ויענונו – זעקתם השקטה של אברכי גור

קראתי את המכתב המבטא בכאב מר ונוקב את החוויה הקשה אותה חוות נשים רבות בגור. אין ספק שתוכנו אמת. זה המצב. אלא שיש נשים שיודעות מה מעיק עליהן, ויש נשים שעקב האוירה והחינוך השמרני שקיבלו מפחדות לחשוב ולהבין מה מעיק וחסר להם בחיים...

אבל אני מבקש להביא כאן את זעקתם של אברכי גור.

בראשית הדברים יאמר ברורות. כל מי שמנסה לטעון שזו היתה הדרכתו של הבית ישראל, משקר ביודעין ומוציא שם רע על קדוש ישראל ותפארתו.

צאו ותשאלו את הרבי מטאלנא בירושלים שהיה לכל הדעות מקורב גדול של הבית ישראל, האם קיבל ממנו כזאת הדרכה.  צאו ותשאלו את אלמנת הרב שילה רפאל ז"ל שהיה מקורב מאוד אל הבית ישראל האם קיבל הדרכה כזאת. ותשאלו גם את אשתו של החסיד ר' בונם קורניק ז"ל , שהיה מראשוני מדריכי האברכים בימי הבית ישראל זצוק"ל, האם בעלה חי איתה כל שנות נישואיהן כפי שמדריכים היום בגור. והאם התייחס אליה כפי שמטיפים היום לאברכי גור. 

ר' בונם קורניק הדריך וחינך ליברלי ופתוח ונורמלי יותר מכל מובילי השיטה כיום. והוא אמר תמיד שזה מה שהדריכו הבית ישראל וזה מה שהורה לו להדריך הלאה. ר' בונם קורניק היה איש אמת במהותו והוא נאמן יותר מכל האינטרסנטים שרדפוהו על כך.

האברך שכתב כאן באריכות על המעלות והדרגות של ההדרכה בגור, היה צודק בתיאוריו, לו היו מדריכים כך רק את האברכים בני העליה. אבל הבעיה הינה שמדריכים כך את רוב האברכים. לוקחים בחור שאתמול ושלשום התמודד קשות עם יצריו הבוערים, ולאחר נישואיו כדת משה וישראל מעמיסים עליו התמודדות קשה עם יצרים מבית ומוסיפים לחייו יסורי מצפון אכזריים על מעשים שהתירה לו תורה לכתחילה ושיש בהם מצווה ובנינו של עולם.

לא יאומן כי יסופר. ישנם אלפי בחורים - ושמעתי עדויות כאובות כאלו גם מבניהם של חשובי וראשי המדריכים בגור -  שאחר שחוו שנות בחרות גדושי עליות ומורדות בהתמודדותם עם יצריהם, מגיעים לקראת יום הנישואין בידיעה ובתקווה ש"אשתו של אדם מצילתו מן החטא", ושעכשיו יוכלו לחיות ביראת שמיים ולבוא על סיפוקם בהיתר ובמצווה. והנה מגיע יום הנישואין והם מקבלים הדרכה אותה קיבל החסיד רבי זליג שטיצברג ליום נישואיו. לא פחות ולא יותר. הדרכה זאת מבקשים להעמיס על אותו אברך צעיר שעד עתה התמודד עם יצריו הבוערים.

אלו הן דברים שהצנעה יפה להם, ולא אפרט כאן את טיב ההדרכה. אבל במבט לאחור, תסמרנה שערות ראשי, מדי היזכרי בהדרכה שקיבלתי ליום נישואי.

ליבי חלל בקרבי בהיזכרי בכל אותם לילות טבילה של ימי אברכותי הראשונים. של ציפיותיי הגדולות במשך היום שלפני, ואכזבתי העצומה ביום שאחרי. התהלכתי באותם ימים במחשבות מתסכלות: למה התכוונו חז"ל באומרם שאשתו של אדם מצילתו מן החטא? איזה הצלה מן החטא יש לי לאחר שכל ציפיותיי למעט חום אנושי וקרבה אמיתית, מתנפצות אל קרקע המציאות, אחר שכל העניין מסתיים על פי ההדרכה שקיבלנו, בשניים שלש דקות חפוזות ורוויות מתח.

גם כאשר התיעצתי עם חבר פתוח יותר, שהסביר לי שעלי להיות חכם ולדאוג לעצמי ולמתוח פס על ההדרכה ולפתח בהדרגה קשר בריא של אהבה. נתקלתי במחסום כבד מצידה.

רעיתי נבהלה והסתייגה מכל גילוי של חיבה מצידי. ומדובר היה בגילויי חיבה שאצל כל חצרות החסידים מדריכים כך לכתחילה. היא היתה משוכנעת שאני מתדרדר לשאול תחתית. נוצר ביננו מתח ואי נעימות משוועת. וכך זה נמשך חודשים ארוכים. אני ניסתי להתקרב והיא הסתייגה ונחרדה.

בסמינר פיטמו אותן בעקיפין עם מסרים נגד חיי אהבה עם בן הזוג, הסבירו להן שזו מעלתן יחודיותן וזכותן להיות שייכות לפלוגה החשובה ביותר בצבאו של הקב"ה, לחוד החנית של העם היהודי, חסידות גור הקדושה והטהורה. ושמי שזזים מההדרכות הללו, נופלים לדרדור וטומאה.

 ואני הייתי הקרבן של המסרים המרושעים הללו.

רעיתי היתה תלמידה מוצלחת, טובה וחכמה. אבל כך חינכו אותה בסמינר, והיא לא העיזה לחרוג מהחינוך הזה. היא היתה משוכנעת שמחיי אהבה וחיבה, יצמחו לה דורות מקולקלים.

כך חוויתי תקופות ארוכות ומרות של תסכול וחוסר סיפוק מינימלי, עד שבעצת חבר מחוג חסידי אחר, פניתי למדריך נישואין חסידי, שהאיר את עיניי ועיני רעיתי ודף חדש ויפה נפתח בחיי נישואינו.

אבל כמה מחבריי לא זכו לכך? כמה מחבריי ממשיכים להתייסר בחיי נישואין מרוחקים? לא פעם ולא פעמיים בכה באוזניי בנו של אחד מחשובי המדריכים בגור, שאביו השיא לו אשה צנועה וחסודה מבנות גור המסולאות מפז, שאינה מניחה לו לזוז מילימטר מההדרכה המקורית שקיבלו. ומה יעשה הבן ולא יחטא???

כל הטוענים שהמדריכים נותנים לכל אחד הדרכה מיוחדת המתאימה לו, חוטאים לאמת. אברך אינטליגנטי בגיל 20 לא יחוש בנוח לשתף את המדריך שלו, ולספר לו מה מושך אותו ומה חסר לו. רק כמה יחידי סגולה תמימים ומפגרים נוהגים כך. וממילא אין סיכוי שכל אברך יקבל הדרכה המתאימה לו. כי מנין ידע המדריך מה מתאים לכל אחד? וכי רוח הקודש לו?

ומה קורה בשטח? האברכים שמסתדרים בכוחות עצמם עם בנות זוגם, ומגיעים להבנות הדדיות ביניהם, עושים ונוהגים כפי שרואים לנכון, ובאים מדי פעם למדריך לשאול אותו "איך מעשרין את המלח ואת התבן". כך משתכנע המדריך שמדובר באברך חסידי וממושמע. ובפועל, כולם עובדים על כולם.

המצוקה הקשה היא  אצל התמימים והתמימות, ומספיק שאחד מבני הזוג תמים, אז בן הזוג השני נידון לחיי סבל ותסכול מתמשכים.

הולך לו אברך תמים לדרשה מאברהם בנימין זילברברג ושומע שמי שעולה עם אשתו במעלית מעלה את הסט"א הביתה. ומאז יש לו נקיפות מצפון בכל פעם שעולה עם אשתו במעלית. ק"ו בכל פעם שמחייך 'חיוך מיותר' לאשתו – כלשון הדרשן הנ"ל.

כמה טפשות ורשעות יש בהדרכות ובהטפות אלו. לכו למשמשיו של הבית ישראל זצוק"ל ותשמעו איך חייך והחמיא וכיבד את אשתו. לכו תשמעו באיזה כבוד מלכים כמלכה וכנסיכה כיבד הלב שמחה את אשתו. לכו תשאלו את בוגרי ישיבת שפת אמת איך כיבד הפני מנחם את אשתו, כמה החמיא לה בכל הזדמנות.

ולכו תשאלו את אמו של אברהם בנימין זילברברג כמה חיוכים 'מיותרים' קיבלה כל השנים מבעלה הגאון רבי משה שליט"א. שמא ואולי מחיוכים מיותרים אלו יצא הבן אברהם בנימין? אולי...

אסור לסיים פוסט זה מבלי לספר על העובדה הידועה לרבים, שאחד המדריכים החשובים בגור, תלמיד חכם ויר"ש הרב א.מ.ר. שהושלך ממערכת המדריכים ע"י ראשיה, עקב העובדה שנחשד כליברלי ופתוח מדי בהדרכתו לאברכים,  המשיך לתת את שירותיו כמדריך לבני האדמו"ר מגור שליט"א, שבחר בו אישית עבור שניים מבניו הצעירים.

ולא בכדי. יודעי דבר סיפרו כבר בתחילת ימי הנהגת האדמו"ר מגור, שהוא מצידו היה בעד הדרכה הרבה יותר ליברלית, אבל מובילי השיטה 'הסבירו' לו שאינו מבין את היצרים של האברכים הצעירים וחייבים לשמר את ההדרכה בצורה כזאת. ושהם אישית שמעו כך מהבית ישראל. והוא נאלץ לקבל את הדברים ומאז לא מתערב כמעט בנושא הזה, אבל את ילדיו שלו הוא שלח למדריך הנ"ל שנאסר ע"י מובילי השיטה...

מסתובבים בגור אלפי אברכים מתוסכלים ומיוסרים, רדופי מצפון ורגשי אשם על לא עוול בכפם. ואת זעקתם השקטה הנזעקת מעומקי ליבם אני משמיע כאן היום.

אולי יחוס עם עני ואביון אולי ירחם