דפים

יום שישי, 14 בספטמבר 2012

איך מתמודד הגאון החסיד רבי שאול אלתר עם המצב הנוכחי בגור?

בדרך כלל בתקופות כאלו ישנם מי שקופצים ומנצלים אותו לטובת עצמם, אבל ישנם גם מי שיודעים להתעלות ולא סתם להתעלות אלא הרבה יותר מזה, ולכן אני מביא כאן דוקא עתה בערב ראש השנה את מה שסיפרו לי ידידים בגור

מספר לי אחד מהם: כי מאז מחלת האדמו"ר, כשניגשים לר' שאול, בין לאמירת מז"ט בחתונת אחיו דניאל, בין סתם בברכת "שנה טובה", בין לכל עניין, הוא לא גורס ומתייחס בקרירות מופלגת ומעליבה. ההשערה היא, שכפי שאמר לר' נחמיה מיד לאחר ניתוח הרבי, שלא יחשוש, כי אינו מתכוון לקצור שום ריווח מהמצב

אחד ממקורביו אמר לו שהוא מפסיד בכך את אהדת הציבור והוא משניא עצמו על הציבור, ענה לו בקפידא, אנו מצווים לעבוד את ה' ללא חשבונות ונגיעות, אחרת זה לא עבודת ה'. ההשערה היא, שהתנהגותו היא כדי שלא לצער את הרבי במחלתו, ולא לזרוק אבן אחר הנופל, אף שהוא מפסיד מכך "המון" נקודות

יצויין שבעת הפרעות בגור בשנת תשס"ג, אז היה בשיא כוחו בציבור,  והיה ברור שאם ר' שאול פורש, הולכים אחריו אחוזים יפים ואולי אף עצומים, העם היה אכול ממצב הטרור בגור, והיה עליו לחץ מרבים שיפרוש ויפתח קהילה נפרדת, וכבר היו לו ביד 20 מיליון דולר של כמה גבירים שהתחייבו ביום שהוא פורש לתת מיד בשביל שלא יהי' בעיה לפתוח מיידית מוסדות. טענו לו, שבכך שאינו פורש, הוא מפקיר את קהילת גור והרבה סובלים סבל בל יתואר

הוא התייעץ אז ממושכות עם המאקעווער רב, והדיין ר' מנדל שפרן, ועוד כמה "מפורסמים", והם אמרו לו, שמכיון שהם מכירים את הנפשות הפועלות, אז ברור שיישפך פה דם, ואין הצר שווה בנזק המלך, - הריווח שיהיה מקהילתו אינו שווה בדם והמחלוקת האיומה שישפך, והוא לא יוכל להרים את הציבור בתורה ויראת שמים, מרוב בלאגן ודם שיהיה. על כן המליץ לו שלא יפתח, וימתין ואמר לו "וגם אני עוד אסע אליך".
אך היו אחרים שטענו שהוא כן חייב לפתוח ולהציל מה שניתן, אך לאחר לילה של התחבטויות הוא החליט שלא לפרוש, באומרו שחשב מה יענה לאחר מאה ועשרים כשישאלוהו אביו וזקניו, כמה הקריב כדי למנוע מחלוקת אף במחיר רוחניות ושפיכות דם, וגם שאינו בטוח שאין משורבבת כאן - ברצון לפתוח קהילה, בתת מודע,  איזו הרגשת "נקמה" קטנה, וא"כ, קהילה שמוקמת על בסיס נגיעות, איך ניתן לעשות זאת. בפרט שיש בזה מחלוקת.
- מדהים

16 תגובות:

  1. הגאון הקדוש ר' שאול שליט"א הינו ללא ספק אדם גדול מאד שאין כמוהו.

    השבמחק
  2. לגבי הסיפור על הגר"ש וההיסטוריה של אי הפילוג בגור
    רציתי להוסיף לך סיפור שאני יודע ממקור מוסמך מאוד שכשהרבי ביטל את העיון בגור הוא נסע להגר"ד לנדאו מי שוהא מחשיב לרבו מובהק והתייעץ איתו זמן רב מה לעשות כעת אחרי שזה כבר באמת הגדיש את הסאה מבחינתו ומבחינת כל החסידים שלו והם אף נצפו הולכים יחד באיזשהו מקום הלוך חזור ומדברים,ואז הגר"ד הכריע שלא לפרוש ולבלוע את הצפרדע ובלבד שלא תהיה מחלוקת.

    השבמחק
  3. למגיב הראשון: בא לא נגזים, ולא נהיה "מנדליסטים" וכדומה. ר' שאול הוא אמנם אדם חשוב משכמו ומעלה, לכאורה הוא האיש הכי שקוע בתורת ה' מכל בכירי ואדמור"י משפחת אלתר [- עכ"פ מאז בניית גור בארץ ישראל].

    אבל, אל תגזים. אל תנקוט בשפה ה... של "מצליפי" הצד השני כ-א.י.א. ויענקל ק. ונחום ר. ודומיהם.

    ניפוח רק הורס. הוא [ככל אדם במשפחת אלתר ובכלל] יש לו גם חסרונות לצד מעלותיו העצומות. ואין איש [כולל אדמורי"ם, רק שעליהם לא מרשים לדבר בזה...] בלי חסרונות.

    השבמחק
  4. הוי, כמה נחת הוא - ר' שאול מסב בכך לאביו הפנ"מ שהוא הולך בדרכו. "ותפארת בנים - אבותם".

    מי אינו זוכר את הסבל וההתקפות שהיו על הפני מנחם מצידו של "הצד השני", וכמה שהוא שתק הבליג והזהיר גם אחרים לא להגיב. רק מעט מהמעט מהדוגמאות:
    המכות שחטף בונים ל. לעיני קהל ועדה בראש השנה האחרון של הפנ"מ, על "שהעז" לעמוד בברכת כהנים בבימ"ד עם הגב ל"הצד השני". המכות שחטף המשב"ק פלינקר לעיני כולם בהר הזיתים בב' אדר האחרון על שהעז לעמוד עם הגב ל"הצד השני" כדי לשמור על הפנ"מ. עשיית השקט ע"י אנשי "רשב"ם" כל אימת שהרבי נוכחי נכנס לבימ"ד לטיש [או דבר אחר] של הפנ"מ - לעיני כל ישראל. בשבע ברכות שערך הפנ"מ לחתן הרבי הנוכחי, וי.מ.ט. ברוב פחדו ניהל את כל הטיש עפ"י הוראות הרבי הנוכחי שחילק לו הוראות כל הזמן, תוך התעלמות מוחלטת מהפנ"מ. ההתקפה האגרסיבית על הפני מנחם בהפסקה קודם התקיעות בענין הספר ענף עץ אבות. ה"תנועות" המוחות במחאה בכל עת שהפני מנחם היה מדבר בטיש בנוכחות הרבי הנוכחי על ענייני יודישקייט. ההבלגה הנפלאה על הכתבות המכפישות נגדו [נגד הפנ"מ] בעיתונים ע"י אנשי ... קבלת הקהל הרשמית עם קוויטלך בב"ב כאדמו"ר כל שנות הפנ"מ, עשיית טישים של ממש בשנ האחרונה של הפנ"מ, הוראה לישיבות שהיה להנוכחי שליטה עליהם, בתשנ"ו, לא לקבל רישום - בצפצוף ארוך על הפנ"מ שהוא רבם של הישיבות הללו. נסיעות מתוקשרות לכותל המערבי ולעוד מקומות בחוה"מ ועוד, של הרבי הנוכחי, בליווי עשר מכוניות וכל המערכת. הנהגת רעביסטעווע מוחלטת כל אימת שנסע לצפת וכדומה, קבלת קהל אף בירושלים ב"אוריינט האוס" כרבי לכל דבר בבנין בימ"ד ברלב"ח למעלה. האיומים וה"הפגנה" על הכנס שארגן הפנ"מ למען האיחוד בתשנ"ה, ואיך שישב שם בברוגז והפניית גב חלקית ועוד תנועות לעיני קהל ומצלמות, עד כדי שהפנ"מ ממש רעד שיממש את איומו ויקום ויפוצץ את הכנס [בגלל כך הפנ"מ קרא את דבריו מתוך דף ולא היה מסוגל להתרכז בעל פה], ההתקפות אישית על הפנ"מ ע"י חלק ממשפחת הנוכחי שהוא גנב וכו', ואילו הפנ"מ לא רק שלא החזיר להם, אלא פייסם שוב ושוב, וכמ"פ אמר להם והבטיח שזה רק ל-3/4 שנים ... ה"הוראה" הנחרצת והאיום שנתן הנוכחי לגנוז את כל אלפי הגמרות שפוזרו בבתי המדרש והחסידים של גור שהיה בהם ליקוט עם חידושי של הפנ"מ [שמסרם אישית למדפיס] ועוד מאדמור"י גור, מי מאמין, אדמו"ר מוסר את חידושי להדפסה, וניתנת "הוראה לגונזם !!! הפנ"מ כמובן הבליג. הפקסים מלאי הגידופים שהיו מגיעים שוב ושוב לבית הפנ"מ, - מי מאמין שלא נפתח מיד וועדת חקירה וחיסולים כתגובה... כל אימת שהרבי הנוכחי היה בירושלים, היה הפנ"מ מזכיר לכבודו בשמועס את הלב שמחה. ובכלל, מתי שהרבי נוכחי היה בירושלים, הפנ"מ היה כולו דרוך ומתוח שיעבור השבת ללא טענות ו"שמר" עליו ופינה לו מקום כל הדרך בבימ"ד ...


    יש עוד מאות דוגמאות, אך יכלה הזמן והמה לא יוכלו.
    וזה עוד לפני שמדברים על השנים שקודם ההנהגה. ועל מה שעוללו לזכרו של הפנ"מ לאחר פטירתו.

    השבמחק
    תשובות
    1. על מה יצא קצפו בכנס של האיחוד בנ"ה?

      מחק
    2. אני המום!
      כולם ידעו ושתקו?!
      כך באמת עשו לפנ"מ גם אחרי שכבר נהיה רבי?!
      חיים שאולזון, האם הסיפורים האלו מוכרים לך?! אם כן, איך שתקת?! זה חמור הרבה יותר מכל ה"עוולות" שאתה מצביע עליהם יום יום...

      מחק
    3. לאותו אנונימי השואל מדוע שתקתי

      בודאי לא קראת את 'בעולמם של חרדים' שהופיע אחרי 'פנים חדשות', מפני שאם היית קורא לא היית שואל את השאלה הזו

      מחק
    4. חיים - תן לינק, לפחות נקרא עכשיו.

      מחק
    5. אי"ה לאחר שנסיים להלעלות את 'פנים חדשות' אעלה גם את 'בעולמם של חרדים'

      לאחר החגים בל"נ אתחיל להביא חומר גם משם

      מחק
  5. על מה באמת, לא יהא לכבודו לכתוב. התירוץ היה, כי כאופוזיציה הוא תמיד הבין שהכל מתנהל בצורה מושחתת, ותמיד היה על לשונו ההתנהלות המושחתת בכספים של האיחוד. כשהתחלפה ההנהגה מיד הוזרמו לשם אנשים משלו, ומהרבה נדהמו לגלות שהמוסד הכי נקי "אז" היה האיחוד. בגלל זה שוב השאירו שם חלק מהקודמים.

    למותר לציין באיזו תקופה מי נתגלו שוב ושוב שחיתות במוסד ההוא, גם אישיות ... וגם ניהוליות ... עד כדי שנצטוו בתקופות מסויימות הוזהרו אנשים שונים לא להכנס ולומר, כי עוד לא התאושש ממעשה פתחיה ...
    גם לפני שנה או שנתיים, הלא היה בלאגן שהיה נקרא ש-2 מראשי האיחוד "נשרפו" אצלו סופית, עד שאחד מהם הצליח בדרך מסויימת לעשות מהפך ברגע האחון ולהינצל שניהם, ונשלחו אז שליחים מהמערכת "לאיים" בטרור על כל מי שהעז אז לדבר ...

    השבמחק
  6. בסרט מהכנס באיחוד אז רואים ממש את הברוגז וצורת ישיבתו אז וכו'. כדאי לראות. רק מהר, כי מחר יצא כנראה מכתב מרבני הוועדה, שאין להעביר סרט זה יותר מאחד לשני, ויש לבערו מהעולם...

    השבמחק
  7. כקשור משפחתית לאחד משטיבל רש"י, אני זוכר שכשבחורים היינו חוזרים נלהבים מ"שבתות נסיעה" אצל הפנ"מ, המבוגרים היו דואגים לצנן זאת היטב, בהסבירם לנו שר' ... - הרבי הנוכחי מנהל רעביסטעווע לא פחות.

    בשנה הראשונה עדיין נסע הרבי הנוכחי "נסיעות" פה ושם לפני מנחם, אך מאז והלאה, שינה "פאזה", והיה מגיע רק "כשהיה מוכרח" ממש [ראש השנה וכו']. וניהל רעביסטעווע מלאה בשטיבל שלו. קיבל קווטיל, ניהל מעין טישים, וכשהגיע לירושלים בחוה"מ - היה נוסע לכותל או לשאר ביקורים עם עשרות מלווים ומגיע בטררם גדול..
    והאנשים שלו היו מגיעים אליו "נסיעות" מלאות.

    מי לא זוכר בבוקר ראש השנה תשנ"ו, איך שהפני מנחם צעד "לבדו ממש" בהילוכו הזריז במורד רחוב יוסף בן מתתיהו לכיוון הבית מדרש ברחוב רלב"ח, וכעשרים מטרים לפניו צעד הרבי הנוכחי עם ליווי של מעל 20 איש או יותר. היה זה מחזה מאוד לא סימפטי, אך איש לא אמר עשה ולא אמר כלום כמובן. רק לחשוב שהיה קורה "מעין" זה כיום ...

    מי לא זוכר את לייבי פ. או שלמה פ. או דוד קוז' או נחום ר., עומדים ולועגים לכל מי שהעז להיות חסיד של הפני מנחם, אך שהם ועוד דברו כנגדו, ויונתן במלווה מלכא המפורסמת בהם ישב. ובכלל - כל שטיבל רש"י לא נצפו בירושלים כל ה-3 וחצי שנים ולעגו וביזו לר' ... שיינר ועוד מספר תמימים מהם שנסעו נסיעות וקיבלו על עצמם את הפני מנחם. כל אלו ביום שהפנ"מ נפטר, ידעו להטיף מוסר שחיבים "ביטול" לרבי !! צבועים.

    איזה טרור ו"ברוגז" הם עשו לר' שמואל זילברברג שהעז עם תחילת הנהגת הפני מנחם להעביר את ה"תיקים" לטיפולו של הפנ"מ.

    השבמחק
    תשובות
    1. ניכרים דברי אמת! אבל אשאל אותך את אותה שאלה ששאלתי עכשיו את הליטאים של שטיינמן בפרשת יתד;
      איך שתקתם?! ידעתם זאת אז בשעת מעשה ושנים אחר כך עוד שתקתם?! היכן היו החסידים בעלי מסי"נ לכבוד רבם שיעשו מעשה ?!

      מחק
  8. לשאלת האנונימי המתחיל "ניכרים דברי אמת":
    אם היית מכיר את הנפשות הפועלות, לא היית שואל.

    הפני מנחם היה וותרן עד קצה הגבול [היו לו אולי "פליטות" לפעמים במקום, אך מיד סלח], וכולם ידעו שמי שיקנא לכבודו, לא רק שהוא לא יכיר לו טובה, אלא "להיפך ממש ממש". [סו אחת מההוכחות הברורות, שהיום הטרור נעשה מידיעה ורוח המפקד. איש לא עושה טרור אם יודע שהראש לא יקרבו על כך]. הוא הקפיד שיידע כל מי שרוצה להיות "חסיד" ו"חשוב" שהדרך היא לא ע"י אלימות וקנאות, רק ע"י שישב וילמד ויתנהג כראוי וכו', ובשום אופן לא ע"י קנאות אליו.

    הוא הסביר זאת פעם בפירוש בלהט לאחד מחשובי העדה שטען לו שחייבים לטפל במשמיציו שמחללים שם שמים ברבים במעשיהם. הוא טען שזה הרס החינוך שהציבור שלו יראה שמה שמנהיגם עסוק זה בשטויות וכבוד עצמו. וזה הוכיח את עצמו. הוא השרה אווירה כזו אף כשהציקו לו והפריעו לו ממש בהנהגת העדה.

    הוא סך הכל לא הפסיד מכך, אדרבה, הוא החדיר בציבור חסידי וחינוך נפלא בזה.

    לכולם זכור איך היה מתייחס בתשומת לב שווה לשל אישים מכובדים בגור, לכמה "בחורים" ואברכים בני תורה ויראים, שהיה שולח להם שיריים בטיש לעיני כל ישראל, והיה מראה להם חביבות מופגנת בעוד הזדמנויות גם בציבור.

    יש לציין שגם רבנו הבית ישראל היה כזה: מוחל וסולח ורחמן אף על מתנגדיו ומציקיו. הייתי עד לכמה וכמה מקרים אצלו בזה. [אצל הלב שמחה ג"כ כנראה, אך אז לא הייתי כ"כ מצוי בתוך הענינים מסיבות טכניות].

    זכותם יגן עלינו. "תולדותם נשפך דם כמים. תפן כי נפשנו אפפו מים. בזכותם חון".

    ולהבדיל - כיום, אם היית יודע כמה נזק נגרם גם לו וגם להרבה שחדלו להאמין במושג "אמונת חכמים" בגלל הטרור והאכזריות כלפי כל מי שלא מציית וכו'.

    השבמחק
    תשובות
    1. בורנשטיין את גוטרמן23 בספטמבר 2012 בשעה 2:56

      ידוע גם שפעם הפני מנחם בארוע ציבורי, כשהלך ברחוב, ניגש לפתע לקבוצת בחורים וקרא מתוכם לבחור פלוני, ו"נתן לו שטיפה הגונה" על שהוא עשה מעשה קנאה מסויים לכבודו. אותו בחור רעד מאז, וכן כולם, כנראה בגלל זה הפנ"מ עשה זאת כשאחרים ראו, כי הבחור נאלץ לספר על מה היה הדבר, כיון שהיה ניכר גם לעומדים מהצד שזו "שטיפה".

      שמעתי זאת אישית מאחייני שהיה נוכח שם.

      היו כאלו הרבה מקרים.

      מי לא זוכר גם איך שבעשי"ת היה מבקש סליחה ברבים מהציבור. וכשפעם היה בירושלים בשבת תשובה בנו של הרבי הנוכחי מגור, ביקש ממנו הפנ"מ סליחה.

      מחק
    2. עצם השאלה שלך - אנונימי "ניכרים דברי", מעידה עד כמה הצליחו ההנהגה הנוכחית בגור, וכן אדמורים נספים לעוות את המושג "חסידות". בזמן הפני מנחם היתה אוירה כזו שמי שנוקט בטרור אף למען כבוד הרבי, הוא דחוי ומסכן.

      אנשי ההנהגה הנוכחית תמיד היו אלימים, ותמיד נקטו באיומים על כל דבר. ניתן להאריך מאוד בדוגמאות, בהזדמנות אולי.

      מחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.