מכתב למערכת: התגליות שנחשפו השבוע גרמו טלטלה עזה בחסידות גור

יצחק גולדקנופף ממקורבי הרבי, לצידו השאהיד האברך גוטסמן סגנו של הטרוריסט אקרמן

חסיד גור כותב:

האתר שהקים חיים שאולזון בו הוא חושף הרבה סודות מהמטבח הגוראי, ומצליח לחדור לחדרי הכביסה של גור ולתלותה לעין כל. ולפחות בחלק מן הדברים הוא מצליח לדייק, די בזה בכדי להסעיר את המערכת ולגרום לרעידת אדמה מתחת לפני השטח.

הון רב משקיעים – ובפרט אברהם בנימין זילברברג שנפגע אישית משאולזון – בכדי להשבית את שאולזון ולעלות על החפרפרות המסתובבים ביננו.

התמונה שפרסם שאולזון בו רואים את הרבי עם הרבנית, צולמה בוודאות על ידי הקרובים ביותר בבית הרבי שרק להם גישה למסדרונות הפנימיים במבצר שברחוב ירמיהו 7 בירושלים. וזה אומר שיש מישהו מבפנים שמדליף מידע ושיש לו אינטרס להשמיץ וללכלך. וזה גורם לתסכול רב.

בשבוע הקודם עלו על אברכים שלפי החשדות היה להם קשר להדלפות. ולמרות שמדובר בדגי רקק שביחס למתחולל כאן הם כשה אובד בקש – מופנה כלפיהם כל הזעם והתסכול.

אברכי השטיבל שלהם מסתובבים עם רגשי נקמה מחד ורגשי אשם מאידך.  כי אם מקימים שטיבל במטרה להתעלות בעבודת ה' עפ"י דרכו ומשנתו ולאורו של רבם הנערץ. ומתברר שממש מתוך העדה מסלתה ומשמנה נעשה מעשה בגידה בניגוד גמור למה שמסמל השטיבל. הרי זה כשלון חמור ביותר.

הם כבר הספיקו לשטוח את לבטיהם אצל ר' יוסל קופרברג והעלו אצלו את החשש שמא עליהם לערוך חשבון נפש בתוך השטיבל. אבל זה הרגיעם שאין מדובר בעוון הכלל וכי עליהם רק לדאוג לבער את נגע הפרט.

אז מה עשו? כינסו את כל חברי בית החסידים לאסיפה בראשות ר' שמואל לייב זילברברג, שהוא המדריך הרוחני של השטיבל. והוא גם אחיו הקרוב מאוד לדרכו ולמשנתו של אברהם בנימין זילברברג.

ובכדי לשמור על חשאיות, קיימו את האסיפה בבית פרטי. ותלו בשטיבל מודעה כתובה: "היום יתקיים שיעור בשמועס של שמחת תורה תשע"ג ע"י הרה"ח ר' שמואל לייב זילברברג שליט"א בבית ידידנו הרה"ח וכו'. ורק מי שהיה צריך להבין, הבין.

אמנם כבר עברו כמה שבועות מאז שמחת תורה, אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה.

מהשמוע'ס של שמחת תורה גלשה האסיפה מיד לענינא דיומא ויצאו עם החלטות משמעותיות שיש לנקוט ביד קשה בכל החומרה באותם סוררים.

הם לא מסוגלים כרגע להבין שלאו עכברא גנב אלא חורא גנב וכל פעולה שינקטו בה ברוח הדברים שנאמרו באסיפה הינם רק כבניית בית חולים מתחת לגשר המתמוטט בעיר חלם.

יש כאן בעיה עמוקה שאי אפשר להתעלם הימנה. אברכים לא מעטים מסתובבים עם טענות ותסכולים, הם לא מסוגלים לפצות את פיהם כי הם יודעים שבהינד עפעף אחת דתם להמית בידיהם המגואלות של זילברברג ואקרמן.

כואבת המציאות שדווקא אנשים אלו שכביכול לוחמים לכבודו של הרבי, הם אלו שבמעשיהם ובנבלותם גרמו להדחת והתרחקות אברכים רבים מהרבי. רבים מסתובבים בתחושה שאין להם רבי, והם ורק הם האחרים לכך.

כאשר התסכול רב ולא ניתן אפילו לדבר על כך. אם כן אין כל פלא שכאשר מזדמנת מקלדת ליד המתוסכל הוא יוציא עליה את כל זעמו ותסכולו. והכאתו דומה לכלב הנושך את המקל בו הכה אותו האדון. וכי המקל אשם? האדון שהחזיק במקל אשם.

האשמים במה שקורה בגור, אלו הטרוריסטים שיורדים לחיי אברכים ולחיי משפחות. אקרמן וחבריו. זילברברג וחבריו. אין ספק שכאשר ימשיך ר' נחמיה אלתר בפעילותו להרחיק את כל אלו ממוקדי השליטה, ישתנו דברים רבים לטובה.

כל עוד לא יתקנו את הגשר, לא יועיל בית החולים שנבנה תחתיו.  כל עוד לא יסתמו את החורים. לא יועילו כל המלכודות שיפזרו במבואות הבירה.