פרשת פריד בויזניץ - הצד השני של המטבע - הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת

שמעון מאיר פריד

הבאנו אתמול את מה שקורה בויזניץ בפרשת ר' שמעון מאיר פריד, אבל לא הבאנו את הצד שלו מפני שלא עסקנו בו ובמה שקרה אלא במה שקרה במטוס ובפוליטיקה בתוך ויזניץ. ולכן נביא כאן את החלק האחר את מה שטוענים מי שמבקשים את טובתו של פריד שגם להם זכות דיבור ואלו דבריהם:

אינני בטוח כמה זה ידוע לך, שמעון מאיר פריד איננו סתם אברך ויז'ניצאי מן השורה, יש לו רקע מעניין עם רבי ישראל, ואני בטוח שהרקע הזה קשור לכל הפרשה, כלומר, שהפרשה מלאה בפוליטיקה.

אני מכיר אישית את שמעון מאיר זה שנים רבות, ובכן:

שמעון מאיר בא בכלל ממשפחה של חסידי ר' הערשלע מקרעטשעניף, אחיו היה המשב"ק של ר' הערשעלע, ולאחר פטירתו המשיך אצל בנו ר' ניסן, וכך גם כל בני המשפחה קשורים לחצר קרעטשעמעך.

היות והוריו גרים בבני ברק, מטבע הדברים שהם היו קשורים מאז ומתמיד לר' ניסן, שבחיי אביו היה רבם של חסידי קרעטשעניף בבני ברק. ר' ניסן הינו גיסו של ר' ישראל מויז'ניץ, שכן שניהם חתני הרה"צ ר' זושא מטשערנאביל זצ"ל. ולכן, בימים ההם, כשרבי ישראל היה בגלות, היו גיסיו מנסים לחזק את לבו השבור, ולשלוח אליו בחורים שיעלו אליו בליל שבת, ושיהיה לפחות מנין בבית מדרשו.

שמעון מאיר - בחור חם ותוסס, עסקן נמרץ מטבעו, אוהב מאד לעזור לזולת, יש לו לב עצום, וגם מבין בפוליטיקה החסידית. כשהוא הגיע לרבי ישראל, מצא שמעון מאיר את שאהבה נפשו, יהודי מסכן, בן של אחד מצדיקי הדור, שהיה אמור לשבת ברומו של עולם, אלא שהתהפך עליו מזלו, והוא נזרק מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. שמעון מאיר נרתם, במרץ נעורים שאין לו גבולות, לעזור ולסייע לר' ישראל.

וכך הוא הפך לאיש אמונו ויד ימינו של ר' ישראל, ולכל מקום שגלה ר' ישראל, גלה שמעון מאיר עמו, הוא דאג לו לכל מחסוריו, הביא לו חסידים, ארגן לו שבתות, אירועים, פגישות, נסיעות, מה לא.

ויהי היום, ור' ישראל חזר לויז'ניץ, בהתחלה בכלל לא היה מדובר שר' ישראל יחזור להיות הבן הפופולארי ויורש העצר, הוא ישב שם כאורח גרידא, בלי גבאים ובלי שום גינוני כבוד, במוצאי שבתות הוא היה צריך לחפש מי שיקח אותו הביתה, אבל בשבילו זה היה די והותר.

אלא ששמעון מאיר משמשו המסור, לא נח ולא שקט, אם ר' ישראל חזר לויז'ניץ, הרי שחייבים לנצל את ההזדמנות ולהפוך אותו ליורש העצר הבלתי מעורער, מה עשה שמעון מאיר, הוא התחיל להתחכך בין אנשי הבית של האדמו"ר מויז'ניץ, הוא עשה את זה טוב, ושיכנע אותם שר' ישראל יודע לערוך טישים כמו שצריך.. ולכן, לעת כזאת, שהאדמו"ר חלש, אולי כדאי להנהיג מדי ליל שבת באטע לאלפי החסידים. הרעיון מצא חן בעיניהם, מה גם שזה יכול לשמש נשק במלחמה נגד ר' מענדל, וההוראה ניתנה בקרית ויז'ניץ, שאיש בל יעדר מהבאטעס של ר' ישראל מדי ליל שבת לאחר הטיש של האדמו"ר!

אבל שמעון מאיר עדיין לא נח, הוא רץ וארגן קוגלעך ענקיים וטעמים, וכל מיני מגדנות ומשקאות, הכל כדי למשוך את האלפים..

חג הסוכות הגיע, ושמעון מאיר הגה רעיון חדש, כל לילה חגיגות, בואו נקים סוכה ענקית! יהיה אקשן! מיד הזמין פועלים, שעבדו יומם ולילה, והוא עומד עליהם כמצביא בשדה הקרב, פארענטשעס, שלטים ססגוניים, גדרים, אבטחה, מה לא...

והשאר היסטוריה...

כולם יודעים, שללא שמעון מאיר והרעיונות היצירתיות שלו, לא היה ר' ישראל מצליח למשוך אליו את כל אלו ששנאו אותו בעבר שנאה עמוקה!!!

תשאל כל חסיד של ר' ישראל, מתי התחלת לאהוב את ר' ישראל ולהימשך אליו, הוא מיד יענה לך, אה! הבאטע בליל שבת קודש! ומי מדבר על שמחת בית השואבה המרוממת! אה! אה!

ומי ארגן את כל זה, ועוד כהנה וכהנה? שמעון מאיר פריד!

כעת, אינני אומר ששמעון מאיר חף מפשע, יתכן מאוד שכל הטענות עליו צודקות, אבל מה, אני בטוח שבין אלפי חסידי ויז'ניץ, ישנם הרבה הרבה שקצים גרועים יותר, אולי הרבה יותר, ואני יודע על מה אני מדבר...

אז למה נטפלו דווקא אליו, לגרשו ולרחקו בבושות ובביזיונות, בדיוק מאז שר' ישראל  התיישב על כס האדמורו"ת?

לא נראה לך שיש דברים בגו?

 

עוד פרט חשוב שלא ציינתי, גם אם יש סיבה לזרוק מישהו מבית האדמו"ר, אפשר להבין את זה, וכמו האדמו"ר מבעלזא שלפני עשרות שנים זרק את ר' משה טוביה גרינצוויג ז"ל שהיה גבאי מסור, מסיבה פשוטה, כי הם לא הסתדרו והאדמו"ר לא אהב שבן אדם מנסה להכתיב לו את החיים, (כמובן שבעלזא סבלו מזה בסופו של דבר, כי ר' משה טוביה היה זה שנתן את הרעיון לאדמו"ר ממכנובקא להיקרא בשם בעלזא, מה שהוא לא חלם על זה בחלום הכי וורוד שלו, ואכהמ"ל).

אולי גם בויז'ניץ מדובר בכגון דא, ואפשר להבין את זה, אבל מכאן ועד להשמצות בעניינים חמורים, הדרך רחוקה מאד, יש הרבה לפניו...