מעו"ד גן צבי שום דבר, חוץ 3000 ₪ כל חצי שנה בערך ששלחו לאשתי, ואף על זה ביישו אותה והחתימו אותה ע"י שליח אברך מאנ"ש שקבלה את הסכומים הנ"ל.

כמו"כ הנני מדגיש כי על כל הדברים יש לי מסמכים המוכיחים זאת, ובשל כבוד בית גור הנני מגלה כאן בכתב רק קצה קרחון מהעגמת נפש הצרות והעוולות שנעשו לי ולמשפחתי, יעזור השי"ת ויערה עליהם רוח תשובה וטהרה ממרום ויניחו לנפשי ולמשפחתי, ויניחו לאא"ז מו"ר זצ"ל לנוח על משכבו בשלום עד ביאת גו"צ בב"א.

                                                                                                נחמיה מנדל