מדוע הכינו גנרטורים לכינוס 'דגל התורה' ואיזו פרובוקציה תכננו המחבלים?

מדוע ברחו מארגני הכינוס של 'דגל התורה' לאור יהודה? האם לא יכלו למצא אולם מתאים וגדול לא פחות בבני ברק? והאם לא היו מביאים הרבה יותר בבני ברק מאשר לאור יהודה? ואיך זה שהיו צריכים לדחוף לבקש ולהתחנן שיגיעו, ולולא משה גפני ואורי מקלב אישית היו מטלפנים ומבקשים שיבואו הייתם מוצאים שם בקושי כמה מניינים

עושה רושם כי היחיד שבגללו הליטאים עדיין תומכים ב'יהדות התורה' הוא הרב שטיינמן למענו יעשו כל אשר יורה, אבל בלעדיו אוי לנו לאן שהגענו, אין לאף אחד חשק לעבוד לא נמצא את הברען של פעם ההתנדבות והרצון לעזור פרט למי שמשלמים להם כאן הסיפור הוא אחר

הרבה שאלות ניצבות היום, האם הרב שטיינמן יתיר לסגור את הגמרות ולעבוד לבחירות. נותרו רק שלשה שבועות, אין כבר הרבה זמן ובינתיים אין הוראה כזו. ואם חשבתם כי אצל מי שאינם עוד בישיבות שם תמצאו את מי שירתמו לעבודה הזו אז שומעים אנו בכל יום סיפור אחר על מפגשים של משה גפני עם ציבור כועס על שהוא מפקיר אותם בכל ארבעת השנים ובערב הבחירות הוא נזכר לבא לדבר עימם

אין זה פלא שהציבור מאוכזב מאוד, ויילך לקלפי ויצביע, אבל לא בשביל המפלגה אלא בשביל הרב שטיינמן, והתקוה היא כי הכח הזה יהיה חזק יותר מכוחה של המפלגה

תופתעו ולא תאמינו מדוע ארגנו את הכינוס באור יהודה, בשביל להיות הרחק מן המחבלים בתקוה כי עד לשם לא יגיעו לקלקל. כששמעו כי המחבלים מתכננים פרובוקציה של כיבוי אורות על ידי חיתוך חוטי החשמל, הכינו גנרטורים שיהיו מוכנים למקרה הצורך, אבל לא היו צריכים אותם. המחבלים לא העיזו להגיע לשם הם ידעו כי יתפסו אותם במצלמות שהציבו שם ועל ידי אנשי הבטחון ששמרו על המקום

ראו במקום בקושי כארבע מאות חמש מאות איש, לכינוס כזה אמורים היו להגיע הרבה יותר, אבל זה מה שקורה כרגע

התקוה היא, כי בשבוע הבא יתעוררו וייצאו לעבוד, אבל בינתיים האווירה לא מתחממת