דפים

יום שישי, 16 בנובמבר 2012

לא עת לחשות [א'] - מה קורה בסרט ויזניץ?

משט של שנאה או משט של שלום
בשבוע שעבר עת שטפה הסערה את חופיה השלווים של רמת ויז'ניץ, והמשט היכה בקהילת סערט ויז'ניץ, בארץ ובעולם. עדיין רבים וטובים דגלו בהבלגה, בתקווה "כי יסכר פי דוברי שקר". עם שוך הסערה, כך קיוו ישקעו ריחות אבק השריפה, המשט ישקע במצולות, השמים יתבהרו והעולם יתפקח. השכל הישר יישיר מבט אל המציאות העגומה, יבחין בציניות התהומית המנצלת ילדים רכים למטרות של תעמולת כזב. ויצודד אל האמת הצדק והשלום.
כל בר לבב יבין כי הילדים הבוכיים אינם אלא עוד כלי שרת נפסד, בידי אנשי מדון וזדון. משל היו הילדים הטהורים הללו זן משופר של "מוחמד דורא"הילד הפלסטיני שנורה עת שימש מגן חי לפשעי הישמעאלים, הזין את התעמולה האנטי יהודית בעולם ושימן את גלגלי ההסתה. אך לבסוף יצא המרצע מן השק, וכמו בעלילה ההיא כך בעלילה דידן הכל פעל כחרב פפיות כנגדם.
ילדים טהורים שהוצאו בחוסר מצפון ממוסדות החינוך בעיצומם של הלימודים, כדי שישמשו מגן חי וכלי ניגוח בידי בת הקמה באביה, חתן בחותנו ונכדים בזקנם, מרמז משהו על אחריות לקויה שלהוריהם לחינוכם, על יחס מזלזל לתלמודם ולערכים שמבקשים המולידים להקנות לילודים ועל הפקרות מוחלטת של מארגני המשט. בדמיון מוחלט למשטים של עוכרי ישראל, המטרות , כמו האמצעים שקידשו אותם, דומים להפליא, שתי טיפות מים.
אפילו ה"אוייבים" מבית לא נחסכו מן הסאגה הזאת, וכמו בכל משט של עוכרי ישראל, גם במשט דידן לא נפקד מקומו של ה"גייס החמישי"מאנשי אש"פ (אסף,שוורץ,פרוכטר) שבחשו בקדירה. (אכמ"ל ועוד חזון למועד,לפרוט את מקורות היניקה של אותם "קרימעקעפ" )
"שמועה רחוקה"
אם בכך לא די מתגוללת עלינו ההיסטוריה העשירה של חתן רבינו שליט"א הרב אהרן טוביה שפיטץ ומתנפצת אל סלעי מציאות עגומה. כזו האומרת כי מעט מן המעט מ"מעלות" כביכול שיוחסו לו שיש בו. מתבררות עתה, כחלק ממופרעות נפשית מובנת שאין בינה לבין ערנסט'קייט מאומה.
רצתה ההשגחה העליונה, והפוחז הלזה נישא לבת רבינו שליט"א, תאונה מצערת שפגעה בנו אז ועודה פצע, מכה וחבורה. כל כולו של הברנש לא היה אלא "שמועה רחוקה" מעבר לים, המידע האמין והמדויק הגיע באיחור, רגע אחרי שבירת הצלחת, רגע שהפך בכיה לדורות, הם באו בקשרי השידוכין ואת הנעשה כבר לא ניתן להשיב.
עד מהרה הוברר כי רבינו שליט"א נפל בפח, "חתן הדמים" הלזה, ידיו דמים מלאו, במשמעות כפולה ומכופלת, ידו בכל ויד כל בו, מישיבת סאטמער הוא הושלך אחר כבוד לאחר משלוח יד בכתבי פלסטר בגנות ראש הישיבה, האדמו"ר זצ"ל ויתר כלי קודש דהתם. ומוניטין של מתקפות על צדיקים וקדושים, כבר יוחסו לו משחרית ימיו.
חסידי סערט ויז'ניץ, שאחד ממאפייניהם שאינם מדברים בגנות צדיקים ובתי צדיקים אחרים (כך לפי הגדרת רבינו שליט"א, כינוס התלמידים תשנ"ו) לא יכלו לשאת את הדיבור הגס והבוטה, ששלח חיצי לעג וזעם על גדולי הצדיקים חלקם נוחי עדן.
הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל שרבינו זצ"ל היה ממגיניו הגדולים זכה לקיטונות רעל מפיו, חוסר הרגישות הגיע עד לשפל שאפילו דוד רבינו שליט"א הרה"ק ה"אמרי חיים" זצ"ל היה בפיו למשל ולשנינה.
שר המקליט
בימי שבתו בחיפה, התגלה כאמור כאיש מדון העולב ומשמיע דברי בלע נגד גדולים וצדיקים, רמת ויז'ניץ ואנשיה עדיני הנפש, התרחקו משיחו ושיגו שלא תאמו את רוח המקום ורוח הבריות. במסע ה"קנאות" (שכידוע היתה מאוסה ודחויה אצל רבינו ה"מקור ברוך" זצ"ל )
אין כמעט רב, אדמו"ר, איש ציבור או עסקן, שלא נצלב באותם ימים בשבט לשונו, בכינויי גנאי, עלבונות ועוד.
התנהגות מחפירה שהיתה למורת רוחו של רבינו שליט"א ממצוייני צדיקי דורינו, בדרך ארץ ובכבוד הבריות. אך כדרכו מאז ישב בדד וידום.
באותם ימים גם פרץ יצר ההקלטה שמקנן בו באט"ש והוא החל להקליט כל שיחה, ביודעין ובסתר, עד היום ניצבת ספריה גדולה בביתו שבמקום ספרי יראה וחסידות, היא אוצרת מאות ואלפי הקלטות מהקלטות שונות, ללמדנו שהמזימות שפרצו עתה קוננו עוד מאז.
וכדברי רבינו הרמב"ן על הפסוק "פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה" כי מידה מגונה אצל האב תפרה ותרבה ותשגשג אצל הבנים, עיין ערך פרי העץ, ישראל המקליט הנודע ומשנהו ברוך אבי אבות המקליטים.
כך גם בימיו בבית המדרש בבורו פארק, עלבונות, בזיונות וחרפות, היו לחם חוקו. ידועה לשמצה מלחמתו נגד גדולי פוסקי הדור שליט"א בארה"ב, שהעזו לתקן עולם בהקמת עירוב לשכונה, דא עקא שכבוד תורתם לא נועצו ברשכבה"ג הרב אט"ש, והוא השחיז את קולמוסו לפגוע בגסות בגדולי הגדולים שליט"א של אמריקה.
באותם ימי סערה בארה"ב, אף ביזה והשליך מבית מדרשינו אברכים יראים ושלמים שהעיזו לסמוך על פסקם של אותם גדולי ישראל.
הקנאות שנגוזה
בימי המשט האחרון שקעה כל הקנאות במצולות ים, החומרות כולם ירדו תהומות,
האיש אשר לחם נגד עירוב כדת וכדין, בארה"ב. טילטל בשבת בקיסריה הוא ובניו ללא עירוב כלל.
האיש אשר השליך בעבר בחמת זעם תיבת עופות משחיטת בעלזא לוואדי בחיפה, אכל בימי שהותו בשבוע האחרון בחיפה משחיטת בעלזא, חצר קודש זו שהיתה נערצת ע"י רבינו זצ"ל היתה בפיו למרמס והשפלה.
תשובת המשקל למלחמתו הנחרצת ב"ציונים" היתה שהות במלון תיאודור הרצל !!! בחיפה, בשבוע שעבר, שם תמונת הרצל המזוקן מבצבצת מכל פינה, יש אומרים שאף סעד שם מהשגחת רבנות חיפה, שהיתה בפיו תדיר למשל ולשנינה.
ומה עלה בחלק המאבק המוחצן על זמן רבינו תם, הוא נמוג לחלוטין בקיסריה, הרב אט"ש הורה לבניו דחו שבת לכאן, שבת לשם ובתווך תעברו בחרבה ובחולין ומצלמות בידכם, שכן במלחמות מצוה אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה...
על כולנה יש להעלות על נס את מלחמת החורמה שקידש אט"ש נגד הווידאו, שכללה הלבנת פני רבים ברבים, במשך שנים. גם לרבות פגיעות פיזיות קשות ואלימות, תוך ציון, כי מדובר בסטרא אחרא של דורינו, אכן נודע הדבר אותה סטרא אחרא, עברה אחר כבוד לחיקו, שם היא פורחת,ממנו ומזרעו היא יונקת חיות. היא היא הקרדום המשחית לעקור בו ולהלום בו בחצר סערט ויז'ניץ.
כל ילדי אט"ש נצפו בימי המשט, נושאים בחיקם את כל כלי המשחית הטמאים ומטמאים, שנאסרו על ידי כל גדולי ישראל שליט"א. באמצעותם, צילמו והסריטו את זקנם ביגונו, את משפחתם הם בחרפתם והעמיקו בכך את סטייתם אל הסטרא...
משם אל האינטרנט, כשחתם הרב אט"ש עם רבני בורו פארק נגד הנגע, שאל אותו אחד ממתפללי בית מדרשו, איך יד אחת חותמת לאיסור ויד שניה גולשת בהיתר? וכי מה נותר לי לעשות כל היום, הפטיר "הצדיק", הקשה האברך לשאול: ומחר כשתחסר מזון תסעד לבך בדבר אחר? תשובתו הניצחת היתה נחשוב על זה אז.
אמור מעתה, לא רק שהאיש נפל ברשת, הרשת הפכה לזירת חייו, כל מעשה תוקפו וגבורתו, מסתכמים, בהקלטות, וידאו, אינטרנט, צילומים, איומים, אלימות, פשקווילים, פרובוקציות ועוד מרעין בישין שהצד השווה שבהם, שדרכם לילך ולהזיק וחיותם באינטרנט, הנה לנו קהילה חסידית ראשונה בעולם שיסודה, קיומה וכינונה ברשת האינטרנט, מבואות מטונפות נקודה קום.
סטרא דקדושא
לנוכח צביעות מאוסה זו, ומול גלי הרשע והמדון ניצבת קהילה שלימה ואלופה לראשה, היא אינה מוותרת על חינוכה היחודי, היא אינה חסה על כבודה, היא אינה רומסת אמונות ודעות של עבר ואף אינה זזה כמלוא נימה מחומרות של ההווה. כי היא צופה פני עתיד.
כ"ק רבינו שליט"א נשא בדומיה את סבלו, שנים. מגן בעוז על היסודות עליהם השתית את חבורת הקודש סערט ויז'ניץ. סרב בתוקף לענות כסיל כאיוולתו.ניסה שוב ושוב, דרכים לכונן שלום, ויתר, הלך לקראת, קירב, סלח, הבליג, אין כמעט מושג בלשון הקודש שנוסה על ידו, כדי להפיס את דעתו המעוותת של חתנו הסורר.
העביר על מידותיו גם כאשר "חתן הדמים," הפך לדורש דמים תרתי משמע, בשיחות סגורות, אף אמר בהיסוס רב, כי הוא חושש מאט"ש ומשני בניו הבריונים הנודעים לשמצה ברוך וישראל, המסוגלים לפגוע בו פיזית. (על קורות חייהם תבוא סקירה נפרדת, כולל...)
למרות הנסיונות הנואלים לצייר שוב ושוב את סערט ויז'ניץ כקהילה אלימה, אט אט הובהר איזה צד משליט אלימות והיכן שוררת הבלגה, המשט האחרון הוכיח זאת יותר מאלף עדים. הוראה אחת מפי הרה"ג רבי דוד שלמה זולדן שליט"א דומ"ץ סערט ויז'ניץ קוימה למופת, ציפור לא צייצה, אנשי המשט סובבו בחוצות קריה בשחץ ובצפיה נואשת לפרובוקציה, מסרטות בידם, מאבטחים גברתנים עומדים על גבם ואין פוצה פה ומצפצף, שבע ויותר שנות סבל, יסורים ועלבונות, נכבשו כלא היו, יש הוראה וכולם עד אחד מכבדים אותה, הזעם העצור חילחל פנימה.
עד שבאירועים האחרונים קיבלה על עצמה קבוצת אברכים לא לחשות עוד, המאבק מעתה יעבור לפסים, תואמי שפיטץ, הכל יאמר, הכל יוסבר, לא עוד מילים של"בית מרקחת" דברים כהוויתם, תוך הצמדות מוחלטת לאמת הפשוטה, כמות שהיא.
חובת הלבבות חי
אם נגולל את התנהלות רבינו שליט"א לכל המאורעות שפקדו אותו סביב מזימות שפיטץ בשנים האחרונות, (כולל פרשת הגבאי חסר המעצורים, פרטיה במסמך נפרד בהמשך) יתפתחו הדברים, כדי ספר מוסר מופלא, נכס צאן ברזל לדורות, למן עבריין שנשלח אליו לצפת ובאמתחתו שרשרת איומים שפלה, עבור דרך נכדו ברוך שפיטץ שדר בביתו סחט אותו כספית ובה בעת הקליט בקודש הקודשים, בחדרו הפרטי, היכן שחסידיו שופכים את מרי שיחם, דאגותיהם ועניניהם הכמוסים ביותר, ופרסם דברים שנועדו לסכסך, בחצר, במשפחה ולעלוב בסב המסור והאוהב.
יכלה הנייר ותיאור מעלליהם לא יכלה, בכל אותה תקופה לא זז רבינו שליט"א מגילויי החיבה הגלויים. מתמיכה עצומה ושוטפת של מחרפיו ומורידי שיבתו ביגון שאולה, הוא לא זז מדרכו בקודש, לא מישכן מידה טובה אחת ממדותיו הנפלאות, לטובת הצדקת עמדתו. השלום הפנימי במשפחה הדיר שינה מעיניו, לא על כבודו חס, לא על מעמדה של הקהילה הנפלאה שהקים חס, הכל היה משועבד, לרצות ולפצות. וכדרכו המיוחדת עם כל נברא, ובאהבתו העצומה לבתו ונכדיו, הלך בדרך לא דרך, בדרכו של מרן ה"סבא קדישא" מויז'ניץ זצ"ל, שאמר: "אני כל כך אוהב את שונאי עד שלא תהיה לו ברירה ויאהבני" אך גם דרך זו לא הניבה את הפירות הצפויים, גם את השורה הזו קלקלה השנאה.
כשהגיעו מים עד נפש והעסקנים שעסקו בענין ביקשו להפיק הסברה נאותה לאנשי שלומינו פנימה, אמר רבינו שליט"א: "שנים שאני מטיף בקנאות על שמירת הלשון, עכשיו שזה ענין הנוגע לכבודי כביכול, אתיר את הרצועה"?
אך משירדה התנהגות משפחת שפיטץ עד לדיוטא התחתונה, להמרות את פיו, להפיץ כזבים ולשלוח חיצי רשע כלפי בנו יחידו וחביבו של רבינו שליט"א הרב אב"ד שליט"א, יצא רבינו שליט"א מגידרו, זימן לחדרו ארבעים מראשי אנשי שלומינו בארץ, שפך לפניהם את העובדות המצערות המקצרות את ימיו, בצער ציין בשמותם את חתנו ונכדיו ואחוזת מרעיהם וכל אשר עוללו לו. כאשר אינו חוסך את שבט לשונו מצאצאיו שזכו להטיות ופעלים שונים של השורש - ר.ש.ע.
גם אז הוחלט בסערט ויז'ניץ חרף דרישה מפורשת של רבינו שליט"א להמנע ממתן פומבי לדברים, על מנת לא להעמיק את הקרעים, אולי קיוו יתפקח מישהו בצד השני ויבין כי הוגדשה הסאה. אך גם זה ללא הואיל. יתרה מזו כל מחווה, כל נדיבות מכאן נצפתה כחולשה שם, אותה יש לנצל עד תום. הלא כבר קבעו חז"ל "רשעים אפילו על פתחה של גיהנום אינם עושים תשובה"
על מה נטושה המערכה
לכל המערכה הכאובה הזו, יש למגינת לב גם יסודות עמוקים וטמירין שלא ראו אור, מעטים שחים בכאב בינם לבינם אודות היסודות הנפשיים שהם הדלק המניע את גלגלי השנאה. ידוע יודעות בנות רבינו שליט"א מיהו אחיהם הצדיק הרב אב"ד שליט"א, הן זוכרות היטב את מידותיו המופתיות ואצילות רוחו, הן יודעות כמו מאות אוהביו ומעריציו, מה מקומו אצל אביו ומה מעמדו אצל כל קשיש וינוקא בקהילתינו.הן גם זוכרות היטב ש"יעקב איש חלק" שחותמו חותם של אמת, והוא אוחז תדיר בפלך השתיקה, פשוט שתקן מופלג. מה שבטוח שאינן זוכרות, זה שם אחד! לרפואה. של מאן דהוא בכל ימיו התמימים של אחיהן, עמו הוא היה חלוק או במריבה, בויכוח, או בשנאה כלשהי. הן אינם זוכרות ,כי אין איש. כי כבר במעלליו יתנכר נער, איש לא מצא בו רבב, או דיבר בגנותו. עד ש... משפחת שפיטץ ואי אלו מחרחרי ריב בסביבתם הוציאו דיבתו רעה.
וכל כך למה? המלכה האם בסערט ויז'ניץ היתה הרבנית המנוחה והנערצת מרת חי' צירל עליה השלום, העדרותה בטרם עת הציבה במקום מרכזי את הרבנית אשת הרב אב"ד שליט"א שנואת נפשן, כאן טמון זרע הפורענות. קשה להן לראות את אותה צדקת בתפארתה. הרב אב"ד שליט"א הפך שלא בטובתו לקולט הברקים של רעיתו, ומכאן הצמיחה השנאה מזימות אפלות לפגיעה בשמו הטוב ומשפחתו. ששיא השיאים כפי שנתגלה תוך כדי הפרשה היא יומרנותו של ברוך שפיטץ, החותר לאדמורו"ת, למלא מקום סבו.
יאריך השם ימיו על ממלכתו עד ביאת ינון.
ידועים דברי מרנא רבי חיים בן עטר זצוק"ל בעל ה"אור החיים" הקדוש על הפסוק "ואתם שנאתם אותי" כי שנאה שמקורה בקנאה מכתה עולמית ואין לה מרפא. נראה שכל נסיון אחר לגאול את חצר הקודש דידן, מהגלות המרה הזו לא יצלח עדי נעקור את הקנאה הזו ופירותיה מקרבינו. ובא לציון גואל.

6 תגובות:

  1. כתוב טוב אם זה אמת הכל זה ממש מזעזע עם השפיץ הזה פשוט אין לו אלוקים!!!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. ביטיוב שומעים שההנכד האחר ב.ה. הוא זה שהסית את הרבי וסכסך בין כולם והקליט אותו בקודש הקדשים ושלח לאחיו .. ושפיטץ גילו את ההקלטות ומזה פרצה המחלוקת הגלויה

      מחק
    2. הם יודעים לכתוב טוב בלי עין הרע.
      אבל מה לעשות הסיפורים וההקלטות של הצד השני לא פחות משכנעים.

      מחק
    3. שוטים דיסלקטים כנראה שלקרוא דברים ברורים גם צריך שכל.
      שפיץ הם אלה שהקליטו והלחימו הקלטות בנו עלילות וכו'
      אחרי זה הפיצו כאילו שהנכד ב.ה. הקליט זה כחלק מהלוחמה בו
      ובעצם מי שמניע אותם זה באמת ב.ה. או ברוך הימל (יש"ו שר"י)בשמו המלא יה"ר שכל יהודי באשר הוא יגנה את החולי הנ"ל וידעו כל עמי הארץ כי לא יהודי הוא אלא ממזר הוא ישיב לו ה' כגמולו
      אגב מעניין למה בשבת בקיסריה לא צילמו פשוט שם יחסו של הרבי היה כלבהמות
      אבל ביום שישי ומוצ"ש אם הצתלמו בפוזות טובות
      רבותי! במכתב המובא כאן יש תשובות לכל השאלות אותי אישית זה שכנע תקראו ותפנימו

      מחק
  2. אהבתי את הקטע הזה של הקנאות שנגוזה

    השבמחק
  3. ר' חיים אתה כתבת את זה?
    ואם לא אתה אז מי?

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.