המחבלים מתחננים על נפשם הם מודים כי הפסידו ואין עוד כל ספק כי הם מרימים ידיים הם לא מריצים רשימה משלהם

למרות שבכל שעה מפריחים סיפור חדש דיווחים על ישיבות שמקיימים המחבלים ואיזו רשימה ירכיבו, אין עוד כל ספק כי העסק אבוד, הם מחפשים דרך לצאת מן הענין בכבוד ואינם יודעים איך לעשות זאת. ההכרעה נפלה בבית ר' שמואל אויערבך שהוא לא נותן יד לרשימה חדשה, הוא ישתוק כל עוד אפשר לסחוט משהו מן השונאים אבל אם לא יצליחו הוא לא יריץ רשימה חדשה מפני שזו תכשל לא תעבור את אחוז החסימה

מלחמת עולם בביתו של ר' שמואל אויערבך, מצד אחד קבוצה בראשותו של נתי גרוסמן הקוראים ללכת עד להתאבדות גם אם מפסידים, להתמודד ללכת עד הסוף לא לוותר. וקבוצה אחרת יותר רגועה העושה את השיקול של המחר הם אומרים כדאי לצאת מן הענין עכשיו בהפסד על מנת שישאר משהו בעתיד, אם מתמודדים ברשימה עצמאית זה הסוף אין עוד כל סיכוי לאי פעם שיכירו בר' שמואל כגדול של כלל הליטאים הוא ישאר הגדול של המחבלים בלבד

הענין הוא כאן שנתי גרוסמן ומנחם כרמל אינם חושבים רק על ר' שמואל הם חושבים הרבה על עצמם, לכן הם לא מוכנים להרים ידיים כל כך מהר, אבל מה שברור להם שבלי ר' שמואל אויערבך אין להם סיכוי להצליח

השאלה שנשאלת  למי יצביעו בבחירות, ולכן הם מנסים בינתיים לעשות הכל על מנת להביא את השונאים לשולחן ולסחוט מהם משהו. הם רוצים שתי דברים את המקום השלישי ברשימה ומינויו של נתי גרוסמן לתפקיד עורך מוסף השבת ב'יתד נאמן' הם מסכימים לסגור את 'הפלס' אם הם מקבלים את שתי הדברים האלו, ובנוסף הם מבקשים לשמור על כוחם בהנהלת 'דגל התורה' ובכל מקום שהם שלטו עד לאחרונה

ר' שמואל אויערבך בעד כל מה שרוצה נתי גרוסמן אבל לא במחיר של התאבדות, כאן הבעיה של גרוסמן, לכן בשלב זה מפריחים בכל שעה ספינים חדשים בתקוה כי זה יזיז מישהו בבית הרב שטיינמן, המאבק הוא כאן בעיקר פסיכולוגי ומה שטוב עם מאטאלע קרליץ הוא לא נולד אתמול ומכיר את המשחק הזה והוא לא רוצה לשבת עימם לצד שולחן כלשהו, הוא אומר כי מי שמתנהג כמו טרוריסט שימשיך בדרכו הוא לא יושב עם טרוריסטים

תרשמו לעצמכם שורות אלו. המחבלים אינם מריצים רשימה משלהם, עד לרגע האחרון הם ישחקו את המשחק הפסיכולוגי יפעילו כל כח אפשרי אבל לא יותר מזה. השונאים החליטו כי לא מתייחסים אליהם ושיעשו מה שהם רוצים

כן, אם תרוץ רשימה אחרת יתכן והמחבלים יעדיפו להצביע לאחרים, אבל זה תלוי במי שירוץ. במצב הנוכחי, אין להם ברירה אלא להרים ידיים