ליהודי חרדי לא קל להתמודד עם מציאות החיים בין הגויים במיוחד כשחוגגים חגים לאומיים. למי שאינו יודע יום החמישי האחרון של חודש ספטמבר למספרם הוא יום חג אמריקאי בו אומרים תודה לאל, על החסד שעשה עם אמריקה, והשאלה היא כיצד על החרדים להתמודד עם חג שאינו דתי אלא לאומי, האם אנו שותפים לחג הזה או שלא מעניין אותנו
חלק מן הישיבות ובתי הספר מקיימים לימודים רק חצי יום, מסבירים כי החצי יום זה בשביל ללמוד על אמריקה ותרבותה, כשלמעשה כל ישיבה מחפשת את דרכה איך להתחמק מן המצב המביך, האם אנו החרדים חוגגים את החג הזה או שאין לנו עם זה דבר
ברור שאסור להרגיז את האמריקאי שלא יבין איך אזרח יכול שלא להשתתף בחג הלאומי הזה, אבל מאידך איך מתמודדים עם החינוך בנושא הזה. האם נאכל 'טוירקי' (תרנגול הודו) כפי שנוהגים באמריקה ביום הזה, או שדוקא ביום הזה לא ניגע בעוף הזה בשביל שלא יחשדו בנו כי אנו חוגגים את החג הזה
אגודת ישראל באמריקה מקיימת בחג הזה את הועידה השנתית, השנה היא דחתה את הועידה בגלל ההוריקן, אבל ככה היא כאילו מוכיחה כי היא משתתפת בחג הזה, ודוקא אז מקיימת את הועידה בבית מלון כאילו שהולכים לחגוג סוף שבוע כמנהג כל אמריקה בסוף שבוע זה
קורה משהו מדהים, רוב החנויות ביום הזה סגורים, אבל בשכונות החרדיות העסקים כרגיל, פרט לבנקים ודומיהם שהם סגורים, והשאלה היא כיצד עלינו לנהוג במצב הזה, האם זה צודק או שזה נחשב חוקות הגויים
על דעתו של גדול פוסקי הדור האחרון ר' משה פיינשטיין זצ"ל חלוקות הדעות, מצד אחד אומרים כי הוא אסר כל מסיבה או אכילת תרנגול הודו ביום הזה, מאידך כותב חתנו תשובה שבו הוא מתיר וטוען כי חמיו התיר אכילת תרנגול הודו ביום הזה. יודעי דבר אומרים כי ר' משה בשאלה הזו קודם בדק מי השואל ולפי זה ענה
נשמע גישות אחרות לנושא, ולכן צריך להיות חכם שלא להרגיז את מי שרואים בהתנהגות הזו פגיעה באזרחותם
החג הזה הוא סיוט לכל מי שנוהג ברכב, היום למשל דרך שאני עושה כמעט מדי יום במשך של שעה עד שעה וחצי לקח לי יותר מארבע וחצי שעות, מליוני מכוניות בכבישים ואי אפשר לזוז, אבל ככה זה אצל הגויים ואצל מליוני יהודים ביום הזה מתכנסות המשפחות ואוכלים את הסעודה המיוחדת כאשר להבדיל אלף אלפי הבדלות אצלנו היהודים ליל הסדר אוכלים מצה ומרור, הגויים מתכנסים יחד ואוכלים את ה'תרנגול הודו' זכר למגלי יבשת אמריקה
חלק מן הישיבות ובתי הספר מקיימים לימודים רק חצי יום, מסבירים כי החצי יום זה בשביל ללמוד על אמריקה ותרבותה, כשלמעשה כל ישיבה מחפשת את דרכה איך להתחמק מן המצב המביך, האם אנו החרדים חוגגים את החג הזה או שאין לנו עם זה דבר
ברור שאסור להרגיז את האמריקאי שלא יבין איך אזרח יכול שלא להשתתף בחג הלאומי הזה, אבל מאידך איך מתמודדים עם החינוך בנושא הזה. האם נאכל 'טוירקי' (תרנגול הודו) כפי שנוהגים באמריקה ביום הזה, או שדוקא ביום הזה לא ניגע בעוף הזה בשביל שלא יחשדו בנו כי אנו חוגגים את החג הזה
אגודת ישראל באמריקה מקיימת בחג הזה את הועידה השנתית, השנה היא דחתה את הועידה בגלל ההוריקן, אבל ככה היא כאילו מוכיחה כי היא משתתפת בחג הזה, ודוקא אז מקיימת את הועידה בבית מלון כאילו שהולכים לחגוג סוף שבוע כמנהג כל אמריקה בסוף שבוע זה
קורה משהו מדהים, רוב החנויות ביום הזה סגורים, אבל בשכונות החרדיות העסקים כרגיל, פרט לבנקים ודומיהם שהם סגורים, והשאלה היא כיצד עלינו לנהוג במצב הזה, האם זה צודק או שזה נחשב חוקות הגויים
על דעתו של גדול פוסקי הדור האחרון ר' משה פיינשטיין זצ"ל חלוקות הדעות, מצד אחד אומרים כי הוא אסר כל מסיבה או אכילת תרנגול הודו ביום הזה, מאידך כותב חתנו תשובה שבו הוא מתיר וטוען כי חמיו התיר אכילת תרנגול הודו ביום הזה. יודעי דבר אומרים כי ר' משה בשאלה הזו קודם בדק מי השואל ולפי זה ענה
נשמע גישות אחרות לנושא, ולכן צריך להיות חכם שלא להרגיז את מי שרואים בהתנהגות הזו פגיעה באזרחותם
החג הזה הוא סיוט לכל מי שנוהג ברכב, היום למשל דרך שאני עושה כמעט מדי יום במשך של שעה עד שעה וחצי לקח לי יותר מארבע וחצי שעות, מליוני מכוניות בכבישים ואי אפשר לזוז, אבל ככה זה אצל הגויים ואצל מליוני יהודים ביום הזה מתכנסות המשפחות ואוכלים את הסעודה המיוחדת כאשר להבדיל אלף אלפי הבדלות אצלנו היהודים ליל הסדר אוכלים מצה ומרור, הגויים מתכנסים יחד ואוכלים את ה'תרנגול הודו' זכר למגלי יבשת אמריקה
"למי שאינו יודע יום החמישי האחרון של חודש ספטמבר למספרם הוא יום חג אמריקאי ..."
השבמחקככה אתה כותב - ואני מודה שלא ידעתי. חשבתי שתנקסגיווינג הוא בחודש נובמבר - וגם חשבתי שהוא ביום החמישי הרביעי של חודש זה, לא האחרון - הרי יום חמישי הבא הוא 29 ולפי הלוח שלי זה עדיין נובמבר.
חג ההודיה (באנגלית: Thanksgiving) הוא חג חילוני הנחוג בצפון אמריקה ומבטא אסירות תודה על יבולי הסתיו והכרת תודה כללית.
השבמחקבארצות הברית הוא נחוג ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר, ונחשב לחג השני החשוב ביותר לאחר חג המולד. המועד נקבע בארצות הברית בשנת 1941 בהחלטה מיוחדת של הקונגרס ובחתימתו של הנשיא רוזוולט.
בקנדה הוא נחוג ביום שני השני של חודש אוקטובר.
מקור המנהג לערוך סעודת חג החל כבר בשנה הראשונה של ההתיישבות החדשה בארצות הברית. המתיישבים הראשונים נתקלו בקשיי התאקלמות רבים, הם לא הצליחו לגדל חיטה ומצבם הכלכלי והבריאותי התדרדר מאוד. רק לאחר שקיבלו עזרה מהאינדיאנים, החלה התאוששות. כדי להודות על היבול הוחלט לערוך סעודה חגיגית. הסעודה שהתקיימה ב-8 בספטמבר כללה את יבולי השנה האופייניים למושבות הראשונות (תירס, דלעת, בטטות ותפוחי אדמה), עם הזמן התפשט מנהג זה לשאר המושבות, עד שב-1863 החליט הנשיא לינקולן להפוך את הסעודה לחג לאומי.
סעודת החג מהווה את מוקד החג. זוהי ארוחת ערב גדולה, שמתחילה בשעות אחר הצהריים. אוכלים בה בעיקר תרנגול הודו צלוי. לכן מכונה החג גם "חג תרנגול ההודו". מעריכים כי כ-45 מיליון תרנגולי הודו נאכלים בארצות הברית ביום זה אם כי יש הסוברים שהערכות אלה מוגזמות.
המאכלים האופייניים לחג מבוססים על רכיבי מזון שהתגלו לאדם הלבן עם גילוי אמריקה ולא היו ידועים בעולם הישן, כגון חמוציות, תירס, פקעות מאכל, וכן יבולי סתיו ויבולים כתומים המזכירים את צבעי הסתיו, כגון דלעת, גזר, אפרסקים וכיוצא באלה.
החל משנת 1879 החג מצוין בקנדה באופן קבוע. לאורך השנים חלו שינויים במועדי החג, ובשנת 1957 נקבע רשמית להיות ביום שני השני של חודש אוקטובר. התאריך נקבע לזמן זה הואיל וזהו זמן סיום הבשלת היבולים והקציר בקנדה, שעקב שעות האור הארוכות בקיץ מבשילים בה היבולים מוקדם יחסית למדינות דרומיות יותר, וגם עקב הקירבה לתאריך גילוי אמריקה על ידי קולומבוס (12 באוקטובר 1492).
חג ההודיה הוא יום שבתון פדרלי לעובדים הפדרליים, וכן יום שבתון כללי מוכרז בחוק ברוב הפרובינציות והטריטוריות (להוציא ניופאונדלנד ולברדור, נובה סקוטיה ואי הנסיך אדוארד).
ואני הקטן תמיד חשבתי שהחג בו אנו מודים להקב"ה על כל הטובה שעשה עמנו הוא דווקא חג הסוכות הוא חג האסיף בו מקיימים את מצוות השמחה "זמן שמחתנו".
השבמחקHow a failed commune gave us what is now Thanksgiving
השבמחקBy the way, the Sefardi shul Shearith Israel, on the Upper West Side, has been celebrating Thanksgiving every year since the 1790s, with a special davening. They say from "hallelu es Hashem kol goyim" until the end of Hallel.