הנקמה המתוקה של הדזיקובער בסרט ויזניץ שגירשו את אביו מחיפה - על דאטפת אטפוך

תלמיד 'יחל ישראל' כותב:

בימים אלו כאשר היהדות החרדית סוערת בעקבות המחלוקת המכוערת בסערט ויזניץ כאשר מתקיים שם הפסוק הנני מקים עליך רעה מביתך, כאשר נכדיו של האדמו"ר מוציאים הקלטות מכוערות לרשות הרבים ומורידים את שיבתו ביגון שאולה, כאן המקום לספר שזאת מידה כנגד מידה. כידוע כאשר עלה המקור ברוך, אביו של האדמו"ר הנוכחי מסערט, לאחר השואה האיומה ושנות הגלות בטרנסניסטריה לארץ. ישב אז בתל אביב אחיו האמרי חיים מויזניץ (השיכון בבני ברק היה אז בתחילת בנייתו) והיה ברור שעיר אחת אינה יכולה לספק פרנסה לשני אדמו"רים לבית ויזניץ, החליט המקור ברוך להתיישב בחיפה, שם היה ריכוז קטן של חסידים לבית ויזניץ. לאחר כמה שנים שבהם עזר ר' נפתלי חיים אדלר לחותנו האמרי חיים לבנות את השיכון "אהבת ישראל ואור החיים" בבני ברק, (שיכון ויזניץ כיום) הורה לו חמיו, "כעת הזמן לעזור לאביך לבנות לו גם משהו". (אמו של ר' נפתלי חיים היתה נשואה למקור ברוך בזיווג שני ולכן נחשב רנ"ח כבנו) ואז פנה ר' נפתלי חיים והתיישב בחיפה שם הקים מן המסד ועד הטפחות את השיכון (הקרוי כיום רמת ויזניץ), ויסד את הישיבה הגדולה יחל ישראל, שם כיהן כראש הישיבה ונודע בשיעוריו העמוקים והחריפים, באותם שנים עמד ואמת הבנין בידו והקים לתפארה בנייני מגורים, תלמוד תורה לבנים, ישיבה קטנה, את הכולל להשתלמות בדיינות, כאשר לכל דבר וענין עמד בראש המוסדות והפעילות שמה ואף יצא בנסיעות רבות לחו"ל כדי לגייס משאבים לבניית השיכון והחזקת המוסדות. ובתכניתו עוד היה לבנות בית הבראה ובית אבות. לולי היכנסו של ר' נפתלי חיים לתמונה היה המקור ברוך נשאר עם שטיבל קטן ועם קומץ חסידים ללא מוסדות חינוך, או אז לא היה המשך לחסידות סערט ויזניץ, וגם בניו לא היתה להם סיבה לחזור לציבור החרדי והחסידי. וכדלהלן.

באותם שנים היו בניו הביולוגיים של האדמו"ר, ר' אליעזר ור' משה עסוקים בעיסוקים שונים וכאלה שאינם מתאימים לבני אדמו"רים ואת אביהם האדמו"ר ביקרו רק לעתים נדירות. ר' אליעזר האדמו"ר הנוכחי שליט"א שירת אז בצבא והתחתן עם זוגתו אותה הכיר באותם שנים בקיבוץ, ולבושו היה כובע קנייטש וחליפה קצרה עם עניבה וזקנקן קטן ומשופץ. כשאת ביתו הקים על טהרת שפת העברית, וללא קשר לאיך שאמור להיראות בית חסידי. דוגמא קטנה לכך היא שבכל התמונות ממסיבות בישיבה באותם שנים או באירועים בביהמ"ד אי אפשר למצוא את בני האדמו"ר יושבים לצידו אלא אך ורק את הבן החורג ר' נפתלי חיים שהיה מיועד על ידי המקור ברוך לכהן כממשיכו. רק בשנה שנתיים לפני פטירת אביהם הבינו הבנים עם נשותיהם המודרניות, היכן מרוחה החמאה וחזרו לצור מחצבתם.

מיד עם פטירת המקור ברוך בחשוון תשכ"ד החלו הבנים בפעולות השתלטות על ידי מקורבים ואנשים פושרים על הקריה. האדמו"ר הנוכחי ר' אליעזר נסע לתקופה קצרה ללונדון, שם כיהן באותה תקופה כפקיד במחלקת העליה של הסוכנות, ואילו עושי דברו גירשו באכזריות רבה את ר' נפתלי חיים מייסד ובונה הקריה מהמקום. הם הזמינו משאית ופשוט העמיסו עליה את כל חפציו ושילחוהו מביתו אל הבלתי נודע. לרנ"ח היה את הכוח והאמצעים לשלחם אחר כבוד חזרה למקומם הטבעי, אלא שחותנו האמרי חיים יעץ לו שמכיון שהם הבנים והם נלחמים בכל מחיר על האדמו"רות, מוטב לו להבליג ולא להחזיר מלחמה שערה. לאחר זמן עבר לגור בנתניה שם הקים ביכנ"ס לחסידי ויזניץ שהתגוררו שם באותם ימים, וחי בצער ובעגמת נפש את שנות זקנותו.

האחים חילקו ביניהם את השלל כשר' אליעזר הופך לאדמו"ר ור' משה הופך לראש ישיבה, ואף דאגו לפרסם על פני תבל ומלואה את ה"דוגמא" לשלום במשפחת אדמו"רים וכמה שהם מפרגנים אחד לשני, ובאיזה התלהבות הם רוקדים יחד את ה"ברידער טאנץ" בעת המצוה טאנץ המסמל את אחוות האחים. ואילו את אחיהם מקים הקריה בדם יזע ודמעות, לאחר שגירשוהו בבושת פנים השכיחו את זכרו מכל וכל, בין במוסדות הציבור במקום, ואפי' בפרוספקטים עלונים חוברות וכו' אשר יצאו ויוצאים שם תמידין כסדרן. רק לאחר פטירתו בשברון לב במקום גלותו בנתניה שמו שלט קטן בבית הכנסת לזכרו.

האדמו"ר ר' אליעזר היה באותם שנים לאדמו"ר מסוג חדש, כזה שגם עורך שולחנות לחסידיו, ואחר כך יוצא לטיול ברחובות חיפה שלוב זרוע עם אשתו שהפכה באחת לרבנית. את השולחנות באו לפאר גם חבריו לשעבר משנות הצבא. עברו שנים רבות מאוד עד שהאדמו"ר הצליח להשכיח את עברו ולהכנס לקונצנזוס של הציבור החרדי.

ידוע כי לאחר שנים כשהכתירו בויזניץ בני ברק את האדמו"ר הנוכחי ר' ישראל שליט"א מיד עם חתונתו לכהן כ"רב" ביהמ"ד ויזניץ ברחוב ר' טרפון, שאל אחד את זקנו האמרי חיים האיך יכול שרולטשע להיות רב והרי לא קרא ולא שנה? ענהו האמרי חיים במתק לשונו, אם לייזר יכול להיות רבי, שרולטשע יכול להיות רב. וכדי בזיון וקצף.