מכתב: דארג - לא נשכח, ולא נסלח

מכתב מחסיד דארג:

שלום הרב שאולזון.

כפי הנראה אתה משמש המקום היחיד בו ניתן היום לספר על עוולות המתרחשות ממש מתחת לאף בציבור החרדי. בחלק מהפוסטים המתפרסמים אצלך ניתן להרגיש את משא הקושי, הצער והדמעות שחיפשו מוצא במשך שנים רבות במגזרים רבים אצלנו, ניתן לומר שאתה משמש כפה לכל אלו הסובלים תחת יד עריצה ולא העזו לספר את סיפורם.

לאחר לבטים, נדמה לי שגם סיפורי ראוי לו שיתפרסם אצלך, בכדי לחשוף עוד חצר חשוכה ואכזרית  שנבנתה על גבם של נדכאים.

משפחתי שייכת לאחת החסידויות המפוארות בארץ הקודש. בצעירותי, לפני יותר משני עשורים, עדיין לא הייתה ישיבה הראויה לשמה בחצר אליה משתייכת משפחתי, בשל כך ובשל סיבות נוספות שלח אותי אבי שיחי' ללמוד בישיבה קטנה בישיבת "חוג חתם סופר" בבני ברק. הישיבה הוקמה ע"י הגאון הצדיק הרב אונגר זצ"ל שהיה איש מיוחד דיין ותלמיד חכם, שהקים אותה כזכר לאביו ולמשפחתו שנהרגו בשואה. הוא עצמו היה ניצול שואה שלא זכה לפרי בטן, והישיבה הייתה כל חייו ועולמו.

הישיבה הייתה נייטרלית וכלל חסידית עם רמה לימודית גבוהה, ובשל כך נשלחתי לשם ללמוד. בישיבה שימש אז כמשגיח יהודי בשם ישראל משה רוזנפלד שעבר אליה לאחר ששימש כר"מ בישיבת בעלזא וסולק משם כפי הנראה על ידי האדמו"ר מבעלזא, מפני שניסה לייצור "חצר" סביבו.

תוך זמן די קצר הבנתי שמשהו לא ברור מתרחש סביבי. במקום שהישיבה תתנהל כפי שהיא אמורה להיות. היא שמשה ככר נרחב עבור רוזנפלד כדי למשוך אחריו את הבחורים. הוא הביא עמו קבוצת בחורים ואברכים צעירים שאותם הכיר מגלגוליו הקודמים, והם היו עושי דברו. השלטת טרור כנגד כל מי שרק העז לפקפק בסגולותיו של "מרן המשגיח" (כפי שחוייבו כולם לכנותו)

כל התנהלותו הייתה כשל  דיקטטור  כשהוא דוחק לפינה את הרב אונגר בשלל צורות מגונות. זה היה מחזה די רגיל לראות את ההילה שיצר סביבו כשהוא מוצץ מבחורים צעירים ותמימים את תום ילדותם.  הנוהל היה שהיה צריך לספר לו בפרוטרוט את כל המחשבות, ההרהורים, והמעשים שעשו... כאשר ברור שהוא מנצל את פחדיהם ובעיותיהם של בחורים צעירים בנושאים רגישים... כדי ליצור בו תלות.

אוי ואבוי היה למי שהעז לחשוב על אי ציות מוחלט וכניעה טוטלית אליו, אחד דתו הייתה להתעללויות ומסעות רדיפה אכזריים על ידי שליחיו של רוזנפלד. אני יודע בוודאות שרבים מאד עברו את מסכת הייסורים שהתנהלה בצורה מתוחכמת ומחושבת תחת שרביטו. הייתה מערכת טרור והפחדה וחקירות על כל בחור ש"נחשד" בחוסר נאמנות על ידו, כשהוא עצמו מפקד ומנחה ואף שותף בחקירות ודרישות אודות כיסי התנגדות אצל הבחורים.

זכור לי על בחור שאביו רצה שיעבור לישיבה אחרת אליה השתייך, הוא נקרא אחר כבוד אליו ושם בחדר הסגור אמר לו את כל וידוייו כשהוא מפעיל עליו לחץ פסיכולוגי עצום להישאר אצלו...  אני זוכר את טקסי ההשפלה הפומביים אותם עברו אלו שנחשדו כחתרניים תחתיו. והמדובר היה על בחורים בגילאי 13-16!!! גם אני "זכיתי" למנת טרור והפחדה ואיומים בדברים שכבחור בן 14 איני יכול לשכוח. זה מלווה אותי שנים רבות וגרם לי להמון סבל בתחומים אחרים בחיי.

לאט לאט יצר הוא קבוצה סגורה ומסוגרת שרבים מתוכה נתקו קשר עם הוריהם תוך כדי שהם מוסתים על ידו לא לשמוע בקולם ולא להתחשב בדעתם. כפי הידוע לי ישנם עד היום שנים רבות אחרי הורים רבים שילדיהם עזבו את דרכם והלכו שבי אחריו למרות כל התחינות הבכיות והבקשות.

בשלב כלשהו המשיך הוא את הישיבה הקטנה לישיבה גדולה, וכאשר הבין שלא יוכל להשתלט על ישיבתו של הרב אונגר, עזב בטריקת דלת את הישיבה עם כל הבחורים והפך לאדמו"ר מדארג (שם שמצא אי שם אצל אחד מסבי אשתו) כמובן שצעד זה גרם לצער שאי אפשר לתארו עבור הרב אונגר שאסף את כל תלמידיו ודיבר איתם דברים איומים על מה שעולל לו, כשהוא מכנה אותו כ"נחש". מאז הפך הרב אונגר לשבר כלי כשכל מפעל חייו קרס.

מזה כמה שנים שהוא מתנהל כאדמו"ר לכל דבריו ומנהל חצר המתנהלת ככת סגורה, תוצאת שנים של דיכוי וסגירה, חשוב לי מאד שלא יישכחו אותם מעללים איומים שהוא ביצע בדרך לכיבוש היעד. אני מניח שיהיו רבים שיוסיפו בעניין, הם מסתובבים ככל הנראה כמוני פגועים וממאנים לשכוח ולסלוח.

אנא, למען הצדק ההיסטורי, ולמניעת מעשים נלוזים שכאלו בעתיד, היה נא לי לפה ופרסם את מכתבי זה.