אז אנא, לפני שאנו שומעים מה קרה שם, עלינו לזכור מי גרם לכך ולא לזרוק זאת על אחרים. לא האשכנזים הם מי שגרמו למצב הזה אלא אריה דרעי שעמד אז בראש ש"ס והיה אז עבד של הרב שך וחשש לומר מילה, הוא לא רצה לאבד את חינו בעיני הרב שך, וכשאיבד זאת, כבר היה מאוחר מדי, הוא הסתבך במשפט קשה וכבר לא יכל לעשות יותר
אתמול הוגשה לבג"צ תגובות עמותת "נוער כהלכה" המתעסקת בנושא, בהמשך לעתירה כנגד משרד החינוך ועיריות חרדיות בנוגע לאפלייה בסמינרים על רקע עדתי. לתגובה צורפו מכתבים של בנות שלא התקבלו לסמינרים. באחד המכתבים נכתב: "כל כך הרבה בנות קיבלו תשובה שיש להן מקום ולמה דווקא לי לא היה מקום? אף בת אשכנזיה לא קיבלה תשובה שאין לה מקום אז למה דווקא לי?". על פי תיאורה במכתב, "ביום שקיבלתי את התשובה שאין לי מקום בסמינר הרגשתי כאילו אני סודנית או עולה זרה, והמלה הראשונה שיצאה לי מהפה הייתה 'למה'?".
נערה אחרת כתבה: "שמונה שנים למדתי בבית הספר, השקעתי ולמדתי. הייתי ילדה עם שמחת חיים, תמיד חיכיתי להגיע לכיתה ח' כמו כל אחת, ולהרגיש את ההרגשה הזו ללכת ולהירשם לסמינר כמו החברות שלי. אבל רק אחרי המכתב הבנתי שזה לא כל כך פשוט, צריך להילחם על הזכות ללמוד בסמינר. אני זוכרת ששתקתי, התביישתי ולא ידעתי מה לספר לחברות. כולן היו באות ומספרות אבל אני פחדתי, לא ידעתי מה להגיד. החברות שלי ובכלל כולם חיכו שהחופש יגמר ורק אני התפללתי שהזמן הזה יעבור כמה שיותר לאט", כתבה.
"הרגשתי שברגע אחד השתנו חיי מילדה שמחה לילדה עצובה שנחבאת בתוך עצמה. אני זוכרת את היום הראשון ללימודים, אני זוכרת שעמדתי בחלון וראיתי את כל החברות שלי ואת השכנות, אפשר היה לראות את האושר על הפנים שלהן, מה שאצלי היה הפוך". אותה נערה בסופו של דבר התפשרה והלכה ללמוד במוסד אחר. במכתבים אחרים פונים ההורים בניסיון לברר מדוע אין מקום לבנותיהם, למרות שמדובר בבנות מוכשרות, לדבריהם, ומתאימות מבחינה חברתית ולימודית. הורים אלו צירפו את גיליון הציונים כדי להוכיח שמדובר בבנות עם ציונים טובים ויכולות ללימודיות טובות ומתאימות, אך תשובת המוסד נשארה שלילית.
לקריאת הרשימה כולה: http://bektzara.blogspot.com/2012/10/blog-post_2516.html
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.